"יש צורך מיידי בהקמת קבינט חירום לאומי לטיפול בילדים הסובלים מחרדות עקב המלחמה", כך כותבים היום (ה') פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים ופרופ' איתן כרם, יו"ר עמותת גושן בפנייה לראש הממשלה ולשרי הבריאות האוצר, הרווחה והביטחון החברתי והחינוך.
עוד בעניין דומה
"אנו קוראים להקים באופן מיידי קבינט חירום לאומי לטיפול בהשלכות הרגשיות של טראומה בילדים שיתכלל ויקשר בין כל הפועלים בשטח, בכלל אלה ארגוני חברה אזרחית שכבר מנהלים בפועל חזיתות רבות במלחמה, לבין משרדי הממשלה", כתבו.
פרופ' גרוסמן ופרופ' כרם מציינים כי ילדים, אחת הקבוצות הרגישות והחלשות, מהווים 30% מהאוכלוסיה והם עתידה. חלק מהילדים נפגעו בגוף, וניתן להניח כי חלקם סובלים או יסבלו, במידה זו או אחרת, מפגישה נפשית ורגשית ובנוסף, מיליוני ילדים מנותקים חלקית או באופן מלא ממסגרות הלימוד.
הכותבים מזכירים את השלכות מגיפת הקורונה על ילדים: "אחת מתוצאותיו המרכזיות המאוחרות של משבר הקורונה היא הפגישה הנפשית בילדים וילדות. לא ניתן בזמנו דגש מספיק על כך, וכעת אנו נדרשים להאיר זרקור בוהק על נושא זה ביתר שאת ואף לסייע ככל שניתן", ציינו.
"עכשיו הזמן לאגם את כל הפעילויות הנעשות ועוד תעשינה. עלינו להיערך כבר היום לעזור לילדים ולילדות הפגועים להתמודד עם השלכות המלחמה; לייצב את המצב בתחום הטיפולי, למזער ככל הניתן נזקים שכבר נגרמו ולהכין תכנית פעולה לטווח ארוך, לעשר השנים הבאות, הכוללת גם תמיכה במטפלות ובמטפלים, הרופאים, האחיות, הפסיכולוגים והמטפלים הרגשיים", כתבו.
פרופ' גרוסמן ופרופ' כרם מציינים לטובה את המערכות הפועלות בשטח – "קווי חירום, עמותות טיפול, בתי חולים, רופאי ורופאות ילדים ומשפחה, אנשי ונשות מקצועות טיפוליים המקדמים יוזמות פרטיות ועוד", וכי כבר כעת מתקיימים שולחנות עגולים, איגום ושיתוף ידע ומידע, כולל אספקת חומרים חיוניים.
הקבינט שהם קוראים להקמתו "יוכל לנהל, לתכלל ולארגן את כל אלה באופן מושכל ומתוקצב". הם מוסיפים כי יתייצבו לכל משימה שתידרש במסגרת זו.
"כמקבלי החלטות, יש לפעול עכשיו לייצר את התשתית שתטפל בנפשם של ילדים וילדות ולמנוע בכך נזקים נפשיים ארוכי טווח. הפעם זה בנפשנו ממש!", נכתב.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
