• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

סקירת פאנלים והרצאות נבחרות מכנס מדיסין 2042

סוגיות אתיות במגיפת הקורונה, כיצד מלמדים רפואה את דור ה-Z ומהו הנורמלי החדש בעולם הרפואה - סקירת כמה מהמושבים בכנס הבינלאומי שעסק ברפואת העתיד ונחתם בהצלחה בשבוע שעבר

זוכה פרס נובל פרופ' אהרון צ'חנובר בהרצאתו בכנס. צילום: שאול לנדנר

כנס מדיסין 2042 שהתקיים בשבוע שעבר בתל אביב ועסק ברפואת העתיד וכיצד היא תיראה בעתיד הקרוב והרחוק, נחתם בהצלחה.

בכנס לקחו חלק בכירים במערכת הבריאות בארץ ומומחים בינלאומיים, ביניהם זוכי פרס נובל, פרופ' אהרון צ'חנובר, פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' רוג'ר ד' קורנברג. זאת לצד המומחים וביניהם נשיא ויוזם הכנס, מנהל המרכז המשולב למניעת סרטן במרכז הרפואי איכילוב פרופ' נדיר ארבר; מנכ"ל המרכז הרפואי איכילוב פרופ' רוני גמזו; יו"ר הכנס פרופ' עידו וולף, פרופ' רבקה כרמי, פרופ' אירית אביבי, פרופ' דינה בן יהודה ועוד.

אחת ההרצאות המרתקות היתה של פרופ' צ'חנובר שהציג סוגיות אתיות משמעותיות סביב מגיפת הקורונה. למשל, האם העיסוק במגיפת הקורונה גורם לנו להזניח נושאים חברתיים חשובים אחרים? האם המידע שהועבר נעשה בצורה מדויקת או שעבר גם מידע מוטעה, וכמובן הסוגיה הדרמטית מכולן, סוגיית החיסונים - הטיפול בחשדנות שהיתה סביב החיסונים וכן זמינות החיסונים - האם לכל המדינות היתה נגישות שווה אליהם ועוד.

בכנס התקיימו מספר מושבים מקצועיים בתחומים הנוגעים לעולמות הרפואה, מדע וטכנולוגיה. בין המושבים: טכנולוגיה צבאית בשירות הרפואה, ביג דאטה ובינה מלאכותית, גישת הפחתת הנזקים, קרדיולוגיה 2042, שינויים ב-DNA ככל שאנו מתבגרים, עתיד הרפואה הפרטית אל מול זו הציבורית, COVID-19 - פנדמיה או היסטריה? ריפוי HIV ועוד.

מושב בנושא "מלמדים רפואה את דור ה-Z", בו לקחו בין היתר חלק יו"ר הר"י פרופ' ציון חגי ומנהלת המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי הדסה פרופ' דינה בן יהודה, עסק בשאלת הכשרתם וחינוכם של דור הרופאים הבא וכן בנושאי בינה מלאכותית ובטחונם של החולים אל מול החדשנות ברפואה.

הרצאה מעניינת נוספת היתה של ד"ר חיים לוטן מ"הדסה" ועסקה בהיותה של ישראל "אומת הסטארט-אפ" - כיצד מדינה קטנה כמו ישראל מדורגת במקום הראשון במספר הפטנטים בתחום הרפואה ובמקום השנה בתחום המכשור הרפואי. ד"ר לוטן מנה בהרצאתו את מרכיבי האקוסיסטם שתומכים בהפיכתה של ישראל ל"אומת סטארט-אפ", וביניהם המסלולים הטכנולוגיים בצבא (8200 למשל), יזמים מנוסים, רגולציה תומכת, מרכזי מחקר ועוד.

באחד המושבים המעניינים דיבר ד"ר פיטר הארפר מאנגליה, אונקולוג וחוקר בכיר, בין מקימיה של הקליניקה לאונקולוגיה בלונדון, על הגישה להפחתת נזקים בריאותיים המסתמכת על התפישה כי רמה מסוימת של התנהגות לא בריאה היא בלתי נמנעת וגם כשאנשים מודעים לנזקים, הם לרוב לא יחדלו מאותה התנהגות (השמנת יתר, אוכל לא בריא או עישון). לכן, טוען פרופ' הארפר, המאמצים צריכים להתמקד בצמצום הנזקים עד כמה שניתן.

בהמשך לדברים הללו דיבר פרופ' דויד חייט מצרפת, לשעבר ראש המחלקה האונקולוגית בבית חולים בפריז, על כשלונם של קמפיינים שנעשו לאורך השנים במטרה לגרום לאנשים להפסיק, ולכן, לדבריו, המאמץ בנושא צריך להתרכז בהפחתת החשיפה לגורמים המזיקים בפעולת העישון.

בפאנל תחת הכותרת "מה הנורמלי החדש בעולם הרפואה?", אותו הנחה פרופ' גמזו ובו השתתפו מנהלים בהווה ובעבר של בתי החולים שערי צדק, רמב"ם, וולפסון, שמיר-אסף הרופא, ברזילי ושיבא, דנו בקושי להתמודד עם אתגרים תפעוליים גדולים, ליישם מדיניות והנחיות חדשות כדי למנוע הפרעה לטיפול בחולים ולהבטיח את רווחתם ובטיחותם של העובדים בעידן הקורונה.

זוהי השנה השנייה בה מתקיים הכנס בישראל, הוא נערך לראשונה בשנת 2019 סמוך להתפרצות מגיפת הקורונה וזכה להצלחה גדולה עם 1,253 משתתפים מ-5 יבשות, 124 חברי סגל וארבעה חתני פרס נובל.

נושאים קשורים:  כנס מדיסין 2042,  חדשות
תגובות