האסיפה הכללית ה-78 של ארגון הבריאות העולמי אימצה השבוע את "הסכם המגיפות" (Pandemic Agreement), ההסכם הגלובלי הראשון להתמודדות עם מגיפות עתידיות. ההסכם התקבל פה אחד על ידי המדינות החברות בארגון, ביניהן ישראל. זאת, לאחר שלוש שנות מו"מ אינטנסיבי בעקבות לקחי מגיפת הקורונה, והוא נועד להבטיח היערכות טובה יותר, שיתוף פעולה הדוק יותר בין מדינות ושוויון בגישה לאמצעים מצילי חיים כמו חיסונים, תרופות ואבחון.
עוד בעניין דומה
האסיפה, המתכנסת בימים אלה (19-27 במאי) בז'נבה, שווייץ, היא המפגש השנתי המרכזי של הארגון, שבו נציגי כל המדינות החברות דנים ומקבלים החלטות בעלות השפעה רחבה על מדיניות הבריאות העולמית, תכנון התקציב, פיקוח על פעילות הארגון ובחירת הנהגתו. השנה, האסיפה מתקיימת תחת הסיסמה "עולם אחד לבריאות" (One World for Health), המדגישה את המחויבות לסולידריות ושוויון בבריאות לכל בני האדם, בכל מקום ובכל זמן, במיוחד על רקע איומים גלובליים חדשים ושינויים משמעותיים במערכת הבריאות הבינלאומית.
הסכם המגיפות מגדיר עקרונות, גישות וכלים לשיפור התיאום הבינלאומי בתחומי מניעת מגיפות, היערכות ותשובה להן. בין היתר, הוא מחייב שיתוף פעולה גלובלי להבטחת גישה הוגנת ומהירה לאמצעים רפואיים, אך מדגיש כי אינו מעניק לארגון הבריאות סמכות לכפות מדיניות לאומית או צעדים כמו סגרים, חובת חיסון או הגבלות נסיעה – כל מדינה שומרת על ריבונותה המלאה בהחלטות אלו.
האסיפה דנה בנושאים אסטרטגיים נוספים, בהם שינויי אקלים והשפעתם על הבריאות, חיזוק מערכות בריאות במדינות מתפתחות, קידום מדעי ההתנהגות לטובת בריאות הציבור, מניעת טביעה, מאבק באלימות נגד נשים וילדים, שיפור בריאות הנפש וחיזוק התגובה הרב מערכתית לאיומים בריאותיים מתמשכים.
השבוע פרסם הארגון הנחיות חדשות למדיניות מאוזנת בנושא תרופות מבוקרות, במטרה לשפר את הנגישות הגלובלית לתרופות חיוניות כמו אופיואידים, בנזודיאזפינים וקטמין למטרות רפואיות. ההנחיות מדגישות את הצורך במדיניות שתבטיח שימוש בטוח ורציונלי בתרופות אלו תוך הבטחת זמינותן למטרות טיפוליות. הנתונים מראים שבשנת 2021, יותר מ-80% מהמורפיום העולמי הופץ למדינות עשירות, מה שמשאיר מיליוני חולי סרטן סופניים ואחרים במדינות עניות ללא טיפול מתאים.
האסיפה אישרה מספר החלטות חדשות בתחומים רפואיים שונים. לראשונה אושרה החלטה בנושא בריאות הכליות, שקוראת למדינות לשלב טיפול בכליות באסטרטגיות הבריאות הלאומיות ולהרחיב מאמצי מניעה וגילוי מוקדם. כמו כן, אושרה החלטה היסטורית בנושא בריאות הריאות, שמכירה בצורך הדחוף להתמודד עם מחלות נשימה וגורמי הסיכון שלהן, כולל זיהום אוויר ועישון.
בתחום האונקולוגיה הגינקולוגית, האסיפה קבעה את יום 17 בנובמבר כיום העולמי למיגור סרטן צוואר הרחם. סרטן צוואר הרחם, הסרטן הרביעי בשכיחותו בקרב נשים, גורם למותן של כ-350,000 נשים בשנה, כאשר מחלה זו יכולה להיות הסרטן הראשון שימוגר לחלוטין באמצעות חיסון נגד HPV, בדיקות סקר וטיפול במגיפות טרום סרטניות.
בתחום הנוירולוגיה, הוחלט להאריך את תכנית הפעולה הגלובלית בנושא דמנציה עד 2031. דמנציה מהווה כיום את סיבת המוות השביעית בעולם, עם 57 מיליון חולים ברחבי העולם ועשרה מיליון מקרים חדשים מדי שנה.
בנושא בריאות תינוקות וילדים, המדינות התחייבו מחדש למלחמה בתת תזונה ואישרו יעדים חדשים לשנת 2030, כולל הפחתה של 40% במספר הילדים הגמדים מתחת לגיל חמש והגדלת היקף הנקה בלבד בחצי השנה הראשונה לחיים, ל-60% לפחות.
האסיפה החליטה גם להאריך את האסטרטגיה הגלובלית לבריאות דיגיטלית עד 2027, לאחר שכבר הושגו הישגים משמעותיים כמו הקמת אסטרטגיות בריאות דיגיטלית ב-129 מדינות והכשרת יותר מ-1,600 פקידי ממשלה בתחום הבריאות הדיגיטלית ובינה מלאכותית.
האספה אימצה לראשונה החלטה המכירה בקשר חברתי כיעד בעדיפות לבריאות ציבורית, בהתבסס על ראיות הקושרות בין קשר חברתי איכותי לתוצאות בריאותיות משופרות והפחתת סיכון למוות מוקדם. חוסר קשר חברתי קשור למחלות לב וכלי דם ולבעיות בריאות נפש, כולל דיכאון ודמנציה.
בנושא מיגור הפוליו, המדינות חידשו את תמיכתן במטרת עולם נקי מפוליו תוך הדגשת הצורך בחיזוק מערכות הבריאות ובהמשך המימון והמחויבות הפוליטית עד 2029.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
