• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

"80% מפעילות הרופאים במיון בשעות הלילה מוקדשים למשימות שאינן רפואיות"

כך עולה ממחקר שערכה חברת ייעוץ בשבעה בתי חולים במרכז הארץ; לפי המחקר, זמן רב מבוזבז על המתנה עד שהחולה יחזור מבדיקה או ניסיונות לאתר את התיק הרפואי; בנוסף, נמצא כי תוספת של 6 שעות שבועיות לניתוחי שבר בצוואר ירך ימנעו 40% מביטולי ניתוחים אחרים

ניתוח בבית חולים בישראל (צילום: אילוסטרציה)

80% מפעילות הרופאים במיון בשעות הלילה מוקדשים למשימות שאינן רפואיות, כמו המתנה עד שהחולה יחזור מבדיקה או ניסיונות לאתר את התיק הרפואי; אלו מסקנות מחקר שערכה חברת הייעוץ "תפן ישראל" בשבעה בתי חולים במרכז הארץ, לפי דיווח הבוקר הבוקר (א') בעיתון "ידיעות אחרונות".

המחקר נועד ללמוד על פעילות הצוות הרפואי, על זמני ההמתנה של מטופלים ושיעור ביטולי הניתוחים במחלקות השונות. מהמחקר עולה, מסר העיתון, ש-80% מזמן העבודה של הרופאים במיון במשמרת הלילה איננו אפקטיבי. כך גם לגבי 70% מזמן הפעילות של האחיות ו־50% מפעילות כוח עזר.

מנכ"לית החברה שביצעה את המחקר, מלי ביצור-פרנס, מסרה לעיתון: "בחלק מהמקרים אותו מטופל עובר תשאול על ידי שלושה אנשי צוות, נדרש להמתין זמן ניכר לפענוח בדיקה, וכל זה מבזבז הרבה מזמן המשמרת של הרופאים. התוצאות בכל בתי החולים שנסקרו היו דומות, ללא קשר לגודלו של בית החולים".

בדיווח צוין, כי היעדר האפקטיביות מתבטא גם בהמתנה ארוכה לסניטר כדי שיעביר חולה ממקום למקום ולאחות שתבצע בדיקות או תיתן תרופות. בכמה בתי חולים שנסקרו נמצא שמערכות המידע במיון ובטיפול נמרץ לא מקושרות למחלקות המקצועיות וכתוצאה מכך הצוותים הרפואיים נאלצים להתרוצץ אחרי תיקים רפואיים או לבצע שוב בדיקות שכבר בוצעו למטופל.

על פי המחקר, מסר העיתון, זמן ההמתנה הממוצע לרישום ראשוני בחדר המיון הוא כ־90 דקות. זמן ההמתנה לשחרור המטופל ממיון (לביתו או למחלקת אשפוז) מוערך בממוצע בכ־5 שעות לפחות.

במחקר נבדק גם נושא נוסף - ביטולי ניתוחים. עלה ממנו כי ב־66% מהימים שנבדקו בוטלו ניתוחים. שיעור הביטולים הגבוה ביותר נמצא בכירורגיית ילדים (יותר מ־30%) ובאורתופדיה (יותר מ־20%), ואילו שיעור הביטולים הנמוך ביותר - בכירורגיה פלסטית (6%).

עורכי הסקר ציינו כי בכירורגיה פלסטית רוב הניתוחים מתבצעים מתוך בחירה של המנותח ולכן המטופלים מבטלים את הפרוצדורה רק במקרים חריגים ביותר. לעומת זאת, החשש הגדול של הורים מניתוחים אצל ילדים גורם לשינויים רבים. חלקם בוחרים לפנות ברגע האחרון למנתח פרטי או לבטל את הניתוח ולבדוק אופציות טיפול אחרות.

אחת הסיבות המרכזיות לביטולי ניתוחים בבתי החולים היא קדימות לניתוחי שבר צוואר ירך שמאפיינים את האוכלוסייה המבוגרת. מחציתם נחשבים דחופים ומבוצעים בשעות הבוקר - וגורמים לביטולי ניתוחים אחרים.

בדו"ח הסיכום ציינו עורכי הסקר: "מהבדיקה שביצענו עולה שאם היו מקצים מראש עוד 6 שעות שבועיות לניתוחי שבר צוואר ירך, היו מצטמצמים בכך כ-40% מביטול הניתוחים האחרים".

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  ייעוץ,  תעשיה וניהול,  "תפן ישראל",  בתי חולים,  לילה,  תורנות,  ניתוחי שבר צוואר ירך
תגובות
אנונימי/ת
18.12.2017, 19:43

סדרני מיטות ומקומות אשפוז

18.12.2017, 21:16

״מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו...״ ולרופאים לא היה שעון להחתים. בפועל זה הפך את הרופא לכוח העבודה הזול ביותר בבית החולים. משכך היה, הרופא היה זה שלוקח בדיקות דם, עושה אק״ג לחולים, ממלא טפסי בדיקה ומתאם בדיקות הדמיה ובסוף גם היה עושה ביקור וכותב קבלות ושחרורים. תמיד טענתי שאלמלא נותר שביב של כבוד, היו מבקשים מהרופאים גם לשטוף את הרצפה.
ואז קרו שני דברים. בא השעון שהגדיר בברור מה שווה שעת עבודה של רופא והאוכלוסיה גדלה והתבגרה והעומס הנוסף הבהיר עוד יותר כמה נחוץ שרופאים יעסקו ברפואה ולא במסביב.
התובנה האמיתית עוד לא חלחלה אבל היא בוא תבוא ומחקר זה רק מוכיח במספרים את מה שיודעים אנו מזמן.