בג"ץ: לשקול מחדש החוק המחייב תשלום לניתוח פלסטי לבתיה"ח ולא למנתחים

שלושה שופטי בג"ץ – יצחק עמית, ג'ורג' קרא ועופר גרוסקופף – דחו בשבוע שעבר עתירות שהוגשו עוד ב-2016 על ידי האיגוד לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית כנגד משרד הבריאות, שר האוצר, הכנסת, ארבע קופות החולים, חברות ביטוח וכמה בתי חולים פרטיים. נושא העתירה: החקיקה שנעשתה בחוק ההסדרים 2015, לפיה תיאסר על המטופל לשלם בעד ניתוח פלסטי ואסתטי ישירות למנתח והתשלום ייעשה רק לבית החולים.

העותרים טענו בין השאר כי הסעיף בחוק שנועד להגביל את הרפואה הפרטית יוצר עול כספי מיותר על המטופל ומחייב אותו לשלם לבית החולים כגורם מתווך, ללא הצדקה. המשמעות, טענו, שהניתוחים הפלסטיים מתייקרים והמטופל נאלץ לשלם בעדם יותר לעומת מה שהיה קודם לכן, כאשר התשלום נעשה לרופא המנתח. המדובר בשורה של ניתוחים אסתטיים שאינם כלולים בסל הבריאות.

עוד נטען בעתירת האיגוד לכירורגיה פלסטית ואסתטית כי יש הגיון בחוק כשמדובר בניתוחים הנמצאים בסל הבריאות ומבוצעים בבתי החולים הציבוריים, אולם כאשר מדובר בשירות רפואי פרטי אסתטי שאיננו נכלל בסל שירותי הבריאות, החוק פגע ביחסים האישיים שבין הרופא לבין המטופל ויצר מכשולים בפני הציבור הישראלי בבואו לבצע ניתוח פלסטי.

אלא שהשופטים לא מצאו הצדקה להתערב  בחוק ועם זאת קבעו כי: "הטענה לייחודיות של העותרים בעתירות מצויה לפתחם של הגורמים המקצועיים שנדרשו לעניין. לאחר שלקחו בחשבון את טענות העותרים, מצאו כי אין מקום להיכנס לרזולוציות אלו במסגרת הרפורמה. בהינתן הייחודיות של השירות שניתן על ידי העותרים בעתירות הנ"ל, ייתכן כי יש מקום לבחינה מחדש של הדברים. מכל מקום, חזקה על הגורמים המקצועיים כי ימשיכו במעקב ובהפקת הלקחים בכל הקשור לניתוחים בתחום הפלסטי-אסתטי והאקולופלסטיים שמבצעים העותרים, ושאין להם מקבילה בשירות הציבורי".

עוד נכתב בפסק הדין: "עניין לנו בסוגיה מקצועית המערבת שיקולים כלכליים וחברתיים מורכבים  ואשר מצויה לפתחם של הגורמים המקצועיים. הלכה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בהחלטת רשות מנהלית המבוססת על ידע מקצועי ומומחיות השמורים רק לה, אלא מקום שבו הצביע העותר על חריגה ברורה וקיצונית של הרשות ממתחם הסבירות או על פגם אחר שנפל בשיקול דעתה".

השופטים קבעו: "חזקה כי משרד הבריאות, שר הבריאות, משרד האוצר, שר האוצר וממשלת ישראל (שהיו בין המשיבים לעתירה) ימשיכו לעקוב אחרי תוצאות הרפורמה (בנושא הזה) ויבחנו מעת לעת את יישומה ואם הגשימה את מטרותיה. גם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עוקבת אחרי יישום הרפורמה, וככלל, הפעילות בוועדות הכנסות השונות מהווה נדבך משמעותי בביקורת על פעילות הממשלה".

ראשי האיגוד מסרו בתגובתם כי הם רואים בהחלטת בג"ץ "הישג דרמטי" מאחר שההחלטה ממליצה למדינה "לשקול את יישום הוראת 'איסור הגבייה' שהוסיפה לפקודת בריאות העם כאשר מדובר במנתחים פלסטיים המבצעים ניתוחים שאינם בסל הבריאות".

עוד ציינו כי חוק ההסדרים, פגע במטופלים שכן "לכל ניתוח שנעשה היום ומשולם לחדר הניתוח ולא למנתח, יש תוספת עלות של לפחות 4% עבור שירותי גבייה, הנופלת על המטופל. חדרי הניתוח לא יכולים לאפשר למטופל תנאי פריסת תשלום נוחים (עד 72 תשלומים) שיכול להציע המנתח במרפאתו. התשלום עבור הניתוח נעשה לחדר הניתוח. המטופל רוכש מחדר הניתוח את הטיפול ולא מהרופא. החשבונית של חדר הניתוח היא 'תעודת האחריות' של המטופל. אולם, במצב של סיבוך או צורך בתיקון, עלול המטופל למצוא עצמו מול שוקת שבורה כאשר המרכז הרפואי, שהוא עסק בעירבון מוגבל, סגר את שעריו. כוונת המחוקק היתה להרחיב את האחריות המקצועית של חדרי הניתוח כלפי המטופל. אולם בפועל, חדרי הניתוח מתנערים מאחריות בכל פעם שיש חוסר שביעות רצון של מטופל וטוענים בשגרה: 'אנחנו רק אכסניה ולכן לא אחראים לנזק'.

עוד טענו ראשי האיגוד כי "התשלום לחדר הניתוח דורש נסיעה מיוחדת ומיותרת לחדר הניתוח או לחלופין עיסוק בתשלום ביום הניתוח, כאשר הראש של כל הצדדים צריך להיות רגוע ופנוי לפעולה הרפואית. ייתכן שהמטופל יגלה רק ביום הניתוח שאין לא אמצעי תשלום מתאים ואז ייתכן שהפעולה תידחה או תבוטל ולמטופל תיגרם עוגמת נפש.

"מכיוון שגם הביטוח הרפואי של המטופל ושל הרופא וגם חדר הניתוח הם הרבה פעמים בבעלות אותה חברת ביטוח, נוצר מצב פסול של ריכוזיות פיננסית וריכוזיות מידע אישי בידי גוף פיננסי פרטי אחד הפועל משיקולי רווח בלבד ואינו מחויב לטובת המטופל. תקנות סודיות שמירת המידע אצל חברות הביטוח לא הוסדרה עד היום ואינה מפוקחת על ידי משרד הבריאות", מסרו באיגוד לכירורגיה פלסטית ואסתטית.

ד"ר רון עזריה, מזכיר האיגוד, אמר בתגובתו: "בית המשפט העליון הוכיח כי הוא לא מהסס להעביר ביקורת שיפוטית צודקת על החלטות המדינה". ד"ר רועי ענבר, גזבר האיגוד, הוסיף: "ההחלטה נותנת תחושה טובה כי במצבים שבהם המדינה פועלת בשרירות לב ובעוצמה נגד הרופא, מהווה בית המשפט מגן הדואג לחופש העיסוק וזכויות האזרחים".