רוחות רעות מנשבות, של בדלנות, בוז למומחיות ולמדע אשר מסכנות, בין היתר, את בריאות הציבור והלכידות החברתית. ארה"ב בעידן טראמפ מינתה את רוברט קנדי, אדם שאינו מאמין בחיסונים אשר מנסה כעת לפרק את מערכות בריאות הציבור והמחקר. תהליך העזיבה, בפעם השנייה, של ארה"ב את ארגון הבריאות העולמי, מכה גלים וגורם להפסקת העברת מידע ושיתוף פעולה בינלאומיים כמו גם הפסקת תכניות חיוניות רבות, אשר לא פעם הוקמו על ידי המפלגה הרפובליקאית עצמה, כמו תכניות להתמודדות עם נגיף ה-HIV. צריך לומר בבירור: המחירים הנגבים כעת הם מחירים של תחלואה, סבל ומוות.
על רקע זה נשמעים שוב קולות גם בישראל אשר קוראים גם הם לעזיבה של ארגון הבריאות העולמי. קולות אלה לא חדשים, הם עלו כבר בתקופת הקורונה. חוסר הבנה של תפקיד ארגון הבריאות העולמי וחשיבותו העצומה של ארגון זה לישראל, לאזור ולעולם מסכן את החברה הישראלית ואת יכולת ההתמודדות האזורית עם מחלות שלא יודעות גבולות.
לאחרונה, אף חברי מועצת החירום הציבורית פרסמו מאמר דעה בדוקטורס אונלי מדוע על ישראל לפרוש מהארגון. בצער רב נאמר כי המאמר כולו רצוף בהטעיות, טענות לא נכונות המושפעות מאידאולוגיה פופוליסטית וליברטריאנית, ומסקנותיו מסוכנות לבריאות הציבור.
אם ה-WHO לא היה קיים היינו חייבים להמציא אותו. העשייה של הארגון בתחומים מגוונים, החל ממחלות זיהומיות, מחלות כרוניות, מלחמה בעישון, קידום בריאות, צמצום פערי בריאות וחדשנות במחקר, היא דרמטית ומשלבת שיתוף פעולה מגוון בין מדינות, ארגונים ותחומי ידע
בוודאי שארגון הבריאות העולמי איננו חף מטעויות, אך פרישה ממנו הינה טעות חמורה. כמו בוויכוחים אחרים של מכחישי אקלים או מתנגדי חיסונים. אסור שתצטייר תמונה שכביכול יש כאן ויכוח משמעותי. המשך שיתוף הפעולה עם ארגון הבריאות העולמי הינו דעת הרוב המוחלט ומהווה קונצנזוס בקרב אנשי רפואה ובריאות הציבור.
ישראל חברה בארגון מאז הקמת המדינה, וכבר בשנים אלו החל שיתוף פעולה פורה אשר ממשיך גם כיום, בין הארגון לבין מערכת הבריאות הישראלית. ארגון הבריאות העולמי בוודאי שאיננו מושלם. לאחר משברים שונים, כולל לאחר הפנדמיה של הקורונה, הארגון החל ברפורמות חשובות שונות כדי לצמצם בהוצאות ולקדם מדיניות הוגנת יותר של התמודדות עם אתגרי הבריאות הגלובלית.
חייבים להבין שזהו ארגון שאם לא היה קיים היינו חייבים להמציא אותו. העשייה של הארגון בתחומים מגוונים, החל ממחלות זיהומיות, מחלות כרוניות, מלחמה בעישון, קידום בריאות, צמצום פערי בריאות וחדשנות במחקר, היא דרמטית ומשלבת שיתוף פעולה מגוון בין מדינות, ארגונים ותחומי ידע. בשורה התחתונה ישראל מרוויחה רבות מחברותה בארגון, ברמת ידע, בניית יכולות, השפעה על מדיניות בריאות, הכשרת כוח אדם, הקמת מרכזי מצוינות משותפים ועוד.
הקולות הקוראים לישראל לעזוב את ארגון הבריאות העולמי מבוססים על כמה נקודות מוטעות: יש הטוענים כי הארגון יכול לפגוע בריבונות, כי הארגון הוא אנטי-ישראלי, כמו גם ביקורת וטענות על קבלת החלטות שונות של הארגון בדגש על תקופת הקורונה.
סוגיית הריבונות
מבקרי היציאה טוענים שארגון הבריאות העולמי מאיים על הריבונות של ישראל. אולם, דבר זה נובע מחוסר הבנה של אופן הפעולה של הארגון. מדינות חברות בהחלט רשאיות לקבוע מדיניות בריאות על פי עדיפויותיהן ולא פעם ישראל בדיאלוג עם הארגון הגיעה להסכמות.
