• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
COVID-19 בישראל

בגלל הקורונה: זינוק ב-56% לעומת 2019 בשיעור הסובלים מהפרעות אכילה

דו"ח מרכז המידע של הכנסת: זמני ההמתנה לקבלת טיפול בהפרעות אכילה מגיע בבתי חולים שונים לשנה ואף יותר

אנורקסיה, הפרעות אכילה. אילוסטרציה

התפרצות מגיפת הקורונה בשנת 2020 גרמה להצטברות בו-זמנית של גורמי סיכון רבים לפיתוח הפרעות אכילה, ביניהם הבידוד החברתי והדגש הציבורי שהושם על מניעת השמנה. במחקר שנערך במכבי שירותי בריאות בקרב בני נוער נמצא ששיעור הסובלים מהפרעות אכילה גדל בשנת 2021 ב-56% בהשוואה לשנת 2019, בעיקר בקרב בנות ובקרב האוכלוסייה היהודית הכללית – וזאת בניגוד לאוכלוסיות החרדית והערבית.

מאוחדת דיווחה על ירידה בגיל הפונים לטיפול בהפרעות אכילה לגיל 12-14 ועל עלייה במורכבות התחלואה הנפשית הנלווית. בעקבות המגפה גדל באופן ניכר הפער בין הביקוש לטיפול לבין ההיצע הטיפולי, וכתוצאה מכך נפגעה היכולת להעניק מענה מיטבי למטופלים. חלה התארכות משמעותית בזמני ההמתנה לקבלת טיפול בכמה חודשים לפחות: ההמתנה יכולה להתארך לשנה לפחות כאשר ההמתנה הקצרה ביותר לקבלת הטיפול – 3 חודשים.

כך עולה מדו"ח שפרסם בתחילת השבוע מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מחברי הדו"ח ציינו שרבים מהסובלים מהפרעות אכילה עלולים להישאר ללא מענה. בין השאר משום שחסרות מיטות אשפוז עבורם ואנשי מקצוע המתמחים בתחום הזה.

לפי הדו"ח להערכת משרד הבריאות כ-40,000-30,000 נשים ונערות בישראל בגילאים 15-24 סובלות מהפרעות אכילה, כאשר הממוצע השנתי של מקרים חדשים הוא כ-1,500. אלא שנראה שבשנת 2020 שיעור הסובלים מהפרעות אכילה לסוגיהן עלה כנראה ל-55,000-41,000 ומאחר שאיננו כולל צעירות ונשים מעל גיל 24 וגם גברים – "מדובר בהערכת חסר", ציינו מחברי הדו"ח. עקב כך ניתן לשער שבין 69 אלף ל-97 אלף צעירות וצעירים בישראל בגילאים הנ"ל סובלים מהפרעות אכילה.

כן מצביע הדו"ח כי על סמך דיווחי הקופות, כ-22,700 מבוטחים אובחנו עם הפרעות אכילה בכל הקופות – שיעור נמוך באופן קיצוני לעומת הערכות משרד הבריאות על ההיקף התופעה. שירותי בריאות כללית דיווחה על כ-3,200 מכבי על 6,428, מאוחדת על 9,553 ולאומית – על  3,589 מאובחנים. לפער הזה אין הסבר.

לשם הכנת הדו"ח נמסרו למחבריו הערכות משרד הבריאות על התפלגות סוגי הפרעות האכילה בקרב בני 24-15 לפי שלוש קטגוריות: אנורקסיה נרבוזה – 1.2%, בולימיה נרבוזה – 2%, והפרעת אכילה לא מסווגת – 5-3%.

הדו"ח מבליט כאמור את הפער החמור בין כמות המקרים המאובחנים לבין אפשרויות הטיפול הקיימות – "פער המשאיר רבים ללא מענה מידי."

עוד לפי הדו"ח החדש: בשנת 2020 אושפזו 667 בבתי החולים חולים עם אבחנת הפרעת אכילה שחייבה אשפוז, מהם 114 ילדים ובני נוער (17%) ו-553 מבוגרים (83%). אלא שבישראל פועלות רק 32 מרפאות ייעודיות לגישות טיפוליות בתדירות המותאמת למצב הקליני. כ-25% מהן במחוז המרכז, 19% בירושלים, 16% בכל אחד מהמחוזות צפון ודרום, וכ-13% בכל אחד מהמחוזות תל אביב וחיפה. אין אף מרפאה מדרום לבאר שבע. כל הקופות טוענות שנדרשת פריסה ארצית נרחבת יותר של מרפאות אבחון וטיפול לנושא הזה.

בכלל בתי החולים מופעלות 17 עמדות לטיפול יום והן מיועדות למטופלים בכל הגילים שאי אפשר לייצב את מצבם במרפאות. הם זקוקים לטיפול אינטנסיבי יותר כדי להימנע מאשפוז פסיכיאטרי. בנוסף, בישראל רק 9 מחלקות אשפוז להפרעות אכילה, מהן 6 לבגירים ו-3 לקטינים. אלא שכל מחלקות האשפוז בתפוסה מלאה.

הדו"ח מפרט: ב"שיבא" המחלקה מלאה, וזמן ההמתנה לקבלת טיפול בה לפחות שלושה חודשים. בבאר יעקב התפוסה מעל 90% וזמן ההמתנה שם יותר משנה. בהדסה ההמתנה היא 12-6 חודשים. ב"זיו" בצפת המחלקה שמציעה טיפול לקטינים מגיעה לעיתים לתפוסה של 200% וזמן ההמתנה לקבלת הטיפול - 6-4 חודשים, בשניידר 6-3 חודשים, במעייני הישועה וסורוקה זמן ההמתנה עומד על כחצי שנה.

המחסור בכוח אדם מקצועי למתן הטיפולים בנושא הזה כולל רופאים, פסיכיאטרים פסיכולוגים, אחים ואחיות עובדים סוציאליים ותזונאים. כולם אמורים לעבור הכשרה ייעודית למתן הטיפול שהוא מורכב ולכן נדרש כוח אדם רב-מקצועי. כל קופות החולים דיווחו על מחסור בכוח אדם מקצועי לטיפול בהפרעות אכילה, בדגש על המרפאות בקהילה.

נושאים קשורים:  חדשות,  הפרעות אכילה,  אנורקסיה,  בני נוער,  קופות חולים
תגובות
אנונימי/ת
16.02.2022, 08:51

קופות החולים מעודכנים רק על כחצי מהמקרים.
המחקר של פרופ' בליצר- האם יש תופעות לוואי מהחיסונים, הסמל על הדיווחים מקופת החולים.
יכול להיות שגם כאן יש הערכת חסר משמעותית?