• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
דעות

נגיף הקורונה והתפרצות מגיפה עולמית - כרוניקה ידועה מראש

אם וכאשר תתפשט המחלה בהיקף נרחב בישראל, יבואו לידי ביטוי במלוא עוזם החסרים בציוד ובכוח אדם, תוצר של ההרעבה התקציבית המתמשכת של מערכת הבריאות הציבורית, בדיוק כפי שהם מתבטאים מדי חורף

חברת צוות רפואי נערכת לקבלת חולה החשודה כנשאית נגיף הקורונה. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

לפני עשור וחצי, התחלנו לדבר על ההגדרה החדשה למצב שגרה - The New Normal. התנבאנו שעלינו להתרגל למצב קבוע בו אחת למספר שנים בודדות יגיח מחולל חדש שעבר מבעלי חיים לבני אדם ויאיים להתפשט בכל העולם. השפעתו הפוטנציאלית נעה בין קטסטרופה מוחלטת (כמו אבולה או פנדמיית שפעת 1918) לבין אירוע בנאלי (שפעת פנדמית 2009). הבעיה בכל אירוע כמו זה שלפנינו כעת בהתפרצות נגיף הקורונה החדש היא – איך ומתי נדע עם איזה תרחיש אנו מתמודדים?

אחרי הניסיון מהסארס, שפעת העופות, הפנדמיה של 2009 אפשר לדעתי להתחיל להבין את הדינמיקה הקבועה של האירועים האלה.

שלב ראשון - אירוע או חשש שווא?

השלב הראשון הוא שלב ההמתנה הדרוכה. רוב הטרום-אירועים מסתיימים בהכלה מקומית בתוך המדינה שבה החלו, ונעלמים מהאופק. כך קרה במקרה של ה-MERS (נגיף דמוי סארס בערב הסעודית שמקורו בגמלים), במספר זני שפעת חדשים שהתגלו, ובעוד מקרים אליהם הציבור כלל לא התוודע. גם הפעם נרשמה תקופת המתנה דומה.

לאחר שמובן שהמחלה החדשה מתפשטת, מתחיל השלב השני.

שלב שני - ערפל כבד / הפרעה דו-קוטבית

שלב זה, שבו אנו מצויים כעת, מתאפיין בערפל כבד שנמשך שבועות לכל הפחות. ניחושים על מידת הקטלניות, מידת המידבקות והיקף ההתפשטות האמיתי, מייצרים תגובות דו-קוטביות בקרב אנשי מקצוע והתקשורת.

הקוטביות נעה מזריעת פאניקה מאפוקליפסה קרובה (סבב ראשון) ועד הרגעה לא מבוססת שמדובר באירוע בנאלי (סבב שני). זורעי פאניקה כבר נצפו מפיצים תוצאות מודלים מופרכים, ובקרוב יופיעו גם מרגיעים ללא ביסוס - מתוך אמונה אמיתית, או מעמדת "איפכא מסתברא" המזכה בתשומת לב ציבורית ובהזדמנות לומר "אמרתי לכם" במידה שיצדקו, אך ללא לקיחת אחריות במידה שיתברר שטעו.

אלה ואלה לא מסייעים. הניסיון מלמד שאין דרכי קיצור – יידרשו מספר שבועות עד שייאסף מידע אמין. בינתיים, ימשיך ויתנהל הדיון הציבורי, ואנסה להקדים ולנחש את הטיעונים העיקריים: המרגיעים יגידו שמדי חורף בשפעת עונתית נפטרים אלפי אנשים בארה"ב לבדה, ונראה שהאירוע שלפנינו לא יהיה שונה - הרי עיקר הנפטרים הם הקשישים והחולים כמו בכל שפעת עונתית, ומעט מאוד ילדים נפגעו באירוע עד כה. מאידך, יאמרו אחרים, אירוע דמוי שפעת עונתית קשה שיתרחש באביב הקרוב הוא בשורה רעה מאוד לבריאות הציבור, עם אבידות רבות בנפש, ועוד ייתכן ששיעורי התחלואה יתבררו כגבוהים יותר. כך או כך, ללא נתונים מאומתים, הדיון לא יכול להתקדם ויש לנהוג לחומרה.

שלב שלישי - המחולל עושה עלייה

השלב השלישי הוא השלב שבו יזוהו מקרים ראשונים בישראל. הסבירות לכך בשבועות הקרובים היא גבוהה מאוד, כמעט ודאית. ייתכן אף שמקרים כאלה כבר עברו מתחת לרדאר וטרם זוהו כיוון שלא התאפיינו בסיבוכים. שלב זה רק יחריף את הדיון הציבורי בין שני הקטבים לעיל.

הימים והשבועות הקרובים יהיו לכן תנועת מטולטלת של חרדה והרגעה. על התקשורת לעשות מאמץ להתעלם מנבואות הזעם ומצפירות ההרגעה של מומחים מטעם עצמם, ועל הרשויות להמשיך לעשות הכל להכיל את המקרים הראשונים בישראל ובמיוחד למנוע הדבקה נרחבת במוסדות בריאות. אירוע הסארס לימד שהדבר אפשרי.

מדינת ישראל נמצאת בעמדה יחסית טובה להתמודדות עם התרחיש שהולך ונפרס בפנינו. משרד הבריאות והצוות לטיפול במגיפות תרגלו תרחיש דומה פעמים רבות בעשור וחצי האחרונים – באירועי אמת ובתרגילי היערכות, הן בקהילה והן בבתי החולים.

עם זאת, אם וכאשר תתפשט המחלה בהיקף נרחב בישראל – יבואו לידי ביטוי במלוא עוזם החסרים בציוד ובכוח אדם, תוצר של ההרעבה התקציבית המתמשכת של מערכת הבריאות הציבורית, בדיוק כפי שהם מתבטאים מדי חורף. כשם שאנו מתקשים להתמודד עם תחלואת חורף קשה, נתקשה מאוד להתמודד עם תחלואה דומה באביב. לכן שבועות אלה הם הזדמנות פז, תקופה המכונה בעגת ההיערכות "זמן יקר", להשקיע בתגבור תשתיות, ציוד וכוח אדם.

נקווה שגם הגל הזה שלפנינו יחלוף ללא אבידות בנפש, אולם עלינו לזכור – במצב הנורמלי החדש, גם לאחר תום אירוע נגיף הקורונה 2019, האירוע הבא בוא יבוא, וזו רק שאלה של זמן. מערכת בריאות ציבורית איתנה היא המפתח להתמודדות עם משברים אלה, בשגרה ובחירום.

נושאים קשורים:  פרופ' רן בליצר,  פנדמיה,  נגיף הקורונה,  מגיפה,  דעות,  חדשות,  מערכת הבריאות,  שפעת
תגובות
10.02.2020, 13:38

מטרידה התמונה שצורפה למאמר: חברת צוות רפואי מתמגנת לקראת קבלת חולה חשודה למחלה מידבקת ומשאירה שיער פזור בחינניות בקדמת החלוק. זו תצוגת אופנה?...