הארגון קובע אמות מידה בתחומים רבים של מדיניות בריאות למדינות השותפות, וממליץ על שורה של פעולות אך איננו משפיע על המדיניות בפועל או על הריבונות של כל מדינה ומדינה. על כל מדינה לשקול איך ומה ליישם. דוגמה בולטת היא כיסוי בריאותי אוניברסלי, שהוא מושג שבאף מדינה לא מתקיים בשלמותו, אך הוא השאיפה אליה הארגון ממליץ למדינות ומציע צעדי מדיניות לקראת מטרה זו.
במאמר דעה של מח"צ נכתב כי ארגון הבריאות העולמי קבע מדיניות שגויה בטיפול במגיפת הקורונה, ולכן ישראל לא יכלה ליישם את המדיניות העצמאית שלה. טענה זו איננה נכונה, ישראל ניהלה את המשבר באופן עצמאי וחלוצי.
ראשי הממשלה ומנכ"לי משרד הבריאות השונים הובילו את התגובה הלאומית לקורונה לאורך כל תקופת הפנדמיה. מומחי בריאות הציבור במשרד הבריאות יעצו למקבלי החלטות, וההחלטות התקבלו ברמה המרכזית. ארגון הבריאות העולמי לא התערב וגם לא יכל היה להתערב
ישראל היתה אחת המדינות הראשונות שהגיבה למגיפה עוד לפני שארגון הבריאות העולמי הכריז על מצב חירום: משרד הבריאות חתם על צו של פקודת בריאות הציבור להרחבת סמכויותיו בהתמודדות עם מגיפת הקורונה ב-27.1.20. ארגון הבריאות העולמי הכריז על התפרצות נגיף הקורונה כמגיפה עולמית רק ב-11 במרץ 2020. ישראל גם היתה המדינה הראשונה שנתנה את חיסוןהבוסטר לכלל האוכלוסיה, עוד לפני שהיו הנחיות של ארגון הבריאות העולמי.
ראשי הממשלה ומנכ"לי משרד הבריאות השונים הובילו את התגובה הלאומית לקורונה לאורך כל תקופת הפנדמיה. מומחי בריאות הציבור במשרד הבריאות יעצו למקבלי החלטות, וההחלטות התקבלו ברמה המרכזית. ארגון הבריאות העולמי לא התערב וגם לא יכל היה להתערב. עובדה שמדינות כמו שוודיה, ארה"ב וברזיל לא פעלו לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי .
במאמר הדעה נכתב עוד כי "המלצות הארגון גרמו לישראל לזנוח לחלוטין את תכנית הטיפול במגיפות שהוכנה על ידי מומחים ולגרום לעצמה לנזקים כלכליים ובריאותיים חמורים, תוך פגיעה באמון הציבור במערכת הבריאות" - תכנית ההיערכות למגיפה משנת 2007 לא יושמה בגלל החלטות פוליטיות פנימיות של ישראל, ולא של ארגון הבריאות העולמי. בעצם, מדינות רבות אחרות לא יישמו את התכניות הלאומיות שלהן מסיבות שונות, כולל בשל העובדה שמגיפת הקורונה היתה שונה משמעותית משפעת, שעל בסיסה נכתבו התכניות. כל זה לא סותר את העובדה שבישראל, כמו במדינות אחרות, נעשו טעויות שונות והופקו לקחים.
הסוגיה האנטי-ישראלית
יש הטוענים כי ארגון הבריאות העולמי מגלה אנטי-ישראליות, כפי שנראה בדו"חות שהתמקדו במצב הבריאותי בעזה במהלך המלחמה תוך התעלמות ממצבם של החטופים. גם זו ראייה צרה ביותר. ישראל חברה באזור האירופאי של הארגון, הנהגת האזור האירופאי, בראשות האנס קלוגה, יצאה באופן ברור נגד הטבח המזעזע של החמאס ואף ביקרה מספר פעמים בישראל תוך הפגנת סולידריות.
בשנת 2018 הארגון הקים שלוחה מקומית בישראל, והוא משתף פעולה עם ישראל בתחומים רבים לרבות למידה ועזרה הדדית. הארגון מממן מחקרים ודו"חות במיוחד עבור ישראל כדי לתמוך במדיניות הבריאות. דוגמה אחת היא דו"חות שמעריכים את ביצוע המערכת והשגת מטרות דוגמת הגנה פיננסית ושיפור מצב בריאות.
