רופאים לזכויות אדם: לבטל השתתפות עצמית על תרופות מרשם

11% מכלל הציבור בישראל נאלצו לוותר על רכישת תרופות מרשם בשל מחירן בשנה האחרונה. כך עולה מסקר חדש שערכה עמותת רופאים לזכויות אדם (רל"א) בדצמבר 2024. בקרב בעלי הכנסה נמוכה, שיעור המוותרים על תרופות עולה ל-15% ובחברה הערבית מגיע ל-18.3%.

נייר עמדה שפרסמה העמותה השבוע מצביע על ההשלכות הכלכליות והבריאותיות הקשות שהשיתה המלחמה על חלקים נרחבים באוכלוסיה. רבים נקלעו לקשיים כספיים ומצבם הכלכלי של מי שמשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות הורע אף יותר. בנוסף, הצרכים הרפואיים של רבים גדלו, בעיקר בתחום בריאות הנפש.

המסמך שכתבה נילי אלכסנדרוביץ, מתמקד בהוצאות שנגרמות מהשתתפות עצמית בתרופות מרשם, כיוון שעל פי נתונים הוצאה זו היא הגורם העיקרי להוצאות בריאות שעלולות לדרדר אנשים לעוני בקרב החמישונים התחתונים.

על פי הממצאים, כ-40% מהנשאלים דיווחו שקנו בשנה החולפת יותר תרופות ביחס לשנים קודמות, כאשר 22% מבעלי ההכנסה הנמוכה דיווחו שקנו "הרבה יותר" תרופות מבשנה שעברה. ההוצאה הממוצעת לאדם על תרופות היתה 217 שקל, ובקרב גילאי 75 ומעלה - 300 שקל.

העמותה קוראת לביטול ההשתתפות העצמית בתרופות מרשם ומצביעה על העקביות בממצאים, תוך ציטוט מחקרים שונים שנערכו בנושא רכישת תרופות ובין השאר מחקר שערכה ההסתדרות הרפואית ביוני 2023 וסקרים בנושא שנערכו על ידי מכון ברוקדייל, מכון אדווה וארגון הבריאות העולמי.

עוד עולה מנייר העמדה כי ההוצאה הממוצעת על תרופות היתה גבוהה יותר בקרב מי שחווים קושי כלכלי לעומת מי שאינם חווים קושי כזה (252 שקל לעומת 155 שקל) ובקרב החברה הערבית לעומת היהודית (325 שקל לעומת 188 שקל). הכותבת מציינת כי הנתונים מעידים שההוצאה על תרופות פוגעת יותר דווקא באוכלוסיות מוחלשות הסובלות ממילא מאי שוויון.

אל העלייה בצריכה מתווספת העובדה שמצבם הכלכלי של רבים מהנשאלים הורע. יותר משליש מהנשאלים (38%) דיווחו כי מצבם הכלכלי הורע לעומת השנה שעברה, ולמעלה ממחצית (56%) דיווחו על קשיים כלכליים.

45% מהנשאלים דיווחו על צמצום בהוצאות אחרות במהלך השנה האחרונה כדי לשלם על הוצאות בריאות, כאשר 21% דיווחו על צמצום בהוצאות חיוניות כמו מזון, חשמל ודיור. בחברה הערבית הנתון גבוה במיוחד ומגיע ל-39%.

כרבע מהנשאלים (23%) דיווחו שהשנה הם מוותרים יותר על שירותי בריאות ביחס לשנה הקודמת וכמחצית בקרב מי שחווים קשיים כלכליים. 33% מהמשתתפים בסקר העידו כי תרופות היו ההוצאה העיקרית מבין הוצאות הבריאות שבגללן נאלצו לצמצם הוצאות אחרות.

המסמך מצביע על כך שההגנה בישראל על אוכלוסיות מוחלשות מפני הקושי הכלכלי הכרוך בתשלום ההשתתפות העצמית בתרופות מעטה ביחס למדינות מערביות אחרות. בעוד שבישראל 11% מהציבור מוותרים על תרופות בשל מחירן, בהולנד השיעור עומד על 0.3% בלבד, בנורבגיה על 0.9% ובמדינות כמו ספרד וצרפת על פחות מ-1%.

העמותה ממליצה לפיכך לבטל כליל את ההשתתפות העצמית בתרופות מרשם, או לחלופין לקדם מודלים של ביטול הדרגתי עד לביטול מלא. המודלים המוצעים הם הגנות על פי צורך רפואי ושמירה על אוניברסליות ומודל הגנות על פי רמת הכנסה.

"גם לאור הקשיים הכלכליים הצפויים בשנים הבאות, אנו סבורים וסבורות שראוי ואפשרי להקצות את המימון הדרוש לכך על ידי שינוי סדרי עדיפויות תקציביים. זאת, במיוחד כיוון שלמניעת הידרדרות בריאותית ולאוכלוסיה בריאה יותר יש משמעויות כלכליות חיוביות". לדברי העמותה, קיים הכרח לוודא שאף אדם לא ייאלץ לוותר על תרופות בגלל מחירן, שכן העלות לחברה, הן הכספית והן המוסרית, היא גבוהה מדי.