רוב גורמי המקצוע במערכת הבריאות נוטים להמליץ להורים לחסן את ילדיהם בני 15-12 נגד קורונה, "אך בלי דחיפות בזמן וללא הפעלת לחץ". סוגיה זאת נדונה וסוכמה ב-13 במאי בישיבת הצט"מ (צוות למניעת מיגפות) וועדת החיסונים במשרד הבריאות, שהעביר על כך מכתב מפורט בן 14 עמודים למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי . בצוות גם נשמעה עמדת המיעוט, לפיה אין לפרסם המלצה אלא "לאפשר את החיסון למי שירצה בכך ויוכל קודם לכן להתייעץ עם רופא ילדים".
עוד בעניין דומה
נראה שישיבה מסכמת בסוגיה זאת תהיה מחר (ג'). דיווח ראשון על כך פורסם אמש בחדשות ערוץ 12.
המסמך המלא שבו סוכם הדיון שהיה כנראה "לפני האחרון" שקיים הצוות, מפרט את עמדותיהם של 23 המשתתפים באותה ישיבה: פרופ' נחמן אש, ד"ר טל ברוש, ד"ר אריק האס, ד"ר בעז לב, ד"ר אורנה בלונדהיים, ד"ר מאיר עזרא, פרופ' רון דגן פרופ' מיכאל גדלביץ' פרופ' צחי גרוסמן, ד"ר הדס רותם-רבינוביץ', פרופ' מיץ' שוואבר, פרופ' אמנון להד, ד"ר מיכל שטיין, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, פרופ' אורן צמחוני, פרופ' רבקה כרמי, פרופ' אביגדור שפרמן, ד"ר יאן מיסקין, פרופ' מנפרד גרין , פרופ' שמוליק רשפון, ד"ר יסמין מאור, פרופ' גליה רהב ופרופ' אלי סומך.
כבר בפתח המכתב שנשלח למנכ"ל משרד הבריאות על הדיון עצמו, פירוט עמדות משתתפיו, ההצבעה שערכו והמצגות שהוצגו לפניהם, נכתב: "ברישא של הסיכום ברצוננו להסתייג מצורות הביטוי שמצאו דרכן לרשתות החברתיות המתבססות על הבעת דעות מקצועיות ראויות כחלק מדיון. הפצת הקלטות והכיוון האישי כנגד אנשים שהביעו דעתם הכנה והמקצועית גורמת להתלהמות ואולי להסתה. תוצאות של תקשורת מסוג זה מוצאות את ביטוין בציבור בימים טרופים אלה, לצערנו. ביקשנו ממשרד הבריאות לבחון כל דרך חוקית כדי לטפל בתוצאות הנפסדות של דיון שאמור היה להיות מקצועי וענייני".
רוב משתתפי הדיון הדגישו כי נראה שלחיסון פרופיל בטיחות ויעילות גבוהים, דומים לאלה של חיסוני השגרה שמקבלים הילדים, והיחס סיכון-תועלת דומה לזה שבחיסונים נגד שפעת. הסבירות לתחלואה ולסיבוכים מהנגיף גבוהה בהרבה מזו של החיסון.
"חיסונים בעבר אושרו על סמך קבוצות ניסוי מצומצמות יותר ואף ניתנו גם הם בחלקם באישורי חירום", נכתב בסיכום הדיון. "החיסון ניתן כדי למנוע התפרצויות בעתיד. העובדה שכיום התחלואה נמוכה היא שעת כושר לחסן בצורה מסודרת ומבוקרת תוך הסברה ושקיפות לציבור".
אחד הנושאים שהועלו היה דיווח של ד"ר טל ברוש בהקשר למקרים של מיוקרדיטיס בקרב מקבלי מנות החיסון של "פייזר". ד"ר ברוש מסר שקיים על כך שיחה עם ד"ר ג'ון פרז מ"פייזר" וביקש לברר האם יש בידי החברה עוד דיווחים על התופעה, מארצות נוספות, מלבד אלה שפורסמו בישראל.
ד"ר פרז מסר כי אין מידע ממדינות אחרות. עוד הדגיש כי 36.6% ממקרי תופעות הלוואי השונות נזקקו לטיפול תרופתי וכל המקרים שנמצאו חיוביים היו עם תסמינים. כמו כן מסר ד"ר פרז כי בניסוי בקרב בני 15-12 היו אפס מקרי תחלואה בקרב מקבלי תרכיב החיסון המלא, וכי מעקב סרולוגי, שלושה חודשים לאחר מנת החיסון השנייה, הבהיר שביום ה-52 תגובתיות הנטרול של הנגיף היתה עדיין גבוהה.
רוב חברי הוועדה תמכו בגישה להמליץ על החיסון, אך בלי דחיפות בזמן ובלי ללחוץ על ההורים, כולל מבצעים נרחבים במוסדות החינוך. כמו כן צוין שבני 15-12 חולים במחלה קלה או נדבקים בלי תסמינים כלשהם. התחלואה בישראל כיום נמוכה ובמגמת ירידה. לכן, מצב התחלואה איננו מחייב חיסון מהיר של קבוצת אוכלוסיה זו כדי להשתלט על המגיפה וניתן להמתין להצטברות ידע נוסף בדבר בטיחות החיסון. זאת, לאור העובדה שקבוצת הניסוי בגיל הזה היתה יחסית מצומצמת במספר משתתפיה. "ברמת התחלואה היום, ייתכן שבקבוצת גיל זו, הסיכון לתופעות נדירות בסמיכות לקבלת תרכיב החיסון שטרם תוארו עלול להיות דומה לסיכוי לחלות ולהסתבך".
לקראת הדיון המכריע, שכנראה יתקיים מחר, מצפים המומחים לקבל מידע נוסף על 62 המקרים בקבוצת הגיל 30-18 שדווחו בארץ על מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב) או פרי-מיוקרדיטיס (דלקת בקרום שריר הלב) שהופיעה בתוך 30 יום מקבלת המנה השנייה. הגיל החציוני של החולים בדלקת בשריר הלב היה 22, הגיל החציוני של החולים בדלקת קרום שריר הלב – 24. בין השאר דיווח על כמה מקרים שטופלו ב"שיבא" ובדיון נמסר כי התברר שמספר המקרים שבהם התגלתה תחלואה בדלקת זו נמוך מאוד ומרבית המקרים היו קלים. אלמלא המודעות לנוכח החשש שקיים קשר בין השניים, ככל הנראה אותם מקרים לא היו מתגלים.
גם האיחוד האירופאי אישר לחסן קבוצת גיל זאת ובגרמניה יחלו לחסנה ב-7 ביוני. בנוסף, הודיעו הרשויות בבריטניה כי העניקו אישור שימוש בתרכיב החיסון לקורונה של Janssen הניתן במנה יחידנית. בריטניה הזמינה 20 מיליון מנות מהתרכיב הזה אבל תקבל אותו רק במועד כלשהו בהמשך השנה.
רוסיה הודיע שפיתחה חיסון נגד קורונה מיוחד לבעלי חיים וזאת מתוך הנחה המבוססת על כמה מקרים מדווחים במהלך השנה שעברה על איתור הנגיף - אם כי בגירסה שונה מעט משל בני אדם - בבעלי חיים שונים. אחת הדוגמאות: חורפנים בדנמרק.
בצרפת פורסם כי "משפיענים ברשתות חברתיות" קיבלו "הצעה כספית ממקור מסתורי" להפיץ מידע נגד תרכיב פייזר.