• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
COVID-19 בישראל

מומחים קובעים: עטיית מסיכה כנורמה חברתית תמנע סגר נוסף

חוקרים ישראלים מחדדים את חשיבות עטיית המסיכות ומציעים כלים לעידוד השימוש בהן: "אם ארבעה מכל חמישה אנשים יעטו מסיכה, נצפה בירידה בהדבקה ונחסוך הגבלות לציבור כולל סגר נוסף"

מגיפת הקורונה בישראל. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

עם הופעתה של "עייפות פנדמית" - תופעה של ירידה במוטיבציה להקפיד על כללי התנהגות לאחר חודשים ארוכים של התמודדות עם מגיפה ולאור התחזית שהיא תימשך ולא ברור עד מתי, מדגיש צוות מומחים רב תחומי שכלל חוקרים ואנשי מקצוע מתחומי בריאות הציבור, רפואה, חינוך ותקשורת, את הצורך לעטות מסיכה כהרגל קבוע, כנורמה חברתית יעילה, שתמנע סגר ואת היותה אמצעי עדיף לשם הגנה מהדבקה בקורונה. כמו כן הציג הצוות במסמך שהפיץ אילו סוגי מסיכות יש לעטות ואילו הן הדרכים לעידוד עטיית מסיכה ברמה ארצית ומקומית.

פנדמיית הקורונה המשתוללת בעולם כבר למעלה מ-11 חודשים – ושנה מאז הגיח הנגיף לראשונה מסין והתפשט במהירות בעולם – גובה מחיר בריאותי, נפשי, כלכלי וחברתי. לאור כל זאת עומד הצורך לעודד אנשים להקפיד ולהתמיד בשמירה על כלי התנהגות למניעת התפשטותה של המחלה, ציינו מחברי המסמך. בקרב ארגוני בריאות בינלאומיים והגורמים המקצועיים בישראל, יש כיום הסכמה גורפת שעטיית מסכה מהווה אמצעי חשוב ויעיל הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית למניעת הדבקה בקורונה וזאת בשילוב עם שמירה על ריחוק פיזי, הימנעות מהתקהלויות, אוורור טוב בחדרים ושמירה על היגיינה אישית.

למרות שעל פי סקרים רבים שנעשו באחרונה רוב הנשאלים משיבים שהם עוטים מסיכות, ההתנהגות בפועל, במרחב הציבורי ולא אחת גם בחלל סגור שבו נאספים בני אדם רבים, מעידה על כך שעדיין צריכים להתמודד ובצורה טובה יותר מזאת שננקטה עד כה עם אתגר חשוב: עידוד הציבור לעטות מסיכות באופן שהן יגנו בצורה אופטימלית מפני הפצת הנגיף.

מידע לא מלא ושגוי לגבי התועלת שבעטיית המסיכה

המסמך מצביע על מספר אתגרים: עטיית מסיכה לא יעילה – למשל כזאת שעשויה מחומרים לא מתאימים; או עטייה לא יעילה - עקב שימוש לא נכון או שימוש חוזר.

בקרב הציבור יש מידע לא מלא או אף שגוי לגבי התועלת שבעטיית המסיכה, קובעים מחברי המסמך. גם לאחר חודשים רבים מפרוץ המגיפה לאנשים חסר מידע היכן ומתי חשוב לעטות מסיכה, כיצד נכון להסירה ולסלקה. לאנשים יש תחושות של אי נוחות פיזית ופסיכולוגית כאשר הם עוטים מסיכות במצבים שבהם הם מיועדים לדבר עם אנשים אחרים.

עוד מציינים מחברי המסמך כי 48% מהציבור בישראל מאמינים שתחושת קושי נשימתי בעטיית מסכה היא הסיבה העיקרית לחוסר עטייתה. רבים מציינים כי נגרמת תחושת עייפות פסיכולוגית מעטיית מסיכה; באוכלוסיות שונות יש תפיסות שונות לגבי מה מקובל ומהי הנורמה המקובלת בהקשר לעטיית מסיכה.

