עד כה התחסנו רק כ-4% מבני הנוער שהיו אמורים לקבל חיסון שתי טיפות בקופות החולים. בקופת חולים כללית חוסנו 30 אלף, מתוך כחצי מיליון שאמורים היו להתחסן; במכבי - 42 אלף מתוך 400 אלף; במאוחדת - 11 אלף מתוך 300 אלף; בלאומית - 4,500 מחוסנים מבין 12 אלף.
עתה יש במשרד הבריאות התלבטות כיצד להמשיך במבצע החיסונים לגילים הצעירים. בקבוצת גיל זאת ההיענות מעודדת: שיעור המתחסנים בקרב תינוקות עד שנה וחצי עומד על יותר מ-90%, ובקרב ילדים עד גיל 6 - מעל 75%.
מעניין אם מישהו מפנים שם אצל "מנותקי הבריאות" את אובדן האמון של הציבור במשרד הבריאות (אין תקדים להיענות מינימלית שכזו להמלצה רשמית), ואולי אפילו ייקח - או במקרה שלנו גם תיקח - אחריות, ויקבלו החלטות הכרחיות על המשך תפקודם
לא ברור לי מדוע מפסיקים את החיסונים אחרי שנאמר בפרוש שהם ימנעו את המחלה. אם חלק מהנוער לא רוצה להתחסן שייקחו את הסיכון הכרוך בכך אך אלה שכן רוצים לדעתי אינם צריכים להפסיד וצריכים כן להתחסן.
זה היה ברור שזה מה שיקרה מהרגע שהוחלט לחסן בקופות ולא בבתי ספר.
לא מדובר בחיסון שנועד להגן על המחוסן אלא על הסביבה. אין סיבה שאנשים יטריחו את עצמם ויבזבזו זמן בשביל זה.
אולי כדאי שתהיה אפשרות לחסן לא בזמן הלימודים/העבודה של ההורים?
כיוון שמדובר על ילדים בגיל בית ספר, אם באמת חשוב לחסן, אז למה לא לחסן אותם בבית הספר?
מדוע אני צריכה להפסיד חצי יום עבודה כדי לחסן את הילדים ואז לפזר אותם בבתי הספר?
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה