• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
COVID-19 בישראל

שלושה מקרים של המוטציה הניו יורקית אותרו בישראל

חשש שיגיעו לארץ מוטציות נוספות מברזיל ומהולנד, בנוסף למוטציות הבריטית והקליפורנית שכבר אותרו בישראל

מעבדה רפואית, פיענוח בדיקות קורונה. צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90

גל המוטציות שעבר נגיף הקורונה המקורי מגיע עתה לישראל והוריאנטים מופיעים בארץ בזה אחרי זה: לאחר הוריאנט הבריטי, שהוא כיום תת הזן המידבק ביותר והשכיח ביותר בארץ, הודיע אתמול משרד הבריאות כי במעבדה המרכזית לנגיפים אותרו, באמצעות תהליך ריצוף, שלושה מקרים של הוריאנט הניו יורקי - כולם בבני משפחה אחת. תת הזן הניו יורקי התגלה כבר לפני כשלושה חודשים ומצוי כיום בעיקר בניו יורק.

בדו"ח מרכז המידע הלאומי למאבק בקורונה (דו"ח אמ"ן) הודגש: הזן החדש של הנגיף שהתגלה והתפשט בניו יורק נושא מוטציה הקשורה להדבקה חוזרת של מחלימים. נוכח קשרי האוכלוסיות והתעופה הענפים בין ישראל לניו יורק, קיים כאן סיכון ממוקד לכניסת הזן לישראל".

בנוסף, אותרו באחרונה בישראל עוד שני מקרים של הוריאנט שמקורו באפריקה, ככל הידוע באוגנדה, והוא מצוי עתה בבדיקות ריצופים באנגליה, בארה"ב, בניגריה ובירדן. בשלב זה עדיין לא ידוע אם הגירסה האוגנדית מסוכנת יותר מהגירסה המקורית של הנגיף שהגיחה לעולם מסין.

וריאנטים נוספים שעליהם כבר דווח שהתגלו בישראל: האחד שמקורו בדרום אפריקה והאחר בקליפורניה, מקורו כנראה בלוס אנג'לס.

דאגה נוספת מסתמנת בקרב אנשי המקצוע מהוריאנט שמקורו בברזיל ועל פי הערה שהשמיעה אתמול (ג') ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, עלה גם חשש להופעת וריאנט שמקורו בהולנד.

הבעיה בגירסת הקורונה מניו יורק היא שהמוטציה שאותרה בו עלולה להפוך את הנגיף לעמיד יותר בפני החיסונים הקיימים עתה – מה שיחייב את היצרניות להכניס במהירות עדכון בהרכביהם כדי לעשותם יעילים יותר גם מול הוריאנטים המתגלים עתה בזה אחרי זה.

ככל הידוע, עד כה אותרו בישראל כ-450 נדבקים בתת הזן הדרום-אפריקאי ונדבקים בודדים בוריאנטים שמקורם בקליפורניה ובאוגנדה.

שני צוותי מחקר בארה"ב, האחד מאוניברסיטת קולומביה והאחר מ"קל-טק", דיווחו שהגירסה הניו יורקית הופיעה לראשונה בדגימות שנאספו עוד בנובמבר. נכון לאמצע פברואר, היא הופיעה ב-27% מהדגימות שנאספו בניו יורק, כך לפי מאגר הנתונים הפתוח למידע גנטי GISAID.

המוטציה שזוהתה בדרום אפריקה ובברזיל, המסומנת E484K, מסייעת לנגיף, על פי ההערכות שונות, להתגבר חלקית על תרכיבי החיסון שקיימים עתה ועשויה להשפיע על האופן שבו הנגיף נצמד לתאי הגוף. ממצאים אלה טרם עברו ביקורת עמיתים.

במחקר שנעשה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק נבדקו 1,142 דגימות ממטופלים במרכז הרפואי של האוניברסיטה. כאן נמצא שב-12% מהדגימות היתה הוכחה להימצאותה של המוטציה E484K. הנדבקים בגירסה זו היו מבוגרים בשש שנים בממוצע מהמטופלים האחרים שנבדקו בה. התעורר חשש שיזדקקו למשך אשפוז ממושך יותר וגם הסיכוי לאשפוז יהיה גבוה יותר. ד"ר אנדרו ריד, מיקרוביולוג באוניברסיטת פנסילבניה טוען שהגירסאות האלו "מעט פחות ניתנות לשליטה באמצעות החיסון, אבל לא באופן ניכר".

בנוסף, קיים חשש כי המוטציה הברזילאית, שמקורה ככל הידוע בעיר מנאוס, תהיה מסוגלת להדביק מחדש עד 60% ממחלימי הקורונה שנדבקו בגירסה המקורית וייתכן שהיא עלולה לפגוע גם במחוסנים. זאת ועוד, ההערכה – לפחות בדיווח שטרם עבר ביקורת עמיתים – שיכולת ההידבקות בה היא כנראה בין פי 1.4 לבין פי 2 יותר מזו של נגיף הקורונה המקורי.

בדיווח הבוקר ב-ynet נמסר כי מימדי תופעת ההדבקה החוזרת בישראל הם: 885 ישראלים, מתוך יותר מ- 736 אלף מחלימים. שלשום בישיבת קבינט הקורונה התבטא פרופ' נחמן אש: "יש תופעה של מחלימים שנדבקים מחדש. בינתיים היא לא רחבה".

885 החיוביים שנדבקו מחדש הוכרזו כמחלימים,לפחות 90 ימים קודם לכן. ייתכן שנדבקו בתת זן אחר מהמקורי או שנחשבו מאומתים-נדבקים בפעם הראשונה על בסיס תוצאת בדיקה שגויה ולמעשה כלל לא חלו, אבל מצויים במסגרת נתוני התחלואה. עם זאת, עולה חשש שעם הזמן עלולים להימצא בישראל יותר מחלימי קורונה שיידבקו מחדש.

פרופ' סיריל כהן מאוניברסיטת בר אילן, חבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים בחיסוני קורונה, צוטט בדיווח: "המערכת החיסונית יכולה לפעמים להיכשל. אם שיעור המחלימים שיידבקו מחדש יגיע לכדי 30%-20% תידרש נקיטת אסטרטגיה אחרת לגבי המחלימים".

נושאים קשורים:  הוריאנט מניו יורק,  המוטציה הבריטית,  המוטציה הדרום אפריקאית,  המוטציה הקליפורנית,  חיסון לקורונה,  נגיף הקורונה,  19-COVID,  ד"ר שרון אלרעי פרייס,  חדשות
תגובות