החמרה בסימפטומים פוסט-טראומטיים בתקופת ימי השנה למלחמות ישראל

במהלך חודשי יוני-אוגוסט מורגשת עלייה בפניות חיילים לשעבר הסובלים מהפרעה פוסט-טראומטית (PTSD), עקב החמרה בסימפטומים. כך דיווחה אתמול (ב') מרפאת מטופלי משרד הביטחון בחטיבה הפסיכיאטרית ברמב"ם.

הטריגר בעונה זו של השנה, כך מסרו מומחי המרפאה, הם ימי השנה למלחמת לבנון השנייה ולמבצע צוק איתן אשר אירעו במהלך החודשים הללו. עצם האזכור שלהם מעורר מחדש אצל הפונים למרפאה חוויות טראומטיות משנים עברו.

כ-720 מטופלים עתה במרפאה זו. משמעות הדבר: גידול של 75% שחל בעשור האחרון. מחציתם מאובחנים עם PTSD, לרוב על רקע לחימה בעבר.

בין המטופלים לוחמים שהשתתפו כמעט בכל המלחמות: נפגעו בקרבות ההתשה, במלחמות ששת הימים ויום כיפור וגם מטופלים שנפגעו במלחמת לבנון הראשונה, בשנות הלחימה בדרום לבנון, באינתיפאדה הראשונה והשנייה, במלחמת לבנון השנייה ובמבצע צוק איתן.

"בין הטריגרים החזקים להחמרה בסימפטומים הפוסט-טראומטיים של אותם לוחמים הוא יום השנה לאירועים הטראומטיים, יום הזיכרון ותקופות שבהן יש תחושה של כוננות גבוהה יותר של מערכת הביטחון", הסבירה ד"ר יעל כספי, פסיכולוגית קלינית האחראית על מרפאת מטופלי אגף השיקום של משרד הביטחון בחטיבה הפסיכיאטרית ברמב"ם.

"כך למשל, הגיעו למרפאה מטופלים חדשים בעקבות מלחמת לבנון השנייה, היות שהאיום המחודש על הבית שחוו תושבי הצפון באירועים שהיו באחרונה עורר אצלם חוויות טראומטיות ישנות מאירועי הלחימה שבהם לקחו חלק בעבר.

"בזמנים מתוחים, כמו למשל כשהחלה 'אינתיפאדת הסכינים' בספטמבר 2015 ובתקופות שבהן שומעים לעתים קרובות את מטוסי חיל האוויר בשעות שונות ביממה, יש גל של פניות למרפאה ממטופלים ותיקים ויחסית יציבים וזאת עקב החרפה בחרדה, בקשיי השינה, בזכרונות החודרניים של אירועי העבר ובפגיעה גורפת בתפקוד היומיומי.

"גם בתקופה האחרונה, בקשר ישיר עם האירועים הביטחוניים שהיו בדרום הארץ וגם בצפון, נראתה עלייה בפניות למרפאה, מחוץ לתורים שנקבעו מראש.

"כדי להתמודד עם הצרכים הללו", מסרה ד"ר כספי, "אנו מקיימים מרפאת Crisis (מרפאת חירום) מדי יום עד הצהריים. היא מנוהלת על ידי אחות פסיכיאטרית הדואגת לתת מענה למטופלים אלה, ללא תור, תוך כדי העומס של העבודה השוטפת. האחות מסייעת לפונים בהתמודדות עם מצוקותיהם עד לתור אצל הרופא".

מרפאת מטופלי משרד הביטחון בחטיבה הפסיכיאטרית ברמב"ם קיימת קרוב ל-30 שנה. הפניות למרפאה נעשות אך ורק דרך אגף השיקום של מחוז צפון של משרד הביטחון. הטיפול מיועד לאנשי כוחות הביטחון לשעבר - צה"ל, משטרה ושירות בתי הסוהר. בצוות המרפאה פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים וכן סטודנטים ומתמחים.

"קיים גידול שנתי ממוצע של 60-50 מטופלים חדשים", ציינה עוד ד"ר כספי. "טווח הגילאים נע בין 80 ומעלה לבין שנות ה-20 המוקדמות. מטופלי המרפאה מהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית".

"מטופלים אנשים הנמצאים בתהליכי תביעה על רקע נפשי. להם מגיע טיפול רפואי, או אלה שכבר מוכרים עם נכות עקב פגיעה נפשית", הוסיף ד"ר אייל פרוכטר, מנהל המערך הפסיכיאטרי ברמב"ם. בעבר הוביל ד"ר פרוכטר את מחלקת בריאות הנפש בחיל הרפואה.

"הרוב המכריע של המטופלים", ציין, "הם גברים. יש ייצוג דומה לזה שבאוכלוסיה הכללית למשרתים מהמגזר הערבי, במיוחד דרוזים, עליהם חלה חובת הגיוס, והבדואים שמתנדבים לשרת. יש כמובן גם אנשי צד"ל מהקהילה הנוצרית בלבנון שהגיעו לישראל אחרי נסיגת הצבא בשנת 2000 ומיעוט של מתנדבים ערבים, נוצרים ומוסלמים הרואים בגיוס לכוחות הביטחון חובה אזרחית. גם כמה מקרים של נשים טופלו אצלנו - הן על רקע האירועים שחוו במהלך השירות או בשל היותן לוחמות".

חובה לזכור: PTSD זו הפרעה קשה ביותר של המוח, הגוף, הנפש והרוח. יש לה השלכות נרחבות מאוד ופגיעה בכל תחומי החיים, כולל הסתברות גבוהה למחלות גופניות נלוות. תרופות פסיכיאטריות אינן עוזרות, בדרך כלל. הניסיון והמחקר מצביעים על כך שרבים באוכלוסיה הכללית מתמודדים עם סימפטומים פוסט-טראומטיים מבלי להגיע לכדי אבחון והכרה רפואית.

ד"ר כספי: "ההתמודדות עם PTSD כרוני כרוכה בתהליך טיפולי ארוך הכולל בנייה מחדש של יכולות וכישורים שהיו תקניים בעבר וכעת קרסו. יש צורך בהמשגה מחודשת של הדימוי העצמי והקשרים הבינאישיים הקרובים. אנו מוצאים שהדרך היחידה שבה ניתן 'לנצח' את ה-PTSD, היא לבנות מחדש, יחד עם המטופלים, את המסוגלות האישית שמחזירה להם את היכולת להיות הבוס של חייהם".