EADV

עור נקי מפסוריאזיס - האם הדבר בר השגה?

אם לפני חמש שנים הצלחה טיפולית נחשבה לשיפור של 75% במחלה, כיום המטרה היא להגיע למצב של פחות מ-1% שטח גוף מעורב. על תרומתו של הדור החדש של תרופות ביולוגיות לפסוריאזיס

לבלוג החי - רופאים ישראלים מדווחים מכנס ה-EADV במדריד

פסוריאזיס היא מחלה עורית נפוצה, הפוגעת בכ-3%-2% מהאוכלוסיה, וההערכות הן כי בארץ יש מעל 250,000 חולים הסובלים מהמחלה. ברוב המקרים המחלה היא בדרגת חומרה קלה ומערבת אזורים מצומצמים בלבד בגוף. עם זאת, בחלק לא מבוטל מהמקרים, בסביבות 20% מהחולים, המחלה יכולה לערב שטחים נרחבים מהעור.

פסוריאזיס היא הרבה יותר ממחלה עורית ולעתים קרובות הפריחה עלולה לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים של המטופלים, אם בשל תחושת הגירוד המתמשך, החשש מהסובבים או אף כאבים כאשר המחלה מערבת אזורים רגישים כגון כפות הידיים והרגליים. לעתים המחלה יכולה לערב גם את המפרקים, דבר שמביא לכאבים קשים ולקושי בתנועה. חולים הסובלים מפסוריאזיס קשה עלולים אף להיות בסיכון מוגבר למחלת לב איסכמית או שבץ, יתר לחץ דם וסוכרת.

מהאמור לעיל ברור כי יש חשיבות רבה לטיפול במחלה. עם זאת, לאורך שנים רבות, אפשרויות הטיפול במחלה, בעיקר בחולים בדרגה הבינונית-קשה, היו מוגבלות מאוד. חולים שסבלו ממחלה בדרגה קשה נאלצו לשהות חודשים ארוכים במחלקות אשפוז בבתי חולים או בים המלח, או לעבור קורסים מתישים של פוטותרפיה (טיפול באור). גם במקרים אלה, הטיפול בדרך כלל הביא להפוגה זמנית בלבד במחלה ולאחר זמן קצר המחלה חזרה והופיעה. הדבר הביא לתסכול משמעותי בקרב החולים, ואכן מחקרים הראו כי רמת הדיכאון והחרדה בקרב המטופלים היתה גבוהה בהרבה מאשר באנשים בריאים.

כל זה השתנה ב-15 השנים האחרונות, בזכות הבנה הבנה טובה יותר של המנגנונים העומדים בבסיס המחלה. אמנם הרפואה ידעה באופן כללי כי המחלה נגרמת כתוצאה מפעילות מוגברת של מערכת החיסון, אך לא היה ברור אילו מנגנונים בדיוק מתוך שלל המסלולים הדלקתיים הקשורים במערכת החיסון לוקחים חלק בגרימת המחלה. מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות, שעזרו לבודד את אותם מסלולים, בשילוב עם התקדמות טכנולוגית שאפשרה לפתח תרופות המשתקות באופן "בררני" אותם מסלולים, הביאו למהפכה בטיפול בחולי פסוריאזיס. היתרונות הגלומים בשיטה זו הם כפולים – הסלקטיביות של התרופות מאפשרת יעילות גבוהה ביותר בצמצום הפריחה וכן מקטינה משמעותית התפתחות של תופעות לוואי שאינן רצויות.

טיפולים חדשים אלה, הקרויים טיפולים ביולוגיים, מבוססים על נוגדנים הניתנים בזריקות תת-עוריות או תוך-ורידיות. כיום מאושרות בארץ שבע תרופות ביולוגיות לטיפול בפסוריאזיס. הדור הראשון של הטיפולים, שלא היה ספציפי במיוחד למחלת הפסוריאזיס, כוון כנגד חלבונים הקרויים TNF או שילוב של אינטרלוקין-12/23. בעוד שטיפולים אלה יעילים והביאו עימם בשורה חדשה לחולים, היכולת שלהם "לנקות" את החולים מהפריחה לא היתה מלאה, חלק גדול מהחולים חווה הפסקה ביעילות הטיפול כעבור מספר שנים וכן לחלקן הגדול היו תופעות לוואי שהצריכו את הפסקת הטיפול.

הדור החדש של הטיפולים הביולוגיים כולל תרופות המכוונות כנגד אינטרלוקין 17 או אינטרלוקין 23. טיפולים חדשים אלה הביאו למהפכה ביכולת "לנקות" את החולים מהפריחה. למעשה, כיום ניתן להביא ברוב החולים למצב של עור נקי בזכות טיפולים אלה, כאשר ביותר מ-75% מהחולים ניתן להגיע ל-90% שיפור בפריחה ובערך במחצית מהחולים לעור נקי לחלוטין. הצלחה טיפולית כזו נחשבה עד לפני שנים לא מעטות כמו מדע בדיוני, אך כיום בזכות הטיפולים החדשים היא בת השגה.

כדי להבין את המהפכה שחוללו טיפולים חדשים אלה בפסוריאזיס, ניתן להסתכל על מטרות הטיפול כפי שנקבעו על ידי קווים מנחים מטעם איגודי פסוריאזיס בינלאומיים – אם לפני חמש שנים הצלחה טיפולית נחשבה לשיפור של 75% במחלה, כיום המטרה היא להגיע למצב של פחות מ-1% שטח גוף מעורב.

מחקרים מראים כי ההצלחה בטיפול בעור מביאה עימה גם שיפור רב בתחושות של המטופל, ירידה משמעותית בשיעורי החרדה והדיכאון וכן עלייה במדדי איכות החיים של החולים. כך שלמעשה בקרב רבים מהחולים, הטיפולים החדשים "החזירו אותם לחיים" ואפשרו להם לשוב לחיי עבודה ומשפחה שגרתיים.

מרבית התרופות הביולוגיות כלולות בסל הבריאות לטיפול בפסוריאזיס (בתנאים מסוימים הכוללים את חומרת המחלה וטיפולים קודמים) וזמינות בקופות החולים. עם זאת, חלק מהתרופות החדשות טרם נכלל בסל הבריאות, ויש לקוות שניתן יהיה להכליל חלק זה בסל הבריאות הקרוב על מנת לאפשר טיפול מיטבי באוכלוסיית החולים הסובלים ממחלה בדרגה בינונית-קשה.

את ההחלטה על הטיפול ואת המעקב יש לבצע בשיתוף עם רופא/ת עור, ובהתחשב במאפיינים הייחודיים לכל חולה. מומלץ להפנות את חולי הפסוריאזיס למרפאת עור על מנת לשמוע פרטים נוספים על הטיפולים ולבדוק את התאמתם לטיפולים אלה.

פרופ' יובל רמות, אחראי מרפאת פסוריאזיס, מחלקת עור, מרכז רפואי הדסה עין-כרם

לסיוע ותמיכה נוספת למתמודדים עם המחלה ניתן לפנות גם לאגודת הפסוריאזיס הישראלית, הפועלת למען שיפור איכות חייהם ורווחתם של חולי הפסוריאזיס בישראל.

נושאים קשורים:  EADV
תגובות
16.10.2019, 21:32

מאמר מעניין