"כדי לעצור את התפשטות הנגיף, צריך להגיע לכך שאחוז גדול של הציבור יעטה מסיכה. לדברי החוקרים, רק אם לפחות ארבעה מכל חמישה אנשים יעטו מסיכה כאשר הם באים במגע עם אחרים, נצפה בירידה ברמת ההדבקה ונחסוך הגבלות אחרות, כולל הגעה לסגר נוסף".

למרות שהציבור שומע מדי יום על החשיבות שבעטיית מסיכות, עדיין עולות שאלות שחשוב לענות עליהן: מה מאפיין את הנגיף הזה ומדוע, למרות שהוא כה זעיר, עטיית מסכה יכולה להגן מפני הפצתו? מהם ההבדלים בין המסיכות השונות? מתי צריך לכבס מסיכת בד ועוד.

"לכן", כותבים החוקרים, "חשוב להפיץ מידע שלמרות שמדובר בנגיף נשימתי בקוטר של 0.1 מיקרון, הוא בעיקר נישא על גבי טיפות הנפלטות מדרכי הנשימה כאשר אנשים הנושאים את הנגיף מתעטשים, משתעלים ואפילו שרים ומדברים. טיפות אלו יכולות להיות בגדלים שונים. הגדולות, שגודלן גדול מ-5 מיקרון, צונחות לקרקע בתוך שניות עד דקות במרחק שאיננו עולה על 2 מטר. הקטנות, שגודלן קטן מ-5 מיקרון – האירוסולים, תרסיסים -  עלולות להימצא ולרחף באוויר זמן ממושך יותר - עד שלוש שעות. כלומר, למרות שהנגיף זעיר, המסיכות יכולות לתרום באופן משמעותי בהגנה מפניו.

עוד ציינו מחברי המסמך: מסיכות חד פעמיות הופכות כבר עתה לגורם זיהום סביבתי משמעותי מאוד. מחקרים מהתקופה האחרונה מעידים על המסיכות הכירורגיות כמקור פוטנציאלי של סיבים מיקרו-פלסטיים מזהמים בסביבה. למרות שנאמר למאות מיליוני אנשים בעולם שעליהם לעטות מסיכות פנים, אין כמעט בנמצא הנחיות כיצד להיפטר או למחזר אותן בבטחה.

חסמים כלכליים לעטיית המסכות

החוקרים זיהו חסמים כלכליים בנוגע לעטיית המסכות. לחלק מהאוכלוסיה, כתבו במסמך, העלות של מסיכות שנרכשות בכסף יכולה להיות משמעותית, כך שיש מי שאיננו מחליף מסיכות חד פעמיות. "בהינתן שלפנינו עוד חודשים רבים בהם כל תושב יידרש לעטות מסיכה מדי יום, יש לבחון את המשמעות הכלכלית של אמצעי הגנה זה מנקודת מבטו של האזרח ומנקודת אחריותה של המדינה. אין ספק שהקושי הכלכלי, בעיקר במשפחות מרובות ילדים, עלול להוות חסם. משפחה בת חמש נפשות (הורים ושלושה ילדים מעל גיל חמש) שמבקשת לעמוד בכל הכללים הנאותים לעטיית מסיכות אפקטיבית, תידרש להוצאה כספית שנתית גבוהה מאוד".

צוות החוקרים קורא למשרד הבריאות לפקח על מחירי המסיכות, לסבסד אותן במיוחד עבור משפחות מרובות ילדים ולקבוע תווי תקן לאיכות המסיכות הנמכרות בארץ.

המומחים ממליצים גם להפיץ בציבור מידע יישומי וספציפי לגבי עטיית המסיכות תוך "הימנעות מסיסמאות נדושות". כמו כן, הם מבקשים לזהות ולאפיין מה מונע מאנשים לעטות מסיכות במצבים שונים ולספק מידע לגבי פתרונות יישומיים וספציפיים שמתאימים לקהילה בהתאם לחסמים. כמו כן, ללמוד מה מעודד אנשים להשתמש במסיכות, מהן התמורות החיוביות, ולהשתמש בידע זה וכן להפיץ מידע שמבטא ערכים חברתיים, אכפתיות ודאגה לאחרים - במשפחה, בקהילה, במקומות העבודה, במקומות ציבוריים.

