שנת 2024 התאפיינה במספר אירועי תחלואה זיהומית חריגים בישראל, שכללו התפרצויות של קדחת מערב הנילוס, שעלת, צהבת נגיפית A ומקרה תחלואה בפוליו, לצד מחלות צפויות יותר כמו חצבת וקורונה. ברמה העולמית התרחשו מספר אירועים מדאיגים שעלולים להשפיע על בריאות הציבור בישראל: התפרצות שפעת העופות בארה"ב, הופעת תת זן חדש של אבעבועות הקוף באפריקה ותחלואה חריגה בקדחת דנגי ובכולרה במדינות שכנות. כך עולה מדו"ח הסיכום השנתי של מערך מודיעין בריאות שפורסם ביום א'.
עוד בעניין דומה
במהלך שנת 2024 פרסם מערך מודיעין בריאות מעל ל-50 עדכונים בנושאי תחלואה חריגה בישראל ובעולם. המסמך סוקר בקצרה את אירועי התחלואה החריגים במהלך השנה החולפת. האירועים הבריאותיים המשמעותיים ביותר בישראל כללו את ההתפרצות הנרחבת של קדחת מערב הנילוס והתפרצות מחלת השעלת.
קדחת מערב הנילוס
ההתפרצות הנרחבת של קדחת מערב הנילוס היתה הגדולה ביותר בשני העשורים האחרונים. ההתפרצות כללה יותר מ-930 מקרי תחלואה ו-73 מקרי מוות. התחלואה התרכזה במרכז הארץ ופגעה בעיקר במבוגרים מעל גיל 60.
שעלת
בתחום השעלת נרשמו בארץ יותר מ-4,700 מקרים, כחלק מגל תחלואה שהחל בינואר 2023. זוהי ההתפרצות המשמעותית ביותר מאז 2015, כאשר כ-80% מהחולים היו מתחת לגיל 18.
קורונה
ישראל חוותה שני גלי תחלואה בקורונה בשנת 2024 עם מעל 320 נפטרים. השנה נפתחה עם גל תחלואה שבשיאו דווח על כ-400 מאושפזים בו זמנית ו-25 מונשמים בו-זמנית בכלל בתי החולים. גל נוסף החל בחודש יוני ושיאו נרשם באמצע חודש יולי, עם כ-300 מאושפזים בו-זמנית.
שיעור ההתחסנות בארץ לקורונה היה נמוך משמעותית ביחס למדינות מערביות אחרות, כאשר רק כ-7% מבני 70 ומעלה קיבלו את החיסון המעודכן. הכותבים מדגישים כי מיעוט המתחסנים בחיסונים המעודכנים, לצד המשך השתנות הנגיף, מעלים את הסבירות שגלי התחלואה הבאים בישראל יהיו משמעותיים. הגל הבא צפוי להתחיל בשבועות הקרובים.
צהבת נגיפית A
גם רמת התחלואה בצהבת נגיפית A היתה ברמה גבוהה בשנת 2024, ביחס לממוצע הרב שנתי. מרבית המקרים נרשמו במספר מצומצם של אזורים גיאוגרפיים – מספר קטן של יישובים בשומרון, מספר קטן של יישובים בדרום ובאזור ירושלים.
בשנת 1999 הוכלל החיסון נגד צהבת נגיפית A בתכנית החיסונים השגרתית בישראל, מה שהוביל לירידה תלולה בתחלואה המדווחת בארץ. כך, עד לשנת 1999 דווח על 2,500-4,000 חולים בשנה, החל מהכללת החיסון ירדה התחלואה בכ-90%, ומאז תחילת המילניום הנוכחי מדווח על כ-100 מקרים בשנה בממוצע. הכותבים מציינים כי עם זאת, רמת התחלואה הגבוהה נמצאת בטווח הממוצע למחלה זו בעולם המפותח.
פוליו
מספר מקרי פוליו התגלו בארץ ובעולם, ובישראל אובחן מקרה יחיד של תחלואה עם תסמיני שיתוק - נער לא מחוסן ממחוז ירושלים, שנדבק בזן 1 (ממקור תרכיבי) של הנגיף. החל מחודש ספטמבר דווח על נגיף פוליו ממקור תרכיבי מותמר מזן 2 (2cVDPV) בביובים של חמש מדינות אירופאיות.
התפרצות מחלות זיהומיות בעולם
עוד בעולם, התפרצות שפעת העופות בהיקף חסר תקדים בארה"ב במהלך 2024, כללה הדבקה של עשרות בני אדם. התפרצות המחלה מציבה סיכון מוגבר לפנדמיה עתידית. מההתפרצות, שהחלה במרץ 2024, נפגעו מאות עדרי בקר במעל 16 מדינות בארה"ב.
זן הנגיף (H5N1) התפשט במהירות בקרב בעלי חיים שונים, כולל יונקים, תופעה חריגה שלא נצפתה בעבר. רוב בני האדם שנדבקו היו חוואים שבאו במגע עם בעלי חיים נגועים. למרות שטרם זוהתה העברה מאדם לאדם, המאפיינים החריגים של ההתפרצות מגבירים כאמור את הסיכון לפנדמיה עתידית.
במקביל, נמשכה התפשטות קדחת הדנגי לאזורים חדשים בעולם. בשנת 2024 דווחו למעלה מ-14 מיליון מקרים ומעל 10,000 מקרי מוות - שיא כל הזמנים בהיקפי התחלואה העולמית.
גם החצבת חזרה להתפשט באירופה בהיקף נרחב. רומניה דיווחה על מעל 5,000 מקרים, בעוד בישראל נרשמו 33 מקרים מאומתים, רובם מיובאים ממדינות חבר העמים לשעבר.
בשנת 2024 חלה גם התפרצות מחלת אבעבועות הקוף באפריקה, בעיקר תת הזן החדש 1b, עם העברה מתמידה בין אדם לאדם במספר מדינות ביבשת, כולל זליגת המחלה למדינות ברחבי העולם. כתוצאה מכך, ארגון הבריאות העולמי הכריז על מצב חירום רפואי גלובלי שעודו בתוקף.
לראשונה בהיסטוריה התפרצה קדחת מרבורג ברואנדה, עם 66 מקרים מאומתים ו-15 מקרי מוות. זוהי ההתפרצות השלישית בגודלה של המחלה שתועדה אי פעם בעולם.
בנוסף, במהלך השנה החולפת נרשמו היקפי תחלואה חריגים ברמה עולמית בכולרה, כאשר מוקדי התחלואה היו בעיקר במספר מדינות באפריקה. תחלואה חריגה זו הביאה למחסור עולמי בחיסונים נגד המחלה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
