בעקבות מתקפת השבעה באוקטובר, שיעורי הפרעת דחק פוסט-טראומטית בקרב החברה הישראלית מגיעים לכדי 30%. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research בשבוע שעבר ומצביע על צורך הדחוף בשינוי פרדיגמה במערכת בריאות הנפש בישראל.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' יובל נריה מהמכון הפסיכיאטרי של מדינת ניו יורק ומאוניברסיטת קולומביה, בשיתוף עם פרופ' מילטון ויינברג, ד"ר ג'ון מרקוביץ' וד"ר דורון אמסלם, שלושתם מאוניברסיטת קולומביה; פרופ' יוסי לוי-בלז, מהמרכז האקדמי רופין, פרופ' דיויד רועה וד"ר דנה צור ביטן, מאוניברסיטת חיפה, פרופ' שלמה מנדלוביץ' וד"ר עידו לוריא מאוניברסיטת תל אביב.
המחקר התבסס על נתונים שנאספו בשלושה מחקרי אורך שנערכו בישראל. המחקר הראשון, שערכו פרופ' לוי-בלז וצוותו, בחן מדגם מייצג של 710 ישראלים 6-7 שבועות לפני ו-5-6 שבועות אחרי השבעה באוקטובר. החוקרים מצאו עלייה דרמטית בשיעורי הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), מ-16.2% ל-29.8%. באותה תקופה נצפתה גם עלייה בשיעורי חרדה מ-24.9% ל-42.7% ודיכאון מ-31.3% ל-44.8%.
מחקר אורך שני, שנערך על ידי חלק מצוות החוקרים, בדק כ-860 נבדקים שלושה חודשים לאחר המתקפה ו-509 נבדקים שבעה חודשים לאחריה וגילה שיעורים גבוהים של תחלואה נפשית כפולה (קומורבידיות) של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, דיכאון וחרדה. נשים דיווחו על מצוקה גבוהה יותר ונמצא קשר ישיר בין חומרת החשיפה לטראומה לבין עוצמת המצוקה.
המחקר השלישי והעדכני ביותר, שנערך על ידי ד"ר אמסלם וצוותו בין פברואר לאוקטובר 2024, עקב אחרי 1,052 ישראלים המתגוררים באזורי עימות. החוקרים מצאו כי 75% מהנבדקים דיווחו על תסמיני חרדה, דיכאון או הפרעת דחק פוסט-טראומטית חמישה חודשים לאחר המתקפה, 69% לאחר שישה חודשים ו-67% לאחר שמונה חודשים. אוכלוסיות פגיעות, כולל נשים וערבים ישראלים (המהווים 18.1% מהאוכלוסיה) ואנשים שחוו אובדן טראומטי, עקירה מבתיהם או קשיים כלכליים כתוצאה מהמלחמה, הציגו שיעורים גבוהים יותר של הפרעות נפשיות.
המחקר מציג ממצאים מדאיגים בנוגע למערכת בריאות הנפש בישראל, שאינה ערוכה להתמודד עם הגידול בדרישה לטיפול. לדברי החוקרים, רבים מהקלינאים בישראל אינם מיומנים בטיפולים מבוססי ראיות להפרעות טראומה ובהערכות סטנדרטיות. החוקרים קוראים לשינוי מערכתי הכולל הכשרה נרחבת בהערכות מבוססות ראיות ובטיפולים קצרי מועד, התמקדות בפסיכיאטריה מדויקת המותאמת לצרכים האישיים ויישום מודלים של הסטת ושיתוף משימות כדי להרחיב את הנגישות לטיפול. הם מדגישים כי אסטרטגיות אלו קריטיות להפחתת ההשלכות ארוכות הטווח של מתקפת השבעה באוקטובר על בריאות הנפש ולטיפוח חוסן אישי וחברתי ומזהירים כי אי נקיטת פעולה מכרעת תחריף את המשבר הקיים ותגרום לעומס נוסף על יחידים, משפחות והחברה הישראלית בכללותה.
החוקרים מציינים כי השפעות מתקפת הטרור וההתפתחויות שבאו בעקבותיה אינן מוגבלות להפרעת דחק פוסט-טראומטית בלבד, אלא כוללות מגוון של הפרעות פסיכיאטריות ועלולות להחמיר סיכון לאובדנות ושימוש בחומרים ממכרים. החוקרים מציעים אסטרטגיות לטיפול במשבר, כולל הכשרת כוח אדם נרחב, שימוש בכלי הערכה סטנדרטיים, התאמה אישית של טיפולים מוכחים וניטור יעיל שלהם.
מסקנת המחקר היא כי היקף הטראומה והמצוקה הפסיכולוגית בעקבות מתקפת השבעה באוקטובר מחייב שינוי מערכתי דחוף ונרחב בטיפול בבריאות הנפש בישראל. ללא פעולה מיידית, משבר בריאות הנפש יעמיק ויגרום לעומס נוסף על יחידים, משפחות והחברה הישראלית בכללותה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