עוד ממליצים המומחים כי רצוי שכל רשות מקומית תקבע את דרכי הפצת המידע עבור תושביה, בשיתוף עם התושבים ובהסתמך על הכרת התפיסות, החסמים והתמריצים המקומיים.

את המסמך סיכמו החוקרים כך: "לאור חשיבות עטיית המסיכות למניעת סגר נוסף, חשובה הירתמות משותפת הן של הציבור והן של קובעי המדיניות לצמצום ומניעת הדבקה בנגיף. אחריותם של קובעי המדיניות היא להפוך את עטיית המסיכה לבחירה הקלה עבור הציבור בהיבטים של עלות, נוחות ומידע".

הצוות כלל את פרופ' יורם אפשטיין מהמכון למחקר רפואי במרכז הרפואי שיבא והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב; ד"ר שירן בורד, ראש החוג לתואר שני במינהל מערכות בריאות מאקדמית עמק יזרעאל; פרופ' נורית גוטמן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב; ד"ר מילכה דונחין, יו"ר רשת ערים בריאות בישראל; ד"ר רונית יעקובוביץ מבית הספר  לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב; אוהד כהן אוה מעמותת לשמ"ה; פרופ' יהודה ניומרק, מנהל בית הספר  לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה; ד"ר אסנת קידר מבית הספר  לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה וד"ר ינון שנקר, מנהל בריאות הציבור בתכניות מניעה בקהילה ויועץ לאו"ם.

נושאים קשורים:  עטיית מסיכות,  חדשות,  19-COVID,  מגיפת הקורונה,  מסיכות הגנה,  סגר
תגובות
אנונימי/ת
17.12.2020, 11:53

צוות חוקרם נכבד,
על איזה מחקר/ים אתם נסמכים כאשר אתם ממליצים שכולם יעטו מסיכות ?
האם גם ילדים בני 7 ? האם גם באוויר הפתוח ?
הרבה תעמולה, ומעט - אם בכלל - עובדות ונתונים.

אנונימי/ת
17.12.2020, 12:51

האם אפשר לקבל קישור לממסל?

אנונימי/ת
18.12.2020, 10:27

מי הוא הכותב מטעם המערכת?
למרות שהכתבה מתעטרת בשמות של רופאים מכובדים, לא ברור על איזה מחקר ה"קביעה" מתבססת. לעומת זאת, קיים מחקר דני שפורסם לאחרונה שעטיית מסכות אינה משמעותית בשטחים פתוחים למניעת הדבקה.
ואם כבר הדבקה, על איזו "מגפה" אנחנו מדברים שיש בה כמחצית אתסמיניים ומרבית התסמיניים הנותרים מתייצגים עם תסמינים קלים עד בינוניים.
האם יש לצוות החוקרים נסיון קליני עם מטופלי הקורונה?

אנונימי/ת
20.12.2020, 14:53

אחרי שאחרון הישראלים יחוסן, יש להעביר להם חיסונים ולהוריד את העלות מהחזר המיסים שמעברים להם.
עלינו להתנהג כישראלים ולא כפלסטינאים. כמו כן, משלוח תרופות, יגיע לקהל היעד ולא יועבר למימון דברים אחרים.

אנונימי/ת
24.01.2021, 19:17

מה המקור המדעי לכך? יש רק מאמר RCT אחד שבדק את אפקטיביות המסכות במניעת הדבקה בקורונה, שזה המחקר הדני המפורסם. הממצאים היו שמסכות לא היו יעילות בכלל.
בנוסף, ניתן לבצע השוואה בין המדינות בארה"ב עם חובת מסכות לאלה שלא, רואים בבירור שאין הבדל.
אז על סמך מה ההמלצה הגורפת?