מאז תחילת המלחמה: ירידה במספר ההתאבדויות בישראל

חלה ירידה במספר ההתאבדויות בישראל מאז החלה המלחמה. כך עולה מנתונים שהציג המכון לרפואה משפטית בדיון שנערך אתמול (ג') בוועדת הבריאות של הכנסת.

על פי הנתונים, מאוקטובר 2023 ועד לסוף שנת 2024 נרשמו 217 מקרי חשד להתאבדות, בהשוואה לשנים 2023-2017 בהן היו בממוצע 242 מקרים לשנה. נתוני המכון מהווים כשני-שלישים מהמקרים בישראל ולא כוללים פטירות בבתי חולים ובצה"ל. לפי נתוני משרד הבריאות, כ-500-400 אנשים מתאבדים מדי שנה בישראל, וכ-7,000 נסיונות התאבדות שהגיעו לחדר מיון מדווחים בשנה.

ממלאת מקום יו"ר הוועדה, ח"כ קטי שטרית (הליכוד), יו"ר השדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות של הכנסת, ציינה כי "רבים ממי שנחשפו לזוועות המתקפה סובלים מפוסט טראומה. לפי מחקרים, 50% ממי שסובלים מפוסט הטראומה עלולים להגיע למצב של דיכאון וחלקם אף יחוו דיכאון עמיד".

לדברי שטרית, יש מגוון אמצעי טיפול כנגד דיכאון עמיד, בין אם בטיפול תרופתי ובין אם באמצעות טיפולים מורכבים יותר דוגמת נזעי חשמל והשתלת קוצב, אולם, "חלק מהטיפולים ניתנים אך ורק במחלקות פסיכיאטריות, ונכון וראוי שנגדיל ככל הניתן את הפריסה בה ניתן לקבל טיפולים לדיכאון עמיד היום, כדי שנוכל להתמודד עם התופעה והשלכותיה המסוכנות בצורה מיטבית".

היא הזהירה כי ״מחשבות אובדניות על רקע מלחמות ופיגועי טרור מתפרצות מספר שנים לאחר האירוע, למרות שהתחלואה הנפשית מתבטאת כבר בשנה הראשונה. יש חשיבות עליונה לזהות ולטפל במקרים של דיכאון כבר כעת, ולהקדים תרופה למכה".

פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות, הדגיש כי אכן יש עלייה חדה בפניות מצוקה לקווי המוקד כער"ן, אך במקביל ירידה משמעותית בפניות טלפוניות על רקע כוונה אובדנית.

בהתייחס לטיפול בנושא בצה"ל, אמר סא"ל יגל שרעבי, ראש ענף חוסן ארגוני בצה"ל, כי כרבע מיליון חיילים עברו "ימי עיבוד" לאחר הלחימה, כדי למנוע הדחקה ופיתוח חריף של הלם קרב, תהליך המחייב את כל חיילי היחידה, וזאת מלבד טיפול פרטני.

מנהלת המערך האמבולטורי במשרד הבריאות, רויטל אורדן, פירטה את המענים בתכנית הלאומית לבריאות נפשית שתוקצבה בכ-1.4 מיליארד שקל. לדבריה, פעילות היחידה למניעת אובדנות כוללת הטמעת אסטרטגיות למניעת אובדנות במשרדי ממשלה, מערכת הבריאות, רשויות מקומיות, אקדמיות ועמותות.