מומחים מובילים בתחום בריאות הציבור מזהירים מפני השלכות צמצום עילת הסבירות על בריאות הציבור. במאמר שכותרתו "התיקון המשפטי של ישראל: איום על הבריאות בכל החלטה של מדיניות", שהתפרסם בסוף השבוע בכתב העת The Lancet, מציגים הכותבים את הטיעונים, כולל דוגמאות ממקרים בהם בית המשפט התייצב לצד האזרח בישראל בהגנה על בריאות הציבור, ומזהירים כי צמצום עילת הסבירות עשוי להיות תקדים שעלול להתרחש גם במדינות נוספות.
עוד בעניין דומה
הכותבים קוראים לתעדף את בריאות הציבור בכל ההחלטה שמקבלת הממשלה ומציעים דיאלוג באיזון העדין בין מדיניות, ביקורת שיפוטית ורווחת האזרחים.
ד"ר שלי קמין-פרידמן, ממכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם, פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ׳ אהרון טרואן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' י. טוני יאנג (Y. Tony Yang), מומחה למדיניות בריאות מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, נשענים על עקרון הבריאות בכל המדיניות (HiAP - Health in All Policies approach), שאומץ בכל העולם.
על פי HiAP, יש לשלב בחינה של ההשלכות הבריאותיות בעת קבלת החלטות גם אם ההחלטות הללו אינן בתחום הבריאות גרידא. למשל, הקמת בית ספר באזור שבו יש זיהום אוויר, חלוקת תלושי מזון על פי קריטריונים שמדירים את מי שזקוקים לסיוע ביותר, הפחתת מס על סיגריות או משקאות ממותקים.
כותבי המאמר מדגישים את התפקיד המרכזי של הבריאות והרווחה החברתית בהחלטות של הממשל ומציינים כי התיקון לעילת הסבירות, שיגביל את כוחו של בית המשפט מעורר חשש לגבי החלטות שעלולות להזניח את שיקולי בריאות הציבור. "בנוף המשפטי של ישראל, היעדר הגנה חוקתית על הזכות לבריאות מותיר את האזרחים ללא הגנה מהחלטות ממשלה שמתעלמות משיקולי בריאות ומחוות דעת מומחים, ללא אפשרות לעתור לבג"צ בטענה לחוסר הסבירות", אמרה ד"ר קמין-פרידמן.
אחת הדוגמאות שמציגים המחברים לגיבוי טענתם על כך שהביקורת השיפוטית שמרה על בריאות הציבור עד כה היא משנת 2018, עת בית המשפט נעתר לפנייה של מומחי בריאות הציבור נגד החלטת שר האוצר שלא להעלות מיסים על טבק. התערבותו של בית המשפט העליון אילצה הערכה מחודשת והדגישה שמדיניות, אפילו כזו שלכאורה אינה קשורה לבריאות, חייבת לשקול את השפעתה על בריאות הציבור.
פרופ' טרואן אמר כי "בעולם שבו לעתים קרובות הפוליטיקה מאפילה על המדע, חובתנו להיות קול ההיגיון, לדרוש מדיניות מבוססת ראיות שתעדיף את בריאות הציבור ואת רווחתו".
דוגמה עדכנית שמביאים הכותבים להגנה של בית המשפט על בריאות הציבור מול החלטה שרירותית על מדיניות, עוסקת במס על משקאות ממותקים. "שיעורי צריכת הסוכר הגבוהים בישראל תורמים לעלייה בבעיות הבריאותיות של אזרחי המדינה", הם כותבים. "בשנת 2022 החל להגבות מס משקאות, בדומה לנהוג בעולם, שהניב הכנסות של 890 מיליון שקל וצמצם למעשה את רכישת המשקאות הממותקים. אך הממשלה, שנכנעה ללחצים חזקים מהתעשייה, ביטלה את המס בשנת 2023 ללא הליך הוגן או התייעצות עם מומחים.
"החלטה זו, ללא התחשבות בהשלכות בריאותיות מגובות בנתונים, מדגישה את הצורך בבית המשפט העליון שישמור על האינטרסים של בריאות הציבור על פני אינטרסים פוליטיים או של בעלי עניין אחרים", כתבו. "בחירתו של שר האוצר לבטל את המס, למרות אזהרות בריאות עולמיות וחוות דעת של מומחים ישראלים, מדגישה את שבריריותה של בריאות הציבור כשאפשרות לביקורת שיפוטית מושתקת.
"הערכנו בשימת לב את ההשלכות של תיקון זה, תוך התייחסות ליחסי הגומלין המורכבים בין ביקורת שיפוטית, בריאות הציבור והדינמיקה הבסיסית של הממשל. אין להמעיט בערכן של ההשלכות הפוטנציאליות של תיקון זה על הרווחה החברתית", מציין פרופ' דוידוביץ'.
פרופ' לוין מוסיף ואומר: "השינוי המשפטי מהווה פגיעה ישירה בבריאות הציבור, מותיר את הציבור חשוף להחלטות שרים קיצוניות וחסרות היגיון, כשהוא חסר הגנה מפני אינטרסים פוליטיים או של בעלי עניין אחרים".
המחברים מדגישים את ההשלכות הגלובליות הפוטנציאליות של תיקון זה. "הסיכון שאינטרסים פוליטיים יחליפו את בריאות הציבור אינו מוגבל לישראל בלבד; הוא יוצר תקדים שעשוי להדהד במדינות עם מערכות משפטיות חלשות יותר. לשחיקת עיקרון הבריאות בכל המדיניות (HiAP) עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת שיסכנו את שיקולי הבריאות בקביעת המדיניות".
ופרופ' יאנג מסכם: "ביטול הביקורת השיפוטית מייצג יותר משינוי משפטי גרידא. הוא מהווה איום על החיוניות המהותית של ישראל, עם השלכות גם ברחבי העולם".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