יציאה מהארגון דווקא תרחיק את ישראל ממדינות ידידותיות ותחליש את היכולת של ישראל להתמודד בזירה הבינלאומית. ישראל צריכה להתנהל דווקא דרך נוכחות אסטרטגית, דיאלוג פתוח ושיתוף פעולה
ברמת מטה הארגון אכן יצאה ביקורת אל מול הקורה בעזה ולא נעשה מספיק לשינוי מצב החטופים. יש לציין כי הארגון התריע מפני מצב הבריאות החמור בעזה ופעל כדי לצמצם את ההשלכות השליליות על בריאות האוכלוסיה. הארגון לא הטיל ביקורת על המלחמה עצמה או על מדיניות ישראל כלפי חמאס או עזה באופן כללי. בדומה להתמודדות עם הקורונה, אכן הארגון ביצע גם טעויות, אותן ניתן לתקן, בדיאלוג פתוח שמתקיים.
יציאה מהארגון דווקא תרחיק את ישראל ממדינות ידידותיות ותחליש את היכולת של ישראל להתמודד בזירה הבינלאומית. ישראל צריכה להתנהל דווקא דרך נוכחות אסטרטגית, דיאלוג פתוח ושיתוף פעולה. מקומה של ישראל בארגון, ובייחוד באזור אירופה, הינו מקום חשוב, המאפשר גם התמודדות עם אתגרי בריאות הציבור ברמה האזורית והגלובלית. התמודדות עם הפוליו באזורנו, כמו גם עם המצב הנגרם עקב המלחמה, ללא ארגון הבריאות העולמי, היתה קשה ומאתגרת הרבה יותר.
מחלות מידבקות אינן יודעות גבולות
ישראל הצליחה להשיג חיסונים במהירות במהלך הקורונה דרך הסכמים ישירים עם חברות תרופות, אך זה אינו מבטיח הצלחה דומה בכל משבר עתידי. במקרים של עיכובים בייצור, הפרעות בשרשראות אספקה או הגבלות ייצוא, חברות בארגון הבריאות העולמי יכולה לספק תמיכה בינלאומית וביטחון לגישה שווה לחיסונים ותרופות.
מגיפת הקורונה לימדה כי כדאי לישראל שלכל המדינות השכנות, הנתמכות על ידי הארגון, יהיו חיסונים ושיעור היענות לחיסונים ברמה גבוהה כדי למנוע התפשטות של מחלות מידבקות, אשר אינן יודעות גבולות.
אכן, יש צורך להעביר ביקורת על ארגון הבריאות העולמי: הארגון לא עשה מספיק כדי לוודא שחיסוני הקורונה מופצים בצורה שוויונית, לא פעם הארגון מתערב במדיניות בריאות של מדינות שונות באופן שהיה אפשר לתכנן אותו טוב יותר ובצורה יותר משתפת, בייחוד במדינות עניות. אך טענות אלו אינן מצדיקות יציאה מהארגון ואינן מצדיקות לשפוך את התינוק עם המים.
אל לישראל להצטרף לנטיות הבדלניות הפופוליסטיות של מדינות כמו ארה"ב, ארגנטינה והונגריה. אין לנו ארגון בריאות עולמי אחר והיכולת של ישראל לשתף פעולה ולהשפיע מבפנים על החלטות הרות גורל בתחום בריאות הציבור, לשתף ולקבל חזרה מידע, לחקור יחד ולגבש מדיניות - כל אלה הם חלק מתפישת בריאות בכל מדיניות של תחום בריאות הציבור. לקראת האתגרים הבאים ובראשם שינוי האקלים והשפעתו על הבריאות בישראל ובאזור, יציאה מארגון הבריאות העולמי תהיה מעשה מזיק, ברמה הבינלאומית וכמובן גם ברמה הישראלית.
הכותבים: פרופ' נדב דוידוביץ', בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון, ראש תחום מדיניות בריאות, מרכז טאוב; ד"ר רות וייצברג, חוקרת במחלקה לניהול מערכות בריאות של האוניברסיטה הטכנולוגית של ברלין, המארחת סניף של האובזרבטורי של מערכות בריאות ומדיניות
מקורות:
Ash, N., Triki, N., & Waitzberg, R. (2023). The COVID-19 pandemic posed many dilemmas for policymakers, which sometimes resulted in unprecedented decision-making. Israel Journal of Health Policy Research, 12(1), 13.
ASPHER Statement on the United States Decision to Withdraw from the World Health Organization, 3 Feb 2025 (https://www.aspher.org/news,133.html)
Rosen, B., Hartal, M., & Waitzberg, R. (2024). The Israeli health system’s rapid responses during the COVID-19 pandemic. Israel Journal of Health Policy Research, 13(1), 11.
Waitzberg, R., Hernández-Quevedo, C., Bernal-Delgado, E., Estupiñán-Romero, F., Angulo-Pueyo, E., Theodorou, M., ... & Maresso, A. (2022). Early health system responses to the COVID-19 pandemic in Mediterranean countries: A tale of successes and challenges. Health Policy, 126(5), 465-475.