פערים גדולים בתוחלת החיים ובשירותי הרפואה בין מרכז לפריפריה

שיעור מיטות האשפוז הכלליות בישראל עמד בדצמבר 2023 על 1.716 מיטות לאלף תושבים, נמוך משמעותית מממוצע מדינות ה-OECD שעמד על 3.81 מיטות לאלף נפש, והפער חריף יותר במחוזות הצפון והדרום. כך עולה מדו"ח שוויוניות בבריאות לשנת 2023, שפרסם אמש (ב') משרד הבריאות.

הדו"ח, שעוסק באתגרים שעימם מתמודדת מערכת הבריאות בישראל, במיוחד לנוכח אירועי השנה החולפת והשלכות המלחמה, חושף פערים מתמשכים בין המרכז לפריפריה ובין קבוצות אוכלוסיה שונות, למרות השקעה של למעלה מ-300 מיליון שקל בתכניות ייעודיות לפריפריה בשנים 2024-2025. תושבי הצפון והדרום, אשר גם בימי שגרה מתמודדים עם פערים בשירותי הבריאות לעומת תושבי המרכז, נפגעים בעוצמה רבה יותר בתקופות חירום.

מקור: משרד הבריאות

תוחלת חיים ותמותה

לאורך השנים ניכר שיפור במדדי תוחלת החיים, שיעורי התמותה ושיעורי תמותת התינוקות באוכלוסיית ישראל. אולם, בחינת הפערים במדדים אלה ממשיכה להצביע על פערים בין קבוצות אוכלוסיה ובין אזורים גיאוגרפיים – בעיקר בין אזורי הפריפריה למרכז.

על פי הדו"ח, הממוצע הארצי של תוחלת החיים לשנת 2023 עמד על 83.8 שנה, אולם יחד עם חישוב הרוגי המלחמה הממוצע הארצי עמד על 83.3 שנים. בשנת 2023 ניכרת מגמת שיפור במדד תוחלת החיים והיא גבוהה יותר מתוחלת החיים בשנת 2019, לפני מגיפת הקורונה, שעמדה על 82.9 (פער של 0.4 בסך הכולל ו-0.9 ללא הרוגי המלחמה).

מקור: משרד הבריאות

בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסיה, תוחלת החיים הגבוהה ביותר היתה בקרב נשים יהודיות ואחרות (85.8) והנמוכה ביותר בקרב גברים ערבים (78.2).

בחלוקה לפי אזור מגורים, ניכר כי במחוזות צפון, דרום וחיפה, תוחלת החיים נמוכה מהממוצע הארצי הממוצע בין השנים 2023-2021. תוחלת החיים הגבוהה ביותר היתה במחוז יהודה ושומרון (84.4) ובמחוז מרכז (84.2), ואילו הנמוכה ביותר היתה בקרב מחוז הצפון (81.9) והדרום (81.6). ההבדלים בתוחלת החיים במחוזות נובעים, בין השאר, מהבדלים בהרכב האוכלוסיה.

מקור: משרד הבריאות

על פי הדו"ח, שיעור התמותה בקרב ערבים עמד בשנת 2023 על 5.1 ל-1,000 נפש ובקרב יהודים ואחרים עמד על 4.3. שיעורי התמותה בשנת 2023 כוללים 1,250 חיילים ואזרחים שנהרגו במלחמה.

בחינת יחס שיעורי התמותה המתוקננים לגיל (ל-1,000 נפש) מגלה שיעור תמותה גבוה בקרב ערבים כל השנים, לעומת יהודים בשנים 2013 – 2023, זאת בטווח של 17%-29%. יחס זה עלה בשנות הקורונה וחזר ב-2023 לרמה שהיה בשנת 2013, מעט נמוך יותר מב-2022. יש לציין כי הפרש זה כולל את הרוגי המלחמה, שברובם היו יהודים. ללא חישוב הרוגי המלחמה ההפרש בשיעורי התמותה בשנת 2023 עומד על כ-24%.

מקור: משרד הבריאות

בבחינת שיעורי תמותת תינוקות (ל-1,000 לידות חי), שיעור התמותה ממשיך לרדת והוא נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD העומד על 3.7 (לשנת 2022). בחלוקה לפי אזורים גאוגרפיים וקבוצות אוכלוסיה, ניכר שיעור גבוה יותר של תמותת תינוקות בכל המחוזות בקרב ערבים בהשוואה ליהודים (5.2 ו-1.2 בהתאמה).

