• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

השלכות המלחמה על ילדי ישראל: פחות פעילות גופנית, יותר מסכים

סקר הורים שנערך באוניברסיטת בר אילן מצא: ילד ממוצע בישראל עושה מחצית מכמות הפעילות הגופנית המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי | הירידה בפעילות בולטת יותר בתקופת המלחמה

ילדים בממ"ד באשקלון. צילום: אדי ישראל/ פלאש 90

ילד ממוצע בישראל עושה מחצית מכמות הפעילות הגופנית המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי, וכמות זו אף פחתה בתקופת המלחמה. כך עולה מסקר שנערך בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן.

המחקר, בהובלת פרופ' אסתר עדי יפה מהפקולטה לחינוך והדוקטורנית גל אליאס, בחן את השפעתם של תפישת ההורים ביחס לבטיחות בסביבת המגורים, זמינות ציוד ומרחב לפעילות גופנית וזמן מסך ממושך, על מידת הפעילות של הילדים. המחקר מצא קשר ישיר בין כמות האזעקות בסביבת המגורים למידת הפעילות הגופנית של הילדים.

כצפוי, נמצא שככל שזמן המסך היה גבוה יותר, מידת הפעילות הגופנית בזמן המלחמה, בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה, היתה נמוכה יותר. כמו כן, ככל שכמות האזעקות היתה גבוהה יותר, זמן המסך בקרב הילדים היה גבוה יותר וככל שתפישת ההורים את הבטיחות בסביבת המגורים היתה נמוכה יותר, זמן המסך היה גבוה יותר.

המחקר כלל סקר בקרב 609 הורים לילדים בגילאי 3-8 ובמסגרנו נבחנו תפישות של הורים את סביבת המגורים ואת הקשר שלהן להיבטים של פעילות גופנית והתנהגות יושבנית בקרב ילדים.

על פי ארגון הבריאות העולמי, ההמלצות לפעילות גופנית לילדים בגילאי 3-4 הן 180 דקות מצטברות של משחק פעיל, ופעילות גופנית הכוללות 60 דקות של פעילות גופנית מתונה-נמרצת ביום. מגיל חמש מומלץ לילדים לצבור בממוצע לפחות שעה ביום של פעילות גופנית מתונה-נמרצת לאורך השבוע.

מהסקר עלה שהילדים הישראלים לא עומדים בהמלצות לפעילות גופנית של ארגון הבריאות העולמי. כך למשל, כ-15% מההורים שהשתתפו בסקר דיווחו שילדם משתתף בפעילות גופנית ספורטיבית במשך שעה ביום בכל יום מימות השבוע, לעומת 30%-45% בממוצע במחקרים באירופה.

מספר הימים בשבוע שבהם הילדים עמדו בהמלצות לפעילות גופנית היה נמוך באופן מובהק בזמן המלחמה בהשוואה לתקופה שקדמה לה. לפני המלחמה, כ-65% מהילדים עשו פעילות גופנית לפחות יומיים בשבוע וכעת, רק כ-50%. בנוסף, נמצא שילדים פעילים לפני המלחמה היו גם פעילים במהלכה - ככל שמספר הימים שבהם ילדים עמדו בהמלצות לפעילות גופנית היה גבוה יותר לפני המלחמה, כך גם עמדו יותר בהמלצות לפעילות גופנית בזמן המלחמה.

ההורים שהשתתפו בסקר נשאלו גם על רמת הסכנה הביטחונית לתפישתם, כגון, סכנה מירי טילים, מחדירת מחבלים ומפיגועים. נמצא שככל שתפישת הסכנה הבטחונית בקרב ההורים היתה גבוהה יותר, מידת הפעילות הגופנית של ילדיהם בזמן המלחמה בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה היתה נמוכה יותר. תפישת הסכנה של האמהות נמצאה גבוהה יותר באופן מובהק בהשוואה לתפישת הסכנה של האבות.

עוד עלה מהסקר כי ככל שציוד ומרחב לפעילות גופנית בסביבת הבית ובשכונת המגורים היו זמינים יותר, כך נשמרה מידת הפעילות הגופנית בזמן המלחמה בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה.

המלצות ארגוני הבריאות בעולם לגבי זמן מסך לילדים הן לצמצם עד כמה שניתן צפייה במסכים: בגילאי 3-4, לא יותר משעת צפייה ביום ומגיל 5, לא יותר משעתיים ביום. לפי ממצאי הסקר, יותר מ-60% מילדי ישראל בגילים 3-4 צופים במסך יותר משעה ביום בסופי שבוע ויותר מ-40% מהם, בגילים 5-8, צופים ביותר משעתיים ביום בסופי שבוע.

פרופ' אסתר עדי יפה מאוניברסיטת בר-אילן אמרה כי "ממצאי הסקר מדגישים את השפעות המלחמה על תפיסות הורים וההרגלים התנועתיים של ילדיהם בזמן המלחמה ובתקופה שקדמה לה. לממצאים אלה חשיבות בהתאמה של תכניות התערבות שיובילו הרשויות המקומיות ומשרד החינוך במטרה למנוע ירידה ברמת הפעילות הגופנית בזמן המלחמה".

נושאים קשורים:  פעילות גופנית,  ילדים,  מלחמת חרבות ברזל,  מסכים,  מחקר,  אוניברסיטת בר אילן,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
17.06.2024, 21:31

נושאים ממוחזרים
זה לא נושא לדוקטראט.. כן סמינר תואר ראשון/ שני..