רופאים מתנגדים לאימוץ חלק מהתקנות האירופאיות לסימון מזון

איגוד רופאי בריאות הציבור מתריע על סכנה לבריאות הציבור עם אימוץ חלק מהתקנות האירופאיות (1169) בנושא סימון מזון. האיגוד פנה הבוקר (א') ליו"ר ועדת הבריאות של הכנסת ולמנכ"ל משרד הבריאות בבקשה לקיים דיון מקצועי עם ועדת הבריאות ועם נציגי משרד הבריאות שבו יציג את השגותיו בנושא התקנות המובאות לאישור הבוקר בוועדת הבריאות בכנסת.

הדיון יעסוק בהרחבת אימוץ הדין האירופאי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים בייבוא מזון במסלול האירופאי, ובין השאר גם בתוספת חומרי טעם וריח, ממיסים ועוד.

הרופאים החתומים על המכתב, פרופ' דנית שחר מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' שירה זלבר-שגיא, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ופרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, טוענים כי יש להתאים את הרגולציה לאתגרים התזונתיים של ישראל.

הנושאים שלגביהם מתריעים הרופאים הם: הצהרות תזונתיות והצהרות בריאות שיופיעו על גבי מזונות, אשר מהם מומלץ להימנע או להגביל צריכה לפי המלצות התזונה הלאומיות לישראל של משרד הבריאות; סימון גלוטן שאינו חד משמעי ועלול להוביל לצריכת גלוטן על ידי חולי צליאק; הצהרת כמויות הסוכר במזון כסך הסוכרים תחת שם אחד "סוכר" וללא חלוקה ייעודית לסוגים שונים של סוכרים, ופטירת מזונות מסוימים מסימון, כולל סימון אזהרה בחזית האריזה כנגד רמות גבוהות של סוכר, נתרן ושומן רווי.

רופאי בריאות הציבור דורשים כי במידה שיוחלט לאמץ את הרגולציה האירופאית, יש להימנע מאימוץ הסעיפים הללו. "תקנות אלו עלולות להביא למסרים מבלבלים באשר ליתרונות או חסרונות בריאותיים של מזונות מסוימים, ובכך לפגיעה ביכולת הציבור לבחור נכון את מזונותיו, ובעקיפין אף לפגיעה באמון הציבור במשרד הבריאות.

"תקנות אלו אמנם מיושמות באירופה, אך גם שם נשמעת כלפיהן ביקורת חריפה מצד מומחים בבריאות הציבור", ציינו הכותבים והדגישו כי הצהרות סימון המזון נוסחו לפני שנים רבות, הן אינן בהכרח מעודכנות לעת הנוכחית ויעילות השימוש בהן לא נבדקה. עוד הזכירו כי  בשנת 2020 בחנה ועדה של הנציבות האירופאית את היעילות של הצהרות התזונה והבריאות של מזונות באירופה וסיכמה כי בחלקן הן מחטיאות את מטרתן .

עיקרי הטענות ביחס להצהרות תזונתיות והצהרות בריאות - הסימון האדום והירוק על מוצרים - הן שההצהרות הללו מבוססות על תכולת רכיבי תזונה בודדים במזון ולא על אופיו המזון השלם. "כך, ובעיקר במקרים של מזון מעובד ביתר, ייתכן שמזון יהיה בו-זמנית עשיר ברכיב תזונה שלילי (כמו נתרן)  ורכיב תזונה חיובי (כמו סידן). שני מסרים סותרים על חזית האריזה עלולים לבלבל את הצרכן הישראלי".

הרופאים ממליצים כי על מנת למנוע יצירת מסר כפול אצל צרכנים, לא תתאפשר קביעת טענות חיוביות על מוצרים בעלי סימון אדום שלילי וכי הצהרה תזונתית חיונית תוכל להיות רק על מזונות עם סימון ירוק בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי משרד הבריאות. עוד הם ממליצים לא לאפשר קביעת טענות חיוביות בגין תכולת רכיבים תזונתיים כמו ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים וכיו"ב אלא אם מדובר ברכיבים שנמצאים באופן טבעי במוצר.

ההשגות ביחס להצהרת כמויות הסוכר במזון כסך הסוכרים וערך הקצובה היומית לסוכרים הן כי ערך הקצובה היומית על פי התקנות האירופאיות עומד על   90 גרם של סוכרים ליום. "ערך זה הינו גבוה משמעותית מההמלצה כיום, העומדת על כמות השווה ל-25-50 גרם לכל היותר ליממה". הכותבים מציינים כי "הערכים בסימון החדש עלולים ליצור אצל הצרכנים מצג שווא ולהטעותם לגבי הכמות המקסימלית המותרת לצריכה". הם מוסיפים וכותבים כי ארגון הבריאות העולמי ממליץ על 5% מהתפריט של סוכרים מוספים עד למקסימום של  10%, ואילו כאן מדובר ב-18%, כמעט פי שניים.

הכותבים מתייחסים לתקנה בדבר מזונות הפטורים מסימון וכותבים כי "צריך שיהיה ברור שמשקאות המקבלים סימון אדום, גם אם הם בבקבוקי זכוכית, ימשיכו לקבל סימון אדום במידה שהם נמצאים מעל רף הסימון. כמו כן, מזונות נוספים הפטורים מסימון ברגולציה האירופאית, אך ברגולציה הישראלית אינם פטורים מסימון אדום, ימשיכו לקבל את הסימון".

סימון מזון כדל גלוטן עלול לפגוע בחולי צליאק

למכתבם של רופאי בריאות הציבור מצטרפת גם קריאה למשרד הבריאות שלא לאשר סימון של "דל גלוטן" למוצרים מסוימים, ששלח השבוע פרופ' רענן שמיר, מנהל מכון גסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר לרפואת ילדים. "לאישור סימון של דל גלוטן כ-100 מ"ג לקילוגרם של מוצר תהיה השפעה הרסנית על חולי הצליאק וגם במערכת הבריאות עקב הסיבוכים המופיעים אצל חולי צליאק שהתלקחו  ולרוב ללא ידיעתם", כתב פרופ' שמיר בפנייה אל  פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה, במשרד הבריאות.

לדברי פרופ' שמיר, "הצטערתי ואף נחרדתי מהאפשרות של אישור סימון מופחת גלוטן בריכוז של 100PPM וכולי תקווה שתיקון כזה לא יתקבל בישראל. הוא הצביע על התקנות בעולם המערבי לגבי סימון דל גלוטן במוצרי מזון והוסיף כי "לחולי הצליאק, שמהווים 1% מהאוכלוסיה בישראל היה עדיף לא לצרוך גלוטן בכלל, כי גם כך יש זיהומים צולבים ואכילות בטעות".

בנייר העמדה של האיגוד האירופאי לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד באירופה משנת 2024, איגוד שפרופ' שמיר כיהן כנשיאו (2016-2019), נקבע כי רוב חולי הצליאק יכולים לצרוך עד 50 מ"ג גלוטן ליום, אך חלקם יגיבו כבר ב-10 מ"ג ליום.

בניו זילנד ובאוסטרליה נקבע סף של 3 מ"ג לק"ג. "הקודקס מציע, עקב הבטיחות לרוב חולי הצליאק, סף של 20 מ"ג לק"ג והמלצה זו מאושרת בארה"ב, קנדה, איטליה, ספרד, בריטניה וארצות נוספות", כותב פרופ' שמיר ומציין כי ההמלצות הגורפות, המראות בטיחות רק במזון המכיל פחות מ-20 מ"ג גלוטן לק"ג, הביאו לכך שכיום אין מוצרים כאלה ברוב מדינות האיחוד.