במשרד הבריאות נערכים לאתגרי הבריאות כתוצאה משינויי האקלים

גוברת המודעות להשפעות הקשות של שינויי האקלים - עליית הטמפרטורה, הפחתה במשקעים, עליית פני הים ועלייה בתדירותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים - על בריאות האוכלוסיה. ישראל, הנמצאת באגן הים התיכון, מושפעת מאוד משינויי האקלים, עם עלייה בטמפרטורות של כ-1.5 מעלות צלזיוס מאז שנות ה-50 (כ-25% יותר מהממוצע העולמי).

משרד הבריאות פועל בשנתיים האחרונות להיערכות מערכת הבריאות לשינויי אקלים במסגרת מדיניות לאומית כוללת ואתמול (א') פרסמה חטיבת בריאות הציבור במשרד תכנית היערכות מקיפה במענה לאתגרים הבריאותיים הנובעים משינויי האקלים.

כותבות המסמך - איילת גרינבאום-אריזון, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי; ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור; עדי בן מרדכי, מנהלת אגף עתודות, מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי וד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית - מציינות כי בין שאר ההשלכות של שינוי האקלים, עלייה הדרגתית בטמפרטורה מעלה את הסיכון לשבץ מוחי, להתייבשות, לפגיעות במערכת הכלייתית ולפגיעה בתפקוד הלב וכלי הדם; מגבירה את הסיכון למחלות המועברות על ידי וקטורים כגון יתושים וקרציות).

מקור: משרד הבריאות

כמו כן, שטפונות ובצורות מובילים לזיהום מים ומזון, למחסור במזון ובשתייה, לתת תזונה והתייבשות; ותחלואה נשימתית הנגרמת מעלייה בתדירות שריפות וסופות חול פוגעת ישירות באוכלוסיות פגיעות, קרי קשישים, תינוקות, חולים כרוניים ואוכלוסיות ממעמד סוציואקונומי נמוך.

תכנית ההיערכות של משרד הבריאות כוללת הקמת תשתית ארגונית למערך מדידה והערכה והכשרת צוותי בריאות להתמודדות עם השלכות שינויי אקלים על מטופלים (בדגש על אוכלוסיות פגיעות) וכן מינוי גורם ייעודי במשרד הבריאות שיעסוק בנושא.

במקביל, הוקמה ועדת היגוי להגדרת קריטריונים למערכת בריאות ירוקה תוך התאמה לתקנים בינלאומיים, כולל הפחתת פליטות במוסדות בריאות ואימוץ טכנולוגיות חדשות ומדדי איכות, קביעת תמריצים ורגולציה למוסדות בריאות ירוקים.

בתחום המוכנות לשעת חירום ומצבי קיצון אקלימיים, התכנית מציעה לאחד את כלל תרחישי האקלים לתרחיש חירום אקלימי ייעודי, הכולל גלי חום קיצוניים, עומס חום ממושך, שטפונות, בצורות ושריפות יער, לגבש תכנית פעולה כוללת למתאר חירום אקלים אחוד ולתרגל את המוכנות באופן שוטף.

בנושא תזונה וביטחון תזונתי, התכנית פועלת בשני מישורים. בהיבטי הפחתת פליטות, מקודמים רגולציה ותמריצים לקידום מזון מוסדי מבוסס צומח ומערכות מזון בנות קיימא בשלטון המקומי. בהיבטי הסתגלות, מקודמת רגולציה להעשרה תזונתית להשבת מינרלים חיוניים במזון ובמי שתייה, הנגשת מזון בריא לאוכלוסיות פגיעות ושיתוף פעולה עם מערכות ממשל נוספות.

התכנית מתייחסת גם לתחום התכנון, הבנייה ותנאי הסביבה ומציעה הכלת שיקולי אקלים ובריאות בתהליכי תכנון ובנייה, לרבות התאמת תשתיות וקירור המרחב העירוני, הפעלה ותחזוקה נכונה של המרחב העירוני, קידום תסקיר בריאותי לתכניות לאומיות והערכת סיכונים שוטפת לפגיעה באיכות מי הים.

נדבך חשוב נוסף בתכנית הוא קידום נתונים ומחקר. בהקשר זה מתוכנן פיתוח דשבורד לניטור ומעקב אחרי תחלואה זיהומית המועברת על ידי וקטורים ומצבי תחלואה אקוטיים וכרוניים, קידום מחקר בנושא השפעות שינויי אקלים על הבריאות, ביצוע הערכות כלכליות של עומס תחלואה על המערכת וזיהוי אוכלוסיות פגיעות.

התכנית כוללת גם מרכיבי הסברה בדבר השלכות שינויי אקלים ומניעת תחלואה, הן בשגרה והן בחירום, בשיתוף מערכות ציבוריות ועידוד שינוי הרגלי צריכה והתנהגות.

משבר האקלים - האתגר הגדול ביותר לבריאות במאה הנוכחית

ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר את משבר האקלים כאתגר הגדול ביותר לבריאות במאה הנוכחית. על פי הארגון, בשנים 2030 עד 2050 צפויים להתרחש מדי שנה 250,000 מקרי מוות בעולם בשל השפעות שינויי האקלים, בעיקר כתוצאה מתת תזונה, מלריה, מחלות מלוות בשלשולים ומכת חום.

יתרה מכך, מספר האנשים אשר נחשפו לגלי-חום ברחבי העולם גדל ב-125 מיליון בין השנים 2000 ל-2016 ועל פי הערכות, כשלושה מיליארד אנשים עלולים להיפגע מגלי חום עד שנת 2100, בשל שילוב של עלייה בטמפרטורות, עלייה בתוחלת החיים ובשיעור האוכלוסיה המבוגרת ועיור מוגבר.

במחקר שנערך בארה"ב הוערכו עלויות ההוצאות הקשורות לבריאות של עשרה אירועי אקלים כדוגמת אירועי חום קיצוני, הוריקנים ושריפות. הערך הכלכלי של חיי אדם שאבדו (תמותה בטרם עת) בשל אירועי מזג האוויר, כמו גם ההוצאה על תחלואה שכללה הגעה לחדרי מיון או אשפוז ואובדן הכנסה הנלווה, הביאו לסך הוצאות המוערכות בכ-10 מיליארד דולר בשנה.