לצד העלייה בתחלואת הקורונה בעולם ומאמצי מערכות הבריאות להתמודד עם הנגיף, גובר זרם הפרסומים המדעיים על תכונות ה-SARS-CoV2.
עוד בעניין דומה
באתר של ה-American Society for Microbiology דיווח צוות חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה כי הנגיף זקוק למזג אוויר קר יחסית וללחות גבוהה כדי לשרוד על פני משטחים שונים ולהתפשט. הם ציינו כי הוא זקוק ללחות באוויר של 70% יחד עם טמפרטורה של עד 5 מעלות. זה מסביר, לדעת החוקרים, מדוע הוא מתפשט יותר באזורים הצפוניים של חצי הכדור הצפוני כמו סיאטל בארה"ב אבל גם בצפון איטליה וקודם לכן בסין. לעומת זאת, באזורי חצי הכדור הדרומי שיעור ההדבקה והתפשטות שלו נמוכים יותר משום ששם חם יותר, יחסית.
מחקר נוסף, גם הוא אמריקאי, טוען שנגיף הקורונה נשאר זמן רב באוויר ועל משטחי נחושת, קרטון ופלסטיק – בין שלוש שעות לשלושה ימים. תוצאות דומות התקבלו בעבר ממחקרים על נגיף הקורונה שחולל את מגיפת ה-SARS ב-2003. מחקר דומה פורסם ב-Journal of Hospital Infection.
ממצאים אלה מעלים לכן חשש שהנגיף עלול לעבור בין בני אדם שהם נשאים, גם לאחר שנגעו במתגי מעליות ואפילו במגע עם שטרות של כסף וכרטיסי אשראי.
יש לציין שכמה מהממצאים הללו לא עברו עדיין ביקורת-עמיתים אבל הצוותים שעסקו בכך החליטו לשתף במידע זה חוקרים נוספים גם לקבלת ביקורת.
הממצאים השונים מדגישים את האתגרים שעומדים בפני מערכות הבריאות במדינות השונות לצורך התמודדות עם המגיפה: צבירת כמה שיותר נתונים על נשאים ונדבקים; מניעת הידבקות בנגיף של הצוותים הרפואיים המטפלים בחולים שהוכנסו לבידוד – בדגש על אמצעי מיגון יעילים ובכמות מספקת במיוחד עבורם; הצורך ביותר מיטות אשפוז במערך טיפול נמרץ נשימתי עבור החולים הקשים ביותר.
לגבי היערכות נכונה לבלימת התפשטות הנגיף בתוך הקהילה, הדבר כולל לא רק הרחבת הבידוד הביתי והקשר ההדוק בין המבודדים ומוקדי הרפואה הקהילתית שינטרו אותם, אלא גם העמקת ההסברה והדרכת הציבור בשינויים התנהגותיים אישיים וחברתיים לפחות לתקופה הקרובה; יותר מעבדות לבדיקה ואימות נוכחות הנגיף, הרחבת פעילויות כמו מגה-סקרינינג וצבירת נתונים שוטפים במערכת ממוחשבת לצורך שליטה וניהול מרכזי של התחלואה.