פוסטים על בדיקות רפואיות ברשתות עלולים לגרום לאבחון יתר

מחקר חדש מצא כי 87% מהפוסטים ברשתות החברתיות המתייחסים לבדיקות רפואיות פופולריות מדגישים את היתרונות, בעוד שרק 15% מזכירים נזקים פוטנציאליים ורק 6% מתייחסים לסיכון של אבחון יתר. המחקר פורסם בכתב העת JAMA Network Open בשבוע שעבר.

צוות חוקרים בראשות ד"ר ברוק ניקל מאוניברסיטת סידני באוסטרליה בחן 982 פוסטים באינסטגרם וטיקטוק שדנו בחמש בדיקות רפואיות פופולריות: הדמיית MRI לכל הגוף, בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן, בדיקת הורמון אנטי-מולריאני (Anti-Müllerian Hormone - AMH) להערכת הרזרבה השחלתית, בדיקת מיקרוביום המעיים ובדיקות טסטוסטרון.

הפוסטים נאספו מחשבונות אינסטגרם וטיקטוק של משפיענים. המשפיענים חולקו לקטגוריות לפי מספר העוקבים: ננו-משפיענים (1,000-10,000 עוקבים); מיקרו-משפיענים (10,000-100,000 עוקבים); מאקרו-משפיענים (100,000 מיליון עוקבים) ומגה-משפיענים (מעל מיליון עוקבים) כאשר יחד הם הגיעו לקהל פוטנציאלי של יותר מ-194 מיליון עוקבים.

156 מהפוסטים שנבחנו במחקר (15.9%) היו של רופאים משפיענים ברשתות החברתיות. 31 מהפוסטים של הרופאים (15.9%) עסקו בבדיקות MRI לכל הגוף; 49 פוסטים (24.9%) עסקו בבדיקות גילוי מוקדם של סרטן (MCED); 46 פוסטים (23.5%) התייחסו לבדיקת הורמון אנטי-מולריאני (AMH); ארבעה פוסטים (2.0%) בלבד היו בנושא בדיקות מיקרוביום המעיים ו-26 פוסטים (13.2%) היו בנושא בדיקות טסטוסטרון.

החוקרים סיווגו את הפוסטים לשלוש קטגוריות: כאלה עם טון "מקדם מכירות", המציגים את הבדיקות הרפואיות באור חיובי במיוחד, מעודדים אנשים לעבור אותן, או מקדמים אותן באופן אקטיבי; פוסטים בטון ניטרלי, שמציגים מידע ללא נטייה ברורה לכיוון חיובי או שלילי; ופוסטים עם טון שלילי, שמבקרים את הבדיקות או מזהירים מפניהן.

המחקר מצא ש-83.8% מהפוסטים הציגו טון מקדם מכירות, כלומר הרוב המכריע של הפוסטים קידם את הבדיקות הרפואיות הללו באופן חיובי, במקום להציג מידע מאוזן שכולל גם את היתרונות וגם את הסיכונים האפשריים. רק 6.4% הסתמכו על ראיות מדעיות מפורשות, 33.9% השתמשו בסיפורים אישיים, 50.7% עודדו את הצופים לעבור את הבדיקה ו-68% מבעלי החשבונות היו בעלי אינטרסים כלכליים ברורים בקידום הבדיקות.

הניתוח הראה כי הפוסטים של הרופאים היו מאוזנים יותר. בפוסטים של רופאים ההסתברות להזכיר נזקים פוטנציאליים היתה פי 4.49 בהשוואה לפוסטים האחרים שנבחנו. עוד נמצא כי בפוסטים של רופאים, הסיכוי לטון פרומוציוני היה נמוך ב-47% בהשוואה לפוסטים בחשבונות של משפיענים שאינם רופאים.

לגבי בדיקת AMH, נמצא על פי המחקר כי היא מקודמת ונמכרת באופן שגוי כ"בדיקת פוריות", למרות שהיא רק מודדת את כמות הזקיקים הנותרים ולא בהכרח יכולה לחזות את היכולת להרות. המחקר מדגיש את החשש משימוש יתר בבדיקה זו, שעלול להוביל לטיפולי פוריות מיותרים.

הדמיית MRI לכל הגוף (full-body MRI) בודקת כביכול עד 500 מצבים רפואיים שונים, אך אין ראיות שהיתרונות הפוטנציאליים שלה עולים על הנזקים הבלתי נמנעים לאנשים בריאים. החוקרים מציינים כי קיימים חששות משמעותיים לגבי אבחון יתר בשימוש בבדיקה זו.

במחקר מצוין כי בשנת 2023, המשפיענית קים קרדשיאן דחפה את 360 מיליון העוקבים שלה לעבור בדיקת MRI "מצילת חיים" לכל הגוף, למרות שאין ראיות ליתרונות עבור אנשים בסיכון ממוצע למחלות ולמרות הסכנה הברורה של אבחון יתר ושימוש יתר.

החוקרים מסכמים כי הממצאים מדגישים את הצורך הדחוף ברגולציה יעילה של מידע רפואי מטעה ברשתות החברתיות, במיוחד לאור העובדה שכל חמש הבדיקות שנבדקו נושאות סיכון מבוסס ראיות לאבחון יתר או שימוש יתר, אך רק מיעוט קטן מהפוסטים הזכיר סיכון זה.