סקר חדש שנערך ביוזמת ובמימון האגודה למלחמה בסרטן מציג נתונים מדאיגים על תופעת העישון בישראל: כ-21.5% מהישראלים מעשנים סיגריות, כ-19% מבני הנוער והצעירים בגילאי 16-24 מעשנים סיגריות אלקטרוניות, כ-94% מהציבור נחשף לעישון במקומות ציבוריים, כ-74% מהישראלים מבני ה-55-60 מכירים אנשים שרוצים להיגמל אך לא מצליחים.
עוד בעניין דומה
הנתונים פורסמו הבוקר (ג') לרגל היום הבינלאומי ללא עישון ומהם עולה כי כשליש מהנסקרים מכירים מישהו שהתחיל או חזר לעשן בעקבות אירועי שבעה באוקטובר.
על פי נתוני הסקר, שנערך במדגם ארצי מייצג של אוכלוסיית ישראל, בקרב 560 גברים ונשים בני 16-60, העישון בישראל מתבסס רובו על סיגריות רגילות, אך גם על סיגריות אלקטרוניות והשילוב בין השתיים. שיעור המעשנים סיגריות רגילות עומד על 21.5%, כאשר העישון נפוץ יותר בקרב גברים (26.6%) ובחברה הערבית (28%). הצריכה של סיגריה אלקטרונית עומדת על 14% והיא יורדת עם הגיל, כאשר השיעור בקרב בני נוער וצעירים בגילאי 16-24 עומד על 19%.
כמעט לכל האוכלוסיה יוצא להיחשף לעישון במקומות ציבוריים (94.2%).
המקומות העיקריים בהם נחשפים לעישון הם: רחוב (66.8%), פארקים ציבוריים (53.8%), מסעדות ובתי קפה (53.4%) ובתחנות אוטובוס (48.8%).
באשר להשפעת העישון במקומות ציבוריים, מסתבר כי כמחצית מהציבור מונע מעצמו הגעה למקומות עקב עישון, אך בתדירות נמוכה. כצפוי, נתון זה גבוה יותר בקרב אוכלוסיית הלא מעשנים (56%). המקומות העיקריים מהם הם נמנעים: ברים (43.1%), בתי קפה (37.7%), מפגשים ביתיים (35.7%) ומסעדות (32.8%). באגודה למלחמה בסרטן מדגישים כי בכל המדינות המתקדמות שבהן ירד שיעור המעשנים, מתבצעת ברציפות אכיפה מהודקת של רשויות החוק של איסור עישון במקומות ציבוריים, בדגש על מקומות בילוי.
כ-11% מהציבור נמצא במערכת יחסים עם בן/ בת זוג מעשנים, כאשר הנתון גבוה משמעותית בחברה הערבית (20.7%) ובהלימה במחוז חיפה (18%). כ-40% מהמשיבים לא ישקלו לצאת עם בן/בת זוג מעשנים, 21.1% ישקלו לחיוב לצאת עם בן/בת זוג מעשנים ו-21.8% "יושבים על הגדר".
ל-75% מהציבור ריח של עשן סיגריות מפריע. בקרב אוכלוסיית הלא מעשנים ההצהרה גבוהה יותר (90.2%) ובהלימה גם בקרב נשים (82.7%), אך גם בקרב מעשני הסיגריות הנתון גם גבוה יחסית (45.9%).
ליותר ממחצית הציבור יש היכרות עם אנשים שרוצים להפסיק לעשן אך לא מצליחים (52%). נתון זה גבוה יותר בקרב המבוגרים בגילאי 55-60 (74%) ובקרב המעשנים עצמם שמעוניינים להפסיק לעשן (65.6%). קרוב לשליש מכירים אישה שממשיכה לעשן למרות הריונה.
אירועי השבעה באוקטובר – טריגר לעישון
אירועי השבעה באוקטובר הפכו לטריגר ללחץ וכשליש מהציבור מכיר מישהו שהונע להתחלה או לחזרה של עישון. כמחצית מהם קשורים לשירות הצבאי וכמחצית לא. כ-40% מהמעשנים שינו הרגלים בעקבות האירועים: 12% חזרו לעשן, 21% מעשנים יותר ו-7% הפסיקו. 60% נשארו באותם הרגלים ומעשנים באותה מידה לפני ואחרי האירועים.
יותר ממחצית הציבור תומך בהעלאת המס על מוצרי עישון
יותר ממחצית מהציבור סבור כי יש להעלות את המיסים (ובעקבות זאת את המחיר) של הסיגריות השונות (55.6%). לגבי הגבלות על פרסום ושיווק של סיגריות, גם כאן התמיכה רחבה (69%) וגבוהה יותר בקרב הלא מעשנים (75.8%).
בקרב אוכלוסיית המעשנים, כשני שליש מתחרטים על כך שהתחילו לעשן וכ-72.7% היו רוצים להפסיק לעשן. שתי הסיבות העיקריות שמונעות מהם את הפסקת העישון הן תחושת הכיפיות שקשה לוותר עליה והרגל של שנים.
באגודה מדגישים כי כמעט בכל שעה מת ישראלי כתוצאה ממחלה שנגרמה מעישון אקטיבי או פסיבי ומזכירים כי עישון גורם לסוגי סרטן שונים, התקפי לב, שבץ מוחי ומחלת ריאות חסימתית כרונית. עישון גם גורם סיכון מוכח לבעיות פוריות בקרב נשים ולאימפוטנציה אצל גברים. מדי שנה מתים כ-8,000 ישראלים מעישון אשר גם אחראי לכ-20% מכלל מקרי המוות מסרטן ברחבי העולם.
"עם כל מה שהאנושות יודעת על ההרגל הממכר", מסר משה בר חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, "היינו מצפים שבשנת 2024 אחוז המעשנים בישראל יירד לספרה אחת כמו במדינות מתקדמות ומודרניות שכבר התפקחו, אך למרבה הצער נתוני הסקר החדש מציגים תמונה עגומה וכמעט בכל שעה מת ישראלי נוסף מנזקי עישון".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
