כשליש מהנשים בארץ לא מקבלות מענה מספק ממערכת הבריאות

41% מהנשים בישראל הרגישו צורך בתמיכה נפשית מאז השבעה באוקטובר 2023, אך מתוכן רק 4% קיבלו מענה מלא. 20% מהנשים שהרגישו שהן זקוקות לתמיכה כזו לא קיבלו מענה כלל ו-17% קיבלו מענה חלקי בלבד. כך עולה מסקר חדש שנערך על ידי עמותת "מדונה - נשים בשביל הבריאות". הפער בולט במיוחד באשכולות סוציו אקונומיים נמוכים (1-3), שם אחוז גבוה יותר של נשים הרגישו צורך בתמיכה ולא קיבלו מענה מספק.

הסקר נערך ביוזמת מלי קושא, חברת ועד מנהל עמותת מדונה ויו"ר ועדת היגוי למחקר, בשיתוף צוות חוקרות מהעמותה וארבע קופות החולים, במטרה לגבש תכנית אסטרטגית לאומית לשיפור שירותי הבריאות לנשים בישראל. המחקר כלל מדגם מייצג של כ-3,000 נשים מכלל קופות החולים ונערך בין 20-25 בפברואר 2025.

מלי קושא, יוזמת סקר בריאות האישה. צילום: ענבל מרמרי

ממצאי הסקר מצביעים על פערים משמעותיים בין צורכי הנשים למענה הקיים במערכת הבריאות. 30% מהנשים דיווחו כי צרכיהן הייחודיים כנשים אינם מקבלים מענה מספק במערכת הבריאות. בתחום הזמינות, 52% בלבד מהנשים השיבו ששירותי הבריאות שהן זקוקות להם זמינים עבורן בזמן סביר ו-61% דיווחו ששירותי הבריאות נגישים להן מבחינה גיאוגרפית.

עוד עולים מהסקר פערים בזמינות של שירותי הבריאות לנשים בשלבי חיים שונים. בעוד שרוב המשיבות (57%) סבורות כי לנשים בהריון ולאחר לידה יש שירותי בריאות מספקים, 43% סבורות כך לגבי נשים בגיל הפריון, המצב שונה לחלוטין בקבוצות גיל אחרות. רק 18% מהנשים סבורות שיש שירותים מספקים לנשים מבוגרות: 17% בלבד סבורות כך לגבי נשים בגיל המעבר ורק 13% חושבות שיש שירותי בריאות מספקים לנערות מתבגרות.

מקור: סקר מדונה

היבט חיובי שעלה מן הסקר הוא ש-81% מהנשים חשות שהרופא/ה מקשיב/ה להן בסבלנות ו-74% מרגישות בנוח לשתף את הצוות הרפואי בנושאים שמטרידים אותן. על פי הסקר, נשים אקדמאיות חשות כך מעט יותר מנשים ללא השכלה אקדמית.

המשתתפות הצביעו על בריאות נפשית (57%), עידוד אורח חיים בריא (56%), גיל המעבר וטיפול בתסמיניו (51%), ובריאות נשים בגיל מבוגר (44%) כנושאים העיקריים שצריכים להיכלל בתכנית לאומית לקידום בריאות נשים. ניכר שוני בין קבוצות גיל שונות בהתאם למעגל החיים, כאשר נושאים כמו אורח חיים בריא, בריאות נפשית ומניעת אלימות נגד נשים הם פחות תלויי גיל.

מקור: סקר מדונה

הסקר מצביע על שונות משמעותית בתפישת חשיבות הנושאים לפי מגזר. נשים מהמגזר החרדי מייחסות חשיבות גבוהה במיוחד לנושאי פוריות והריון (66%) בהשוואה למגזרים אחרים, בעוד שנשים מוסלמיות מדגישות את חשיבות הבריאות הנפשית (72%) הרבה יותר מקבוצות אחרות.

בולטים גם פערים בנושאי בריאות מינית, שם נשים חרדיות מייחסות חשיבות נמוכה יחסית (20%) בהשוואה לנשים חילוניות ומסורתיות. בנושא אלימות נגד נשים ונערות, נשים מוסלמיות מדווחות על שיעור נמוך יחסית של חשיבות (15%) לעומת מגזרים אחרים.

רק 11% מהנשים סבורות שקיימים שירותי תמיכה נפשית מספקים בתחומים כמו לחץ וחרדה, דיכאון וגיל ההתבגרות. לעומת זאת, בתחומי טיפולי פוריות (34%), נפגעות אלימות במשפחה (30%) ולידה והורות (24%) יש תפיסה של זמינות גבוהה יותר, אם כי עדיין נמוכה.

בהיבט המידע הרפואי, 56.7% מהנשים דיווחו שיש להן מידע חלקי ולא מספק בנושאי בריאות ו-25.1% לא ידעו להעריך את היקף המידע שלהן. המחסור במידע בולט במיוחד בנושאי גילוי מוקדם של סרטן ורפואה מונעת (65%), הרגלי שינה (59%), תזונה נכונה (46%) ופעילות גופנית (43%).

מקור המידע העיקרי של נשים על בריאות האישה הוא חיפוש כללי באינטרנט (77%), אחריו אתרים של קופות חולים ובתי חולים (44%), רופאים וצוותי בריאות (41%) ואתרים מקצועיים בנושאי בריאות (40%).

נתוני הסקר הוצגו על ידי קושא בכנס עיצוב בריאות נשים בישראל שהתקיים בתחילת השבוע (א') בבית הנשיא לרגל יום האישה הבינלאומי, בהשתתפות מנכ״ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב ובהשתתפות מנכ"לים, יו"ר וחברי דירקטוריון, מנהלים וצוותים רב מקצועיים בארגוני בריאות.