מקור: משרד הבריאות

פערים בכוח אדם רפואי

בבחינת מספר הרופאים והרופאות המועסקים ל-1,000 נפש, מספר הרופאים והרופאות ל-1,000 נפש עלה מ-3.3 בממוצע בשנים 2014-2012 ל-3.9 בממוצע בשנים 2023-2021. כך בין השנים2021-2023, הועסקו בממוצע 37.7 אלף רופאים ורופאות בשנה, עלייה מ-27 אלף בממוצע בין השנים 2012-2014. ממוצע הרופאים והרופאות ל-1,000 נפש במדינות ה-OECD בשנת 2022 עמד על 3.7. בהשוואה לפי אזורים - באזור חיפה, בתל אביב ובמרכז מספר הרופאים והרופאות המועסקים ל-1,000 נפש הוא הגבוה ביותר, ובאזור הדרום, ירושלים והצפון הוא הנמוך ביותר.

מקור: משרד הבריאות

מספר האחים והאחיות המועסקים ל-1,000 נפש עלה מ-4.9 בין השנים 2014-2012 ל-5.4 בין השנים 2023-2021. בשנת 2022 ממוצע האחים והאחיות ל-1,000 נפש במדינות ה-OECD עמד על 9.4. באזורי תל אביב וחיפה מספר האחים והאחיות הממוצע גבוה יותר מהממוצע הארצי.

באזורי תל אביב, המרכז וחיפה מספר העוסקים במקצועות רפואה אחרים (כמו פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, תזונאים וכד׳) גבוה מהממוצע הארצי העומד על 5.3. באזורי תל אביב וחיפה מספר העוסקים במקצועות פרא רפואיים גבוה מהממוצע הארצי, העומד על 5.8.

ייצוג ערבים וחרדים בכוח אדם רפואי

שיעור השתלבותה של האוכלוסיה החרדית במקצועות הרפואה והבריאות נמוך במידה ניכרת בהשוואה לאוכלוסיה הכללית - שיעור העוסקים במקצועות הבריאות ל-1,000 נפש במגזר החרדי הוא בין חצי לעשירית משיעור העוסקים ל-1,000 נפש במגזר הכללי. מצב זה בולט במיוחד בתחומים כמו רפואה, פיזיותרפיה, תזונה ופסיכולוגיה, בהם לא נרשמה עלייה ניכרת בשנים האחרונות. במקצועות בריאות בהם יש מסלולים ייעודיים לחברה החרדית כגון קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק, הייצוג לחברה החרדית גבוה יותר ובשנים האחרונות עומד על כ-10% מהסטודנטים.

בתחום האחיות ניכרת צמיחה בשנים האחרונות של אחים ואחיות מהחברה החרדית - מספר הרישיונות החדשים שניתנו לאחיות מהמגזר החרדי נמצא בעלייה והגיע לשיא של 237 רשיונות חדשים בשנת 2023. הסיבה לכך היא בנייתן של תכניות ייעודיות לסטודנטים מהחברה החרדית. התאמתן של תכניות בתחומים מגוונים לחברה החרדית, יחד עם פרסום מסלולי הלימוד המיוחדים, צפויים להביא להגדלת שיעור כוח האדם מחברה זו.

השתלבות החברה הערבית במקצועות הרפואה והבריאות בישראל משמעותית, כאשר אנשי מקצוע ערבים ממלאים תפקיד מרכזי במתן שירותי הבריאות בישראל. שיעור הערבים העוסקים ברפואה, ברוקחות, באחיות וברפואת שיניים גבוה משיעורם באוכלוסיה.

חיסונים בחברה החרדית

בהתייחסות לחברה החרדית, הנתונים המתייחסים לשיעור ההתחסנות בחברה החרדית מראים כי היא מתאפיינת בשיעורי חיסונים נמוכים דרמטית - בחיסוני שפעת השיעור עומד על מחצית מהמגזר החילוני, ובחיסון MMR חלק מתחנות טיפות חלב חרדיות בירושלים מגיעות לשיעורי חיסון של רק שליש מהממוצע הארצי. כעשירית מהילדים הלא מחוסנים בישראל מרוכזים בשתי תחנות טיפות חלב בעלות אופי חרדי במחוז ירושלים.

הגורמים לתופעה נעים בין מגבלות לוגיסטיות הנובעות ממשפחות רבות ילדים ואי התאמת שעות פעילות, ועד לחשדנות כלפי יעילות החיסונים ופעילות מתנגדי חיסונים. גם שיעורי צריכת שירותי בריאות הנפש ביישובים חרדיים נמוכים יותר מיישובים אחרים.

פער גדול בין האוכלוסיה הכללית לחרדית נמצא גם בהיענות לבדיקות רפואיות לגילוי מוקדם של מחלות ממאירות ובעיקר בדיקות סקר לסרטני המעי והשד וכן בדיקת PAP.

משרד הבריאות משקיע מאמץ בחברה החרדית בתחומים בהם נמצאו פערים מובהקים ובראש כאמור שיעור כיסוי חיסונים נמוך, וכן בריאות השן, בטיחות ילדים, עידוד פעילות גופנית, מניעת עישון בעיקר בקרב נוער וצעירים ותזונה נכונה. הדו"ח מפרט על מיזמים כמו ניידות טיפת חלב בשכונות חרדיות, הדרכות תזונה, תוכניות חינוכיות בבתי ספר, והכשרות ייעודיות במקצועות בריאות עם ייצוג נמוך של חרדים. כל זאת, תוך הקפדה על הנגשה תרבותית ומקצועית של השירותים.

פריסת תשתיות בריאות

השנה בחן הדו״ח שלושה תחומי פעילות של שירותי בריאות: טיפות החלב, מרכזי שיקום ומכוני אונקולוגיה:

טיפות חלב – כמעט כל תושבי ישראל (שיעור של 98%) מתגורר באזור הנמצא במרחק הליכה או מרחק נסיעה של עד 5 ק״מ מתחנת טיפת חלב. במחוז הדרום הנגישות לטיפות חלב היא הנמוכה ביותר.

מרכזי שיקום – בפריפריה הגאוגרפית כמעט שאין מרכזי שיקום. הבעיה המרכזית קיימת דרומית לבאר שבע. מניתוח הזדקנות האוכלוסיה עד שנת 2030, שנועד להעריך את הביקוש לשירותי שיקום (אירועי שבר צוואר ירך ושבץ מוחי) בבחינת השיקום הגריאטרי ניכר כי אזורי הצפון, הדרום והבקעה צפויים להיות בלתי נגישים לשיקום גריאטרי ואורתופדי.

מרכזים אונקולוגיים – קיימת פריסה ארצית רחבה של מרכזים המעניקים טיפול אונקולוגי. יחד עם זאת, נמצאו פערים בהיקף פעילותם של המרכזים. עוד נמצא כי מטופלים רבים מקבלים טיפול במרכזים גדולים הרחוקים ממקום מגוריהם.

מקור: משרד הבריאות

כ-60% מהטיפולים האונקולוגיים בבתי החולים בישראל ניתנים בארבעה בתי חולים גדולים – סוראסקי, תל השומר, בילינסון ורמב״ם. כ-20% נוספים ניתנים בארבעה בתי חולים בינוניים – סורוקה, הדסה, מאיר ושערי צדק. שיעור החולים הנאלצים לנסוע למחוזות מרוחקים מאזור מגוריהם גבוה בעיקר באזור הדרום.

התערבות מערכתית לצמצום אי השוויון

כותבי הדו"ח מדגישים כי צמצום אי השוויון הוא משימה מערכתית, מורכבת וארוכת טווח, הדורשת שותפות בין כל הגורמים – משרדי ממשלה, קופות החולים, רשויות מקומיות, עמותות וארגוני חברה אזרחית. רק באמצעות השקעה מתמשכת, מדידה שיטתית ופיתוח תוכניות ייעודיות, ניתן להבטיח שירותי בריאות איכותיים, זמינים ונגישים לכלל תושבי ישראל.

שר הבריאות, אוריאל בוסו אמר כי אי-השוויון בשירותי הבריאות נותר אתגר משמעותי, המשפיע על חייהם של רבים וכי "משרד הבריאות פועל להרחבת הנגישות והשירותים הרפואיים בפריסה ארצית, תוך מתן דגש מיוחד על חיזוק מערכת הבריאות בפריפריה, קידום בריאות הנפש, הרחבת שירותי החירום והשיקום ושיפור הרפואה בקהילה".

השר סקר את פעילות משרדו בהגדלת כוח האדם הרפואי, בשדרוג תשתיות ובקידום רפורמות להגברת השוויון כולל שיתופי פעולה עם השלטון המקומי והאזורי. "שירותי בריאות חזקים ונגישים מתחילים ברמה הקהילתית", אמר השר בוסו. "חיזוק הרפואה המונעת והנגשת שירותים רפואיים קרוב לבית הם צעדים מרכזיים לצמצום פערים ולקידום בריאות הציבור".