רק 18.8% מהציבור הביעו אמונה בשקיפות מערכת הבריאות בטיפול בטעויות רפואיות ורק 23.6% מקבלים הסבר על תופעות לוואי של תרופות לפני המרשם. כך עולה ממחקר שפורסם השבוע בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research. הממצאים חושפים בעיות משמעותיות בתחום בטיחות המטופלים בישראל.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך על ידי צוות חוקרים ישראלי בראשות ד"ר איליה קגן מהמחלקה לסיעוד במכללה האקדמית אשקלון, יחד עם דנה ארד ממחלקת החדשנות ב"כללית" ומהמכללה האקדמית תל אביב יפו, ד"ר יוסף מנדלוביץ' ממשרד הבריאות, יוסי טל יועץ לבטיחות מטופלים מחברת טל ייעוץ ופרופ' ירון ניב מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל.
החוקרים הפיצו שאלון דיגיטלי ל-620 אזרחים ישראלים מעל גיל 18, שנדגמו באופן אקראי מתוך מאגר של 75,000 אזרחים יהודים, מחולקים לפי מגדר, גיל ואזור מגורים. הושלמו 500 שאלונים, המהווים שיעור היענות של 80.64%. כל המשיבים היו יהודים דוברי עברית שקיבלו טיפול רפואי במהלך 12 החודשים שקדמו לסקר.
בתשובה לשאלה האם מערכת הבריאות בישראל נוהגת בשקיפות בדיווח וטיפול בטעויות רפואיות, יותר מ-80% מהנשאלים השיבו בשלילה. בנוסף, הממצאים חושפים בעיות משמעותיות בתחום בטיחות המטופלים. רק 56.4% מהמשיבים דיווחו שקיבלו מידע על הסיכונים הקשורים לניתוחים והליכים פולשניים, 62.2% טענו שהבינו את ההסבר שניתן להם. בנוסף, רק 61.5% דיווחו שעברו תהליך נאות של זיהוי מטופל לפני בדיקה או הליך רפואי.
המחקר זיהה הבדלים מגדריים מעניינים: נשים העריכו את שיעור הטעויות כגבוה יותר, הן דיווחו שקיבלו פחות הסברים על סיכונים בטיפול רפואי, אך גם תפשו את הפעילויות להפחתת טעויות כיעילות יותר. כמו כן, נמצא שמשתתפים ילידי הארץ העריכו את שיעור הטעויות כנמוך יותר בהשוואה לילידי חוץ לארץ.
בשאלון מובנה עם שאלות סגורות, המשתתפים דירגו שבע הצהרות על גורמים אפשריים לטעויות רפואיות בסולם של 1 (מתנגד לחלוטין) עד 5 (מסכים לחלוטין). כמו כן, הם דירגו 9 הצהרות על פעילויות להפחתת טעויות באותו סולם. בחלק זה, הממצאים הראו כי המשתתפים ידעו להצביע על גורמים אפשריים לכשלים, כמו מחסור במשאבים, תרבות ארגונית של קיצורי דרך, למידה לקויה מאירועים חריגים, עומס עבודה ושחיקה בקרב הצוות הרפואי.
במקביל, המשתתפים הצביעו על כלים לשיפור המצב באמצעות הגדלת התקציב והוספת כוח אדם, חיזוק תרבות של לקיחת אחריות, שיפור תהליכי למידה ארגונית והגברת השקיפות ומעורבות המטופלים בקבלת החלטות רפואיות.
בתחום המודעות למדיניות הלאומית נמצא כי רק 19.4% מהמשתתפים הצהירו שהם מכירים את חוק זכויות החולה ו-81.4% לא הכירו את מדדי האיכות שמפרסם משרד הבריאות. מבין 93 משתתפים שהכירו את תכנית מדדי האיכות של משרד הבריאות, רק 4.5% מכלל המדגם בדקו את דירוג בית החולים שבו עברו הליך פולשני.
ניתוח רגרסיה לוגיסטי הראה קשרים מעניינים: היכרות עם חוק זכויות החולה הגבירה את התפישה של מחויבות מערכת הבריאות למניעת טעויות ושקיפות בדיווח עליהן, בעוד שחשיפה לכשלים בטיפול האישי הורידה את התפישות הללו.
החוקרים ממליצים על יישום פעילויות חינוכיות, קליניות, ניהוליות ומחקריות להגברת המודעות הציבורית ושיתוף הפעולה, ושיפור בטיחות ואיכות הטיפול במערכת הבריאות. הם מציעים הקמת מועצות מייעצות למטופלים, פיתוח תכניות הדרכה לצוותים רפואיים, קמפיינים להעלאת המודעות הציבורית ויישום הנחיות מדויקות יותר להבטחת שקיפות בדיווח וטיפול בטעויות רפואיות.
המחקר מציין כמגבלות שהוא כלל רק משתתפים יהודים, ולא נבדקו עמדות המגזר הערבי וקבוצות מיעוט אחרות. החוקרים ממליצים על מחקרים עתידיים שיכללו גם אוכלוסיות אלו, בהתחשב בהבדלים תרבותיים אפשריים בתפישת טעויות רפואיות ובטיחות מטופלים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
