כ-59% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל סובלים מעודף משקל והשמנת יתר - השיעורים גבוהים משמעותית בקרב אוכלוסיות מוחלשות. כך למשל, בנים בגילאי 14-15 ממעמד סוציואקונומי נמוך סובלים מהשמנה בשיעור כמעט כפול (15.9%) לעומת ילדים בני גילם ממעמד גבוה (8.5%).
עוד בעניין דומה
בדיון בנושא הבטחת סל מזון בריא למשפחות במעגל העוני בוועדת הבריאות של הכנסת הציגה אתמול (ב') ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, נתוני דו"ח חדש החושף כיצד מעגל העוני מוביל לתת תזונה ולאכילה לא בריאה, שבתורן גורמות לתחלואה מוגברת המעמיקה את העוני ומגבירה את הפערים החברתיים.
המספרים מספרים סיפור ברור: בעוד 41% מהנשים ממעמד כלכלי-חברתי נמוך סובלות מהשמנת יתר וסוכרת, רק 15% מהנשים ממעמד כלכלי-חברתי גבוה סובלות מבעיות אלו. הפער משמעותי גם בקרב גברים - 29.3% מהגברים ממעמד נמוך סובלים מהשמנה, לעומת 15.6% בלבד מהגברים במעמד גבוה. המגמה מתחילה כבר בגיל צעיר: לפי הנתונים, 30% מהילדים בישראל סובלים מעודף משקל.
לפי הנתונים שהוצגו בדו"ח, ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית ישראלי על מוצרי מזון עומדת על 2,818 שקל, בעוד שמעל ל-1.98 מיליון נפשות בישראל חיות מתחת לקו העוני, עם הכנסה הנמוכה מ-3,076 שקל לנפש תקנית. משפחה מהחמישון התחתון מוציאה כ-3,000 שקל על מזון בחודש, בעוד שסל מזון בריא למשפחה ממוצעת עולה כ-5,000 שקל - פער של 2,700 שקל שמשפחות רבות אינן יכולות לגשר עליו. כתוצאה מכך, 21% מהילדים בישראל חיים באי ביטחון תזונתי. המצב חמור במיוחד בחברה הערבית - 60% מהתינוקות צורכים משקאות ממותקים כבר בשנת חייהם הראשונה.
מקור: משרד הבריאות
הדו"ח מתריע כי התזונה מהווה גורם מרכזי בהתפתחות מחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סוגי סרטן שונים ומחלות של מערכת העיכול. יתרה מכך, להרגלי התזונה השפעה נרחבת על התפתחות תינוקות, מוביליות חברתית, תעסוקה ופריון עבודה ואף על שיעורי הגיוס לצבא.
עוד עולה מהדו"ח כי העלויות הכלכליות של תחלואת השמנה וסוכרת בלבד מוערכות ב-20 מיליארד שקל בשנה. בנוסף, 27% מפליטות גזי החממה קשורות למערכת המזון, מה שמדגיש את הקשר ההדוק בין תזונה, בריאות הציבור ומשבר האקלים.
נתוני דו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2021, שהוצגו בדו"ח, מצביעים בנוסף על כך שנרשם שיעור גבוה יותר של סוכרת ככל שהמצב החברתי-כלכלי נמוך יותר.
חשיבות צריכת מוצרי חיטה מלאה
הדו"ח מתייחס ללחם מחיטה מלאה תוך ציון כי בגרעין החיטה השלם נמצאים רכיבים חיוניים כמו סיבים, פיטוכימיקלים, אנטיאוקסידנטים, ויטמינים ומינרלים, המשפיעים באופן דרמטי על הבריאות: צריכת קמח מלא מקטינה את הסיכון לגידולים ממאירים במערכת העיכול ב-22%, תחלואת לב וכלי דם ב-25%, יתר לחץ דם ב-21% ואף מפחיתה תמותה אחרי התקפי לב ב-31%.
עוד נכתב בדו"ח כי יש חשיבות מיוחדת יש לצריכת מוצרי חיטה מלאה מכיוון שהם מהווים פריט מזון עיקרי בתזונה היומיומית ולכן השפעתם על בריאות הציבור היא בעלת משמעות מכרעת. לאור זאת, ד"ר בלייכפלד מגנאזי קראה לעודד צריכת לחם מחיטה מלאה, לפקח על מחירו ולהוזילו, צעד שעשוי לחסוך למערכת הבריאות הוצאות משמעותיות על טיפולים רפואיים ולשפר את פריון העבודה במשק.
מבחינת העלות הבריאותית העודפת למשק כתוצאה מאי-ביטחון תזונתי בישראל, זו מוערכת בכ-5.2 מיליארד שקל בשנה, המהווים כ-5% מהוצאות הבריאות הלאומיות. מחקרים מראים כי עלויות הטיפול הרפואי עבור אנשים הסובלים מאי ביטחון תזונתי גבוהות פי שלושה מאלה שאינם סובלים ממנו.
פתרונות לקידום ביטחון תזונתי בישראל
משרד הבריאות ממליץ על גישה הוליסטית הכוללת שיפור הנגישות למזון בריא, דגש על איכות המזון למניעת תחלואה, עיצוב סביבת המזון ועידוד פעילות גופנית. בנוסף, מודגש הצורך בשילוב חינוך תזונתי והתאמת המענה התזונתי לצרכים התרבותיים והרפואיים של האוכלוסיות השונות.
המשרד מדגיש כי התערבות מוקדמת חיונית במיוחד בקרב ילדים, שכן הנתונים מראים פערים משמעותיים באיזון מדדים בריאותיים בין שכבות סוציואקונומיות שונות, אשר עלולים להוביל לסיבוכים בריאותיים בעתיד.
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), קראה למשרד הרווחה להקים צוות פעולה עם משרדי הבריאות, החינוך, הכלכלה, החקלאות והאוצר, שיפעל להרחבת תמרוץ עמותות לשלב מזון בריא בסלי המזון הניתנים למשפחות באמצעות מבחני התמיכה, לקבוע פיקוח על מחירי מזון בריא בהתאם לרשימת המוצרים המומלצים על ידי משרד הבריאות ולהנחות את טיפות החלב לאתר משפחות שנמצאות באי ביטחון תזונתי ולהעביר הצרכים שאותרו למשרד הרווחה.
חה"כ פנינה תמנו-שטה ואברהם בצלאל הציגו דו"ח שנכתב בשיתוף עם ארגון פתחון-לב. הדו"ח מציג פתרונות קונקרטיים לקידום ביטחון תזונתי בישראל, כולל הגדרת הרכב סל מזון בריא סטנדרטי, גיבוש מדד אחיד למדידת היקף אי הביטחון התזונתי וקביעת גורם מתכלל ותכנית עבודה להבטחת ביטחון תזונתי במצבי חירום.
אחת ההמלצות המרכזיות היא חקיקת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, הכולל מסגרת תקציבית קבועה של 1% מתקציב המדינה. הדו"ח חושף גם את היקף פעילות ארגון פתחון-לב בתחום, המחלק למעלה מ-240,000 סלי מזון בשווי של יותר מ-103 מיליון שקל.
נציגי הארגונים החברתיים והמקצועיים שהשתתפו בדיון הציעו פתרונות מעשיים למשבר הביטחון התזונתי בישראל. הפורום למאבק בעוני, בהובלת עו"ד בקי כהן-קשת, קורא ליצירת סל מוצרים בסיסיים ומזינים במחיר בר השגה, כולל פטור ממע"מ ופיקוח מחירים. במקביל, הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא מציע להסיר את המע"מ ממזונות אסטרטגיים כמו קטניות גולמיות, דגנים מלאים, טחינה גולמית מלאה ושמן זית כתית בכבישה קרה. לקט-ישראל, באמצעות סמנכ"לית הארגון עו"ד רונית דינמז-יחזקאל, מדגישה את החשיבות של הכללת פירות וירקות בסלי המזון ומזהירה מפני ההשלכות הבריאותיות החמורות של תזונה לא מאוזנת.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
