תחושה קיצונית של עקת דחק מעבודה, המכונה גם שחיקה, שמזמן נכללת ב"לקסיקון מושגי התרבות האנושית", הוכרה עתה, רשמית ולראשונה על ידי ארגון הבריאות העולמי כהפרעה בריאותית לגיטימית. היא הוכללה עתה במהדורת סיווג המחלות ICD-11, המדריך השימושי עבור הרופאים וספקי שירותי רפואה בכל הנוגע לאבחון מחלות.
עוד בעניין דומה
במדריך היא נמצאת בפרק המוקדש לבעיות הקשורות בעבודה או היעדר תעסוקה. רופאים יכולים לאבחן שחיקה אצל מטופל אם התסמינים שהוא מציג תואמים להגדרה במדריך: תחושה של תשישות ועייפות ממושכת או תחושה של הידלדלות כוחות; התרחקות נפשית מתפקיד/ משרה/ מטלה או תחושת אנטי נגדה והתייחסות צינית לתפקיד וכן ירידה ביעילות מקצועית.
לפני שמתקבלת ההחלטה האבחנתית, על הרופא לשלול מצב של חרדה, בעיה בהסתגלות והתאמה לעבודה או הפרעות במצב הרוח. כמו כן האבחנה שתתקבל בדבר שחיקה חייבת להיות מוגבלת רק לסביבת העבודה ולא להיות מיוחסת למצבים אחרים בחיים.
ההכרה בקיומה של שחיקה בעבודה כמצב רפואי נחשבה שנים רבות לעיקרון תרבותי מעורפל והיו גורמים שהתנגדו למאמצים שהיא תהיה מקובלת כקונצנזוס על ידי הקהילה הרפואית. לא מעט מדענים התנגדו לכך.
הפסיכולוג הרברט פרוידנברגר (Freudenberger) נחשב למי שערך את המחקר הרשמי הראשון על מצב של שחיקה, במאמר מדעי שפרסם ב-1974 – כך צוין בסקירה נרחבת שפורסמה ב-2017 ב-SAGE.
מחברי הסקירה כתבו כי הם בחנו במשך ארבעה עשורים מחקרים שעסקו בשחיקה ושהופיעו בכתבי עת מדעיים שונים, ועם כל זאת המצב הזה לא הוכר כ"בעיה נפשית אקוטית, אף על פי שהיתה הבעיה שבה הרבו לדון מומחים שונים, יותר מבכל בעיה נפשית אחרת". אחת הסיבות לכך ציין אחד ממחברי הסקירה: רוב המחקר שעסק בשחיקה התמקד בגורמי-הקשר במקום לנסות ולפתח קריטריון אבחוני ספציפי וזה מה שהוביל לגישה עמומה, דו משמעית ולא בהירה סביב קונספט השחיקה. מכשול אחר שאותו הציגו מחברי הסקירה: האם ניתן להציג בידול בין שחיקה לדיכאון כמצב של חולי. במדריך סיווג המחלות העדכני נמצא לכך פתרון והגישה הזאת השתנתה עתה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
