הציבור ישלם יותר על תרופות: דמי ההשתתפות העצמית גדלים

דמי ההשתתפות העצמית על תרופות צפויים לעלות בקרוב, זאת לאחר שהסתיים המועד להגשת הערות לטיוטת הצו שנועד להקל על רכישת תרופות לחולים כרוניים ולמקבלי קצבאות, תוך הגדלת ההשתתפות העצמית לרוכשי תרופות מזדמנים.

על פי טיוטת הצו, המבוטחים ישלמו 23.50 שקל לתרופות שמחירן גבוה יותר מסכום זה, לעומת פחות מ-20 שקל כיום. במקרים שבהם מחיר התרופה גבוה מסכום זה, ישלמו המבוטחים 23.50 שקל או 15% ממחיר התרופה, לפי הגבוה ביניהם. לתרופות עם חלופה גנרית, ההשתתפות תעמוד על 23.50 שקל או 10% מהמחיר, לפי הגבוה.

במקביל, מוצעת הפחתה בתעריף יום לאשפוז סיעודי מורכב מ-77.5 שקל ליום ל-72.77 שקל ליום על מנת להקל על חולים סיעודיים ובני משפחותיהם.

הצו כולל הקלות לחולים כרוניים, כולל הפחתה של 50 שקל בתקרה הרבעונית להשתתפות עצמית, או 100 שקל בתקרה החציונית. כל החולים הכרוניים המקבלים גמלת הבטחת הכנסה יזכו להפחתה של 50% בתקרת ההשתתפות העצמית הרבעונית, במקום ההטבה שניתנה עד כה רק לקשישים מקבלי הבטחת הכנסה.

ההערכה היא שההפחתות בצו יסתכמו בכ-34 מיליון שקל, כאשר 20 מיליון שקל מיועדים להפחתת התקרות לחולים כרוניים, עשרה מיליון שקל להפחתה למקבלי הבטחת הכנסה, ו-3.5 מיליון שקל להפחתת התשלום עבור אשפוז סיעודי מורכב.

ביקורת חריפה של ארגוני זכויות אדם וחולים

הביקורת על הצו חריפה ומגיעה ממספר ארגונים. האגודה לזכויות החולה מביעה חשש מחוסר השקיפות התקציבית, בהיעדר ציון של היקף תוספת ההכנסות שתצמח לקופות החולים כתוצאה מהעלאת סכומי המינימום להשתתפות עצמית בתרופות.

עוד נטען כי מדובר למעשה בהטלת "מס ייחודי" על ציבור החולים לכיסוי הגירעון התקציבי. עמדת האגודה לזכויות החולה היא שאם המדינה מבקשת לחייב את האזרחים לשאת בהקטנת הגירעון התקציבי, יש להטיל זאת על "הציבור הבריא" או לכל הפחות באופן שוויוני על כלל הציבור, ולא להפלות לרעה את החולים.

הארגונים "רופאים לזכויות אדם", "האגודה לזכויות האזרח" ו"קול רבני לזכויות אדם" מתנגדים בתוקף להעלאת ההשתתפויות העצמיות וטוענים כי העלאה של 3.5 שקלים היא חסרת תקדים ולמעשה מס רגרסיבי הפוגע באוכלוסיות מוחלשות. הארגונים מציגים נתוני סקר לפיהם 11% מהציבור כבר ויתרו על תרופות מרשם בשנה האחרונה בשל מחירן ו-45% נאלצו לצמצם הוצאות אחרות כדי לממן הוצאות בריאות.

עוד הם טוענים שההעלאה משקפת הסתמכות גוברת על מימון פרטי במערכת הבריאות, שכבר כיום עומד על 34% בישראל לעומת 25% בממוצע ה-OECD וכי שלמרות הטענה שהשתתפות עצמית מונעת ביקושי יתר, בפועל היא מונעת צריכת שירותים נחוצים ועלולה להוביל להידרדרות בריאותית שתגדיל את העלויות בהמשך.

עמותת חברים לרפואה מדגישה כי ההקלות המוצעות אינן מספקות ביחס לתוספת ההכנסות הצפויה לקופות החולים, העומדת על כ-537 מיליון שקל. העמותה, המסייעת מדי חודש לכ-7,000 אנשים במימון תרופות, מדגישה שהפער המשמעותי (כחצי מיליארד שקל) מהווה למעשה גביית יתר מהציבור והפחתת השתתפות המדינה במימון שירותי בריאות.

העמותה קוראת להרחיב משמעותית את ההקלות לחולים כרוניים, לשקול פטור מלא מהשתתפות עצמית לילדים חולים במחלות כרוניות, ולבחון מחדש את המדיניות כך שלא תפגע בעקרונות היסוד של חוק ביטוח בריאות ממלכתי - הבטחת נגישות לטיפול רפואי שוויוני ובר השגה.

ארגון "בצלמו" מציע להחריג תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז; החלת הצו לתרופות גנריות גם על תרופות ביוסמילאר; עדכון הנוהל לקביעת המחיר המירבי לצרכן ושינוי שיטת החישוב של תקרת ההשתתפות העצמית מרבעונית לחודשית.

הפורום למאבק בעוני מסר כי פנה למשרד הבריאות בטענה כי הצו יוביל להתייקרות משמעותית של תרופות עבור מבוטחי קופות החולים. לטענת הפורום, "מימון הוצאות הבריאות צריך להיות מקופת המדינה, כאשר העלאת ההשתתפות על התרופות מטילה את העלות על מי שנזקק ליותר שירותים רפואיים." עוד הזהיר הפורום כי הצו יפגע קשות באוכלוסיות חלשות וטען כי התשלום על שירות בסיסי כמו בריאות צריך להיות מדורג בהתאם ליכולת הכלכלית, וכי הסדר זה מהווה מיסוי רגרסיבי ובלתי מוסרי.

הארגונים קוראים לממשלה לבחון מחדש את הצו, להרחיב את מעגל הזכאים להנחות, ולהתמקד בהבטחת נגישות שוויונית לטיפול רפואי. הם מדגישים כי הימנעות מנטילת תרופות בשל עלותן עלולה להחמיר מצבים בריאותיים ולהגדיל בסופו של דבר את העלויות למערכת הבריאות.