• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

ה-OECD: קצב הירידה בתמותה ממחלות לב בישראל - מהיר מהממוצע בארגון

דו"ח של הארגון מספק תמונת מצב של מחלות לב וכלי דם בישראל, וקובע כי המצב בישראל טוב יותר מהממוצע ב-34 המדינות החברות בו, למעט בתחום הסוכרת

מוניטור לב (צילום: אילוסטרציה)
מוניטור לב (צילום: אילוסטרציה)

דו"ח חדש של ארגון ה-OECD, שפורסם בשבוע שעבר, מצביע על כך שישראל הצליחה להפחית בשיעור משמעותי את שיעור התמותה ממחלות קרדיווסקולריות מאז אמצע שנות ה-80, ומציין כי קצב הירידה בשיעור התמותה היה מהיר יותר מהקצב הממוצע במדינות הארגון.

לפי הדו"ח, בישראל מתים כיום כ-187 בני אדם ממחלות לב מדי שנה, ל-100 אלף נפש, כאשר הממוצע ב-OECD עומד על 269 ל-100 אלף נפש.

עם זאת הדו"ח מצביע על שכיחות גבוהה של סוכרת באוכלוסייה בישראל בהשוואה לממוצע בין חברות הארגון: 7.6% בישראל לעומת ממוצע של 6.8%. לפי הדו"ח, כ-27% מבני 79-60 בישראל חולים בסוכרת וכ-9% מבני 59-40. בנושא זה, מצבן של ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה, בריטניה ושוודיה טוב יותר מישראל.

פרופ' מיכאל גליקסון: "בכל מקום בישראל יש נגישות לטיפול פולשני בעת אוטם שריר הלב – טיפול שהוא הגורמים החשובים להורדת התמותה"

הדו"ח מצביע על כך שבקרב מבוגרים (מגיל 18 עד 70), שיעור התמותה בישראל ממחלות לב וכלי הדם עומד על 269 ל-100 אלף, בעוד שהממוצע ב-OECD הוא 581 ל-100 אלף, מדי שנה. המדינות שבהן השיעורים הגבוהים ביותר בתמותה ממחלות קרדיווסקולריות הן סלובקיה (674 ל-100 אלף) הונגריה (598), אסטוניה (554), צ'כיה (513), פולין (476), יוון (360), סלובניה (345). בגרמניה מדובר ב-314 ל-100 אלף נפש בשנה, ובארה"ב 259.

עורכי הדו"ח ציינו, כי בכל הנוגע למספר החולים עם כשל כלייתי בשלב סופי (ESKF) השיעור בישראל גבוה מהממוצע בין חברות הארגון – 113 ל-100 אלף לעומת 101 ל-100 אלף.

הדו"ח קבוע כי באופן כללי, האוכלווסייה בישראל מנהלת אורח חיים בריא. הפעילות המניעתית בישראל נגד מחלות לב טובה לעומת הממוצע בין חברות הארגון, שיעור הבוגרים המעשנים עומד על 18.5%, בעוד שהממוצע ב-OECD הוא 20.9%. שכיחות מדווחת על רמות כולסטרול ויתר לחץ דם בישראל עומדת על 14.5% ו-19.5% - בעוד שהממוצע במדינות הארגון הוא 19% ו-25.6%, בהתאמה.

מה שמדאיג את עורכי הדו"ח הוא שיעור המעשנים בקרב הצעירים בישראל – 23.9% - גבוה משמעותית לעומת שיעורם בקרב הבוגרים וגבוה מהממוצע במדינות הארגון.

בישראל ניכרת גם עלייה בעודף משקל ובהשמנת יתר באוכלוסייה שמעל גיל 15, העומדים לפי הדו"ח על 34.1% מהאוכלוסייה. תקצוב הפעילות המניעתית ביחס לתל"ג עומד בישראל על פחות מרבע מהממוצע ב-OECD, שהוא 2.9% מהתל"ג.

בדו"ח נמתחת ביקורת על כך שהגישה בישראל לרפואה ראשונה אמבולטורית איננה אופטימלית – לפחות לגבי כמה קבוצות באוכלוסייה.

פרופסור מיכאל גליקסון, יו"ר האיגוד הקרדיולוגי, שהתייחס לנתוני הדו"ח אמר ל"ישראל היום": "יש הבדלים גנטיים בין עמי המדינות השונות והגנטיקה שלנו כיהודים קצת יותר טובה משל האירופים. פחות חשוב לציין כי תחום הקרדיולוגיה בארץ חזק מאוד. בכל מקום בישראל יש נגישות לטיפול פולשני בעת אוטם שריר הלב – טיפול שהוא הגורמים החשובים להורדת התמותה. יש אמנם מדינות מבין חברות ה-OECD שבהן יש מרכזי-על רפואיים טובים מאוד, אך האזרח הממוצע לא מקבל את הטיפול הטוב ביותר. הרפואה הציבורית בארצות הללו נחשבת לפחות טובה מאשר בישראל".

לדברי פרופ' גליקסון, בישראל יש גם מודעות רבה בקהילה, בקופות החולים ובשירותי הבריאות בכל הנוגע לקרדיולוגיה מונעת, לנושאים הנוגעים לאורח חיים, להפחתת שומני הדם, הפחתת עישון ומתן טיפול יעיל יותר ליתר לחץ דם.

להורדת ההדו"ח על ישראל לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  מחלות לב,  סוכרת,  OECD,  עישון
תגובות