• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
דעות

אשפוז בית - המהלך ההכרחי והדחוף ביותר למאבק בקורונה

במקום לממן את עלויות העתק של מחיר הסגר וההגבלות שנועדו כביכול להגן על המערכת שמעולם לא היתה בסכנת קריסה, על משרד הבריאות לתקצב ולהקים מיד מערך לאשפוז ביתי כתכנית לאומית

חולה קורונה מובל לבית החולים על ידי צוות מד"א. צילום ארכיון: פלאש 90. צילום: פלאש 90

עם שוך הגל השני של מגיפת הקורונה עדיין מורגש היטב העומס במערכת הבריאות, הן מהתחלואה במחלת COVID-19  עצמה והן מהתחלואה הקולטרלית הנלווית לסגר, בהידרדרות במחלות כרוניות ובתחלואה נפשית, הן ברפואת הקהילה והן בבתי החולים.

ההצדקה העיקרית לצעד הקיצוני של הסגר, שנזקיו לכלכלה, לחברה ולבריאות עצומים, היתה הסכנה שנחזתה לקריסה של בתי החולים בשיא התחלואה. קו אדום של 800 חולים קשים שורטט באופן שרירותי לבתי החולים, וכדרכם של קווים אדומים הוא נמחק כשהמספר עלה על הקו הזה וקו חדש שורטט ללא הסבר.

למען האמת, בתי החולים מעולם לא היו בסכנת קריסה שכן הפעילות הלא דחופה, המעניקה להם רזרבה רבה לאשפוז דחוף, לא צומצמה אפילו בשיאו של הגל השני, וזאת בעיקר משיקולים כספיים וחשש של בתי החולים לאובדן הכנסות. הסגר השני, כמו הראשון, היה מיותר ומזיק, שכן סגר אינו מפחית תמותה ממגיפה. יחד עם זאת העומס היה רב, והסכנה שיחזור כתוצאה מהתמשכות המגיפה, בצד התחלואה הצפויה משפעת בעונה המתקרבת, מצריכים בעת הזאת חשיבה, תכנון והיערכות מסוג אחר לטיפול בחולי קורונה בינונים וקשים.

הצעדים הדרושים עתה לחיזוק מערכת הבריאות אינם אם כן רכש של "ברזלים" נוספים אלא טיפול אמיתי בכוח האדם השחוק והעייף, ושינוי מהותי בתהליכי העבודה

תוספת מיטות לבתי חולים לא תפתור את הבעיה. הגורם המגביל את יכולת הטיפול הוא כח האדם הרפואי ולא מספר המיטות. מחלקות הקורונה החדישות שהוקמו ברוב פאר וסיקור תקשורתי בחניוני המרכזים הרפואיים אינן תורמות לקיבולת האשפוז מפני שהצוותים שלהן הם אותם הצוותים של המחלקות הרגילות. את אלפי מכשירי ההנשמה שנרכשו במיליארדים באין צוותים להפעילם, בהחלטה הזויה שאיש לא לקח עליה אחריות, מנסים כבר למכור.

הצעדים הדרושים עתה לחיזוק מערכת הבריאות אינם אם כן רכש של "ברזלים" נוספים אלא טיפול אמיתי בכוח האדם השחוק והעייף, ושינוי מהותי בתהליכי העבודה. המהלך הדרוש בעת הזאת, לנוכח העומסים העלולים להתרחש, הוא פיתוח ויישום מיידי של חלופת אשפוז הבית.

היכולת לאשפוז בית פותחה בקופות החולים בשנים האחרונות והיא מיושמת, אם כי בקנה מידה קטן, כבר כיום. חולים שמצריכים אשפוז ואשר מצבם יציב יכולים להיות מנוטרים ומטופלים בבית.

היתרונות באשפוז בית ברורים: החולה מטופל בסביבתו הטבעית ואינו תופס מיטה יקרה אשר נשמרת לחולה הקשה, הבלתי יציב, בבית החולים, והסיכון ללקות בזיהום נרכש פוחת. יתרונות אלה מקבלים משנה תוקף בעידן הקורונה, המצריך בידוד של המטופל. בידוד בבית ניתן ליישום בצורה בטוחה לצוות המטפל ולמשפחה והוא מאפשר קשר אנושי טוב יותר של המטופל עם משפחתו, דבר שחסר באשפוז בבית החולים ועשוי לסייע אף הוא להחלמה.

הקופות ובתי החולים הביעו מזמן עניין בפיתוח אשפוז ביתי. הקושי העיקרי בישום התכנית נבע מהשינויים הכרוכים בתמורה הכספית לארגונים האלה ומרגולציה נוקשה של משרד הבריאות

הטיפולים התרופתיים הניתנים היום לחולי קורונה בבתי החולים בתרופות אנטי ויראליות, בסטרואידים ובנוגדי קרישה, יכולים כולם להינתן בבית. ניטור המצב הקליני, רוויון החמצן,  בדיקות המעבדה והדימות יכולים גם הם רובם ככולם להתבצע בבית או באמצעי חישה מרחוק. כוח האדם המטפל, נכון שיישען על צוותים משולבים של רפואת הקהילה ובתי החולים.

