עם פיזור הכנסת וההכרזה על בחירות חדשות בספטמבר, המשמעות היא שממשלה חדשה לא תוקם לפני נובמבר. בישראל מכהנת עתה ממשלת מעבר עד לבחירות בעוד יותר משלושה חודשים, ומוטלות עליה מגבלות רבות, בעיקר בנושאי תקציב. בין הנפגעים העיקריים מהמצב הזה – מערכת הבריאות, כאשר תכניות שונות הנוגעות אליה נכנסו להקפאה.
עוד בעניין דומה
בשלב זה לא ברור, למשל, מה יהיה הרכבה של ועדת סל התרופות ומי ימנה את הוועדה שאמורה היתה להתכנס לראשונה באוקטובר ולהגיש בסוף חודש דצמבר השנה את ההמלצות להרחבת הסל שייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2020. בנוסף לאי הבהירות לגבי מינוי חברי הוועדה החדשה, קיימת אי ודאות האם מי ששימש כיו"ר הוועדה בתקופת דיוניה בסוף 2018 , פרופ' רוני גמזו, ימשיך בתפקיד. כמו כן לא ברור כרגע מה יהיה תקציבה והאם ההבטחות שנתן סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בדבר העלאת תקציב הוועדה ל-750 מיליון שקל אכן יאושרו על ידי משרד האוצר.
בנוסף, לא ברור אם מסקנות ועדת השופטות אבניאלי-לוויט, שהגיעה למסקנה שיש צורך בחמישה מיליארד שקל כתוספת מיידית לבסיס תקציב הבריאות, יאושרו וימומשו. קיים חשש שמסקנותיה החשובות של הוועדה האזרחית ייגנזו ומשמעות הדבר עלולה להיות מכה אנושה למערכת הבריאות.
עוד אמורים להיות מושפעים לרעה מהמצב הנוכחי: תכנית לפתרון בעיית הצפיפות במחלקות האשפוז, בעיקר בפנימיות; התכנית להוספת מיטות ותקנים לרופאים ואחיות וכן לבתי החולים הפסיכיאטריים.
זאת ועוד, לא ברור כרגע כיצד תמומש התכנית לאישור הקמתו של בית החולים החדש בבאר שבע ומה יהיה גורל התכנית לבית חולים נוסף בצפון הארץ. סוגיה אחרת נוגעת לתיקון עיוותים בתמיכות לבתי החולים ולקופות החולים, לפתרון בעיית הצפיפות וקיצורי התורים לטיפולים.
"הארץ" ציטט אתמול (א') בקשר זה את פרופ' ארנון אפק, משנה למנהל "שיבא" וקודם לכן מנכ"ל משרד הבריאות, שאמר: "בתקופה כזאת אתה תקוע מבחינה תקציבית ולא יכול להפעיל שום תכנית אסטרטגית כמו לקיצור תורים. אני זוכר תקופה שבה פעלה ממשלת מעבר - נדרשנו לטפל מיד באירוע של זיהומים נרכשים באחד מבתי החולים ולא היה כסף לזה".
על פי דיווח אחר בנושא זה ב"דה מרקר", ציינה הכתבת רוני לינדר כי "ההחלטה על בחירות סיכלה הישגים משמעותיים של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן שהושגו במשא ומתן הקואליציוני הקודם. מערכת בריאות שממילא נמצאת בתת תקצוב נלקחה כבת ערובה".
בין השאר ציינה כי "ליצמן היה קרוב מאוד להשיג את הדרישות שלו: הגדלת התוספת השנתית לסל התרופות בעוד 250 מיליון שקל (ל-75 מיליון); תוספת של מיליארדים להפחתת העומסים ולהכנת מערכת הבריאות להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסיה; העלאת מס הבריאות בכ-0.5% כדי לממן חלק מהמטרות הללו. גם הוועדה המיוחדת שהוקמה למציאת פתרון למחלקות הפנימיות ושהגישה תכנית שאפתנית לחיסול תופעת המיטות במסדרון בתוך חמש שנים נכנסה להקפאה עד אחרי הבחירות הבאות".
"ידיעות אחרונות" ציטט את פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, שאמר: "המצב הפוליטי המוזר ודאי לא מסייע לנו לקדם את דו"ח הוועדה".