• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

מחקר ישראלי: גידולים סרטניים נוטים להתפתח בקצב מהיר יותר בלילה

עורכי המחקר ממכון ויצמן ממליצים לשקול שינוי בתזמון הטיפול בתרופות מסוימות לחולי סרטן; "במהלך היום הגוף מדכא התפשטות הגידולים"

הגידולים הסרטניים מתפתחים בקצב מהיר יותר בלילה; כך טוען מחקר חדש שנעשה במכון ויצמן ופורסם ב-Nature Communications. התגלית מוגדרת כמפתיעה ביותר. את המחקר הוביל פרופסור יוסי ירדן, מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן, וד"ר מתיה לאוריאולה במסגרת פוסט-דוקטורט.

איור הממחיש את התהליך (מקור: "מכון ויצמן")

איור הממחיש את התהליך (מקור: "מכון ויצמן")

פרופסור ירדן הסביר, כי המחקר נועד לבחון את מערכת היחסים בין קולטנים מסוגים שונים המצויים בתא. ההבנה לגבי מערכת יחסים זאת לא הייתה שלמה עד כה. הקולטנים הם מולקולות הקולטות מסרים כימיים מתאים אחרים. הן מעבירות אותם מהסביבה החוץ-תאית לתוך התא. המדענים התמקדו בשני קולטנים: הקולטן הקושר את גורם הגידול האפידרמאלי (Epidermal Growth Factor Receptor – EGFR), המעודד צמיחתם והתפשטותם בגוף של תאים סרטניים ואחרים. והקולטן GR הנצמד להורמון הסטרואידי "גלוקוקורטיקואידי". קולטן זה מעורב ברמות האנרגיה ובחילוף החומרים בגוף, ומכונה גם "הורמון הלחץ", כיוון שהוא מופרש ברמות גבוהות יותר במצבי עקה ולחץ. תפקידו הוא להביא את הגוף – במהירות – לעירנות (ספורטאים מתפתים להשתמש בו לעתים).

התנהגות התאים, ציינו החוקרים, מוכתבת ונקבעת, לעתים, כתוצאה מסך כל הפעילות של קולטנים מסוגים שונים המצויים על מעטפת התא ומתפקדים כמעין אנטנות לתשדורות המגיעות מהסביבה.

בניסוי שביצעה ד"ר לאוריאולה מקבוצת המחקר של פרופסור ירדן התברר, שהתפשטות התאים ונדידתם בגוף (שאותן מעודד הקולטן האפידרמלי) מדוכאת כאשר הקולטן הגלוקוקורטיקואידי (Glucocorticoid Receptor – GR), קולט את מולקולת הסטרואיד המתאימה לו. בניסוי במעבדה נבדק התהליך ברקמות של עכברים.

פרופ' ירדן יוסף (צילום: "מכון ויצמן")

פרופ' יוסי ירדן (צילום: "מכון ויצמן")

ידוע, ציין פרופסור ירדן, שהסטרואיד פועל בגלים: מופרש בכמויות גדולות בזמן שאנחנו ערים כדי לגרום לנו להיות מודעים לסביבתנו, ורמתו פוחתת בעת השינה. קבוצת המחקר של פרופסור ירדן, בשיתוף צוות בראשות פרופסור איתן דומאני (פיסיקה של מערכות מורכבות) בדקה את רמת הפעילות של הקולטנים במהלך היום וגם בלילה. מהתוצאות שהתקבלו אפשר לראות בפירוש שוני משמעותי ברמות הפעילות. הן מעידות שהקולטן האפידרמלי פעיל בזמן המנוחה ומדוכא בזמן העירות.

משמעות התגלית נבדקה בקשר להתפתחותם של גידולים סרטניים.

בעשור האחרון מתחוללת מהפכה בשיטות הטיפול בגידולים סרטניים, הדגיש פרופסור ירדן. מספר התפתחויות בביולוגיה המולקולארית אפשרו פיתוחן של תרופות חדשות שאותן אפשר לצרוך בכדורים או בזריקה, ששינו לחלוטין את שיטות הטיפול. השימוש בתרופות אלו, כ"טיפול ממוקד", מבוסס על זיהוי נקודתי של התאים הסרטניים והאטה בקצב גידולם.

התפתחויות אלה, בשילוב עם תוצאות ניסויים אחרים שהוכיחו כי ישנם טיפולים כימותרפיים היעילים יותר בשעות הלילה לעומת אלו הניתנים ביום, הובילו את המדענים לניסוי נוסף, בו נחקרה השפעת "לפטיניב", אחת מתרופות הדור החדש לסרטן.

התרופה חוסמת את פעילות הקולטן האפידרמאלי ומיועדת לטיפול בסרטן השד. במהלך הניסוי התרופה ניתנה לעכברים בשעות שונות של היום.

הממצאים הראו הבדלים משמעותיים בהתפתחות הגידול הסרטני, בין העכברים שקיבלו את התרופה ביום לבין עכברים שקיבלו אותה בלילה.

המשמעות ככל הנראה היא נובעת מכך שהתפשטות הגידול מושפעת מהתנודות החלות בהפרשת הסטרואיד. הוא אמנם מעכב אותה בזמן העירות, אבל בשינה – כשהגוף מפריש פחות סטרואיד – התפשטות הגידול מואצת. ייתכן שאולי יעיל יותר לבצע טיפולים נוגדי סרטן בלילה.

"נראה שמדובר בעניין של תזמון", ציין עוד פרופסור ירדן. "כרגע חולי סרטן מקבלים טיפולים תרופתיים בעיקר במהלך היום, בדיוק כשהגוף שלהם מדכא בעצמו את התפשטות הגידול. אנחנו לא מציעים תרופה חדשה - רק שינוי בלוח הזמנים של הטיפול בתרופות מסוימות".

לקריאת המחקר בכתב העת לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  EGFR,  סרטן שד,  כימותרפיה,  טיפול ממוקד בסרטן,  GR,  לפטיניב,  גידול סרטני
תגובות