במחקר שנעשה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית הצליחו החוקרים לעקוב אחרי יצירת תגובה עצבית לאורך סיב העצב שמעביר את האות למערכת העצבים המרכזית, שם האות מתורגם לתחושת כאב. כמו כן הראו כיצד אותו גירוי מתורגם לאות בעוצמה נמוכה או גבוהה - שחווים בתור כאב חלש או חזק - בהתאים לבריאות הרקמה.
עוד בעניין דומה
החוקרים מעריכים כי ממצאיהם יובילו לפיתוח טיפול חדש ויעיל יותר בכאב מזה הקיים ובעיקר ממוקד-כאב ומופחת בתופעות הלוואי. דו"ח המחקר פורסם בגיליון מאי של Neuron.
פרופ' אלכסנדר בינשטוק מהמחלקה לנוירו-ביולוגיה רפואית בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, שהוביל את המחקר, מסר: "מקורה של תחושת הכאב שלנו הוא בשינויים פיזיים וכימיים החלים במערכת העצבים. עד היום, המנגנונים במערכת העצבים שמובילים לתחושת כאב אינם ברורים עד הסוף ולכן ואין כמעט טיפולים לכאב המבוססים על המנגנון. רוב הפתרונות המוצעים לסובלים מתגלים באקראי ומבוססים על ניסוי וטעייה ולכן הטיפולים לכאב כרוני פחות יעילים.
"רוב הטיפולים המוצעים לכאב אינם ייעודיים לכאב ו/או למיקום הספציפי שלו. התרופות הנרקוטיות הניתנות לסובלים מכאבים חזקים הן נגזרות כימיות שונות של אופיום שמדכאות את החלקים בחוט השדרה שמעבדים כאב ולא אך מטפלות במקום הגירוי. בנוסף, טיפולים אלה וטיפולים אחרים למניעה ולהפחתה של תחושות כאב שמתורגלים כיום כוללים תופעות לוואי נרחבות ולעתים חמורות במידה שלא מאפשרת להקל על המטופל לאורך זמן ללא נזק קבוע או ארוך טווח. על מנת לפתח טיפולים יעלים לכאב, יש חשיבות מירבית למחקר בסיסי של מנגנוני הכאב.
"התרגום הראשוני של גירוי מכאיב", הוסיף פרופ' בינשטוק, "נעשה בקצה העצב. גודלו כאלפית העובי של השערה. עובדה זו ידוע מכבר אבל גודלו של קצה העצב הקשה על המעקב אחרי פעילותו שמהווה את המפתח למחקר כאב יעיל".
צוות החוקרים במעבדתו של פרופ' בינשטוק פיתח שיטות אופטיות מתקדמות שאפשרו – לדבריהם לראשונה - למדוד את פעילות קצה העצב לאחר גירוי לרקמה בתנאים הכי קרובים לתנאים הטבעיים. כן נרשמה הצלחה במעקב אחרי יצירת תגובה עצבית לאורך סיב העצב שמעביר את האות למערכת העצבים המרכזית, שם האות מתורגם לתחושת הכאב והחוקרים הראו כיצד הגירוי מקודד לאות בעוצמה נמוכה או גבוהה, כלומר מתבטא בכאב חלש או חזק שעליו מתלונן מטופל - בהתאים לבריאות הרקמה.
ממצאי המחקר, מקווים החוקרים, יאפשרו בעתיד לנרמל את תרגום כאב כך שיתאפשר לטפל בו מבלי לערפל את ההכרה של המטופל ולפגום בתפקודו היומיומי. הממצאים מקדמים את ההבנה כיצד מערכת חישת הכאב פועלת.
פרופ' בינשטוק: "זאת הפעם הראשונה בחקר הכאב שנרשמה הצלחה בחקר כאב במצב הכי נקי ונורמלי. עד כה מגבלות טכניות לא אפשרו לחקור את קצה העצב ולכן נאלצנו לחקור איך כאב נקלט בתנאים שרחוקים מתנאים נורמליים ואפילו במיקום לא נכון. השיטה האופטית שפיתחנו מציגה את המקום הראשוני שאחראי על החישה של גירויים, המקום שבו הכאב מתחיל.
"קיבלנו", מסכם פרופ' בינשטוק, "פניות מעשרות מכוני מחקר בעולם המתמחים בכאב כדי ללמוד את השיטה שפיתחנו. אנחנו מקווים שבעתיד הקרוב תהפוך ל'סטנדרט הזהב' בחקר הכאב וייווצר מצע לפיתוח טיפולים יעילים יותר למניעת כאב".