את הטיפול הביתי הניתן היום בהנחיית משרד הבריאות על ידי קופות החולים לחולי הקורונה הקלים בבתיהם, והצורך כיום תשומות רבות לקבלות ולשחרורים, אפשר להמיר במעקב פשוט ובכך לפנות צוותים חיוניים של רופאים ואחיות מהקהילה לטיפול בחולים הבינונים באשפוז הבית. רופאי בתי החולים יכולים לספק את המומחיות המקצועית הנוספת ואת הקשר המהיר הדרוש במקרה של הידרדרות במצב הרפואי וצורך בפינוי המטופל להמשך טיפול בבית חולים.

קופות החולים ובתי החולים הביעו מזמן עניין בפיתוח אשפוז ביתי. הקושי העיקרי בישום התכנית נבע מהשינויים הכרוכים בתמורה הכספית לארגונים האלה ומרגולציה נוקשה של משרד הבריאות, שהציב דרישות רפואיות כמעט בלתי אפשריות ליישום החלופה הזו. אופן התקצוב, אשר בעיתות שגרה מבטא את השיטה המוכרת של משרדי האוצר והבריאות למשוך את שמיכת תקציב הבריאות הקצרה מצד קופות החולים לצד בתי החולים וההיפך כראות עיניהם, צריך בשעת חירום להשתנות כדי לספק מענה אמיתי לצורך.

מערך אשפוז ביתי ישרת וישמש היטב את מערכת הבריאות ואת הציבור גם לשנים רבות קדימה, לאחר שמגיפת הקורונה תדעך, ובתי חולים חדשים לא ייבנו עוד בישראל

כשם שמגיפת הקורונה כפתה על הטיפול הרפואי שינויים מהירים כמו מעבר מסיבי לרפואה מרחוק בעיקר בקופות החולים, כך נכון היום לשנות מהיסוד את הגישה לאשפוז.

זהו כורח המציאות, בעת שהתחלואה מקורונה בירידה וכהכנה לעלייה מחודשת אם תתרחש עלינו, שמשרד הבריאות יאפשר, יתקצב ויעודד את הקמת המערך החשוב הזה באופן מיידי, כתכנית לאומית. זה יהיה ביטוי אמיתי לגמישות מחשבתית ולמקצועיות ההכרחיות כל כך במענה למשבר מגיפתי. תקצוב מערך כזה חיוני ומוצדק לאין שיעור מאשר רכש מכשירי הנשמה מיותרים או מימון עלויות העתק של מחיר הסגר וההגבלות שנועדו כביכול להגן על המערכת מ"קריסה".

מערך אשפוז ביתי ישרת וישמש היטב את מערכת הבריאות ואת הציבור גם לשנים רבות קדימה, לאחר שמגיפת הקורונה תדעך, ובתי חולים חדשים לא ייבנו עוד בישראל. והכי חשוב לעת הזאת: מערך אשפוז בית לטיפול בחולי קורונה יפחית את העומס על מיטות בתי החולים ויאפשר, בדומה למערך "כיפת ברזל" בהיבט הבטחוני, דרגת חופש חשובה מאין כמוה לקובעי המדיניות בקבלת החלטות קריטיות לעתיד החברה והכלכלה מבלי להציג חשש, אמיתי או מדומיין, לקריסת מערכת הבריאות.

נושאים קשורים:  דעות,  ד"ר יואב יחזקאלי,  קורונה,  אשפוז בית,  סגר,  חדשות,  19-COVID,  משרד הבריאות
תגובות
אנונימי/ת
08.11.2020, 16:24

כתבה ארוכה בלי להזכיר את "חסדי עמרם"?

אנונימי/ת
11.11.2020, 14:22

היה כבר כתבה על חסדי עמרם - כתבו שם: רולטה רוסית - ביקורת חריפה על הטיפול החשאי בקהילה החרדית
אבל כשלא מדברים על הציבור החרדי אומרים: המהלך ההכרחי והדחוף ביותר למאבק בקורונה
ככה זה פה.

אנונימי/ת
11.11.2020, 16:42

הטיפול הקהילתי בחברה החרדית הוא מצוין, ודווקא הרוב מסכימים על כך, כולל החילונים.
הבעיה היחידה איתו שהוא מחתרתי

אנונימי/ת
13.11.2020, 17:57

אשפוז בית זה כותרת מדהימה ,רק מה שכולם שוכחים זה שאף רופא לא מוכן לעבוד בזה. בסוף המטפלים שם הם רופאים כלליים עם רמה מקצועית לא מהגבוהות