• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

התחרות בין קופות החולים מגדילה את פערי הבריאות

מחקר חדש של מכון טאוב לציון 30 שנה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי חושף כי התחרות על מבוטחים ורופאים מובילה לעלייה בהוצאות ללא שיפור בבריאות הציבור

(צילום: "פלאש 90")

התחרות בין קופות החולים, שנועדה לשפר את איכות שירותי הבריאות בישראל, הובילה דווקא להגדלת פערי הבריאות ולעלייה בהוצאות ללא שיפור ממשי בבריאות האוכלוסייה - כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב, המציין 30 שנה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. המחקר מצביע על הצורך הדחוף באיזון מחודש בין תחרות לשוויון במערכת הבריאות הציבורית.

החוק, שהושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית, ביקש ליצור מסגרת שתאפשר תחרות מנוהלת בין הקופות תוך שמירה על איכות השירותים הרפואיים.

החוקרים פרופ' גבי בן נון, ניר קידר, אופיר גונן, נתן לב ופרופ' נדב דוידוביץ' בוחנים את ההיבטים השונים של התחרות המנוהלת בין קופות החולים על יתרונותיה וחסרונותיה. הם מציעים חלופות מדיניות שיסייעו לצמצם את השפעותיה השליליות של התחרות על מנת לאפשר למערכת הבריאות להמשיך לספק לאוכלוסייה שירותי בריאות איכותיים ושוויוניים.

המחקר חושף כי התחרות המנוהלת, קרי תחרות המלווה ברגולציה הדוקה, שנועדה במקור לשפר את איכות הטיפול הרפואי ולקדם שוויון בשירותי הבריאות, הובילה למספר תופעות ובראשן התחרות על כוח אדם רפואי, שהובילה להגדלת הוצאות השכר מבלי שחל שיפור מקביל בבריאות המטופלים.

בנוסף, התחרות על מבוטחים יצרו גם כפילויות במתן שירותים בקהילה ללא הצדקה כלכלית, התפתח חוסר שיתוף פעולה בין הקופות שמקשה על רצף טיפולי אופטימלי ונוצרו הוצאות גבוהות של הקופות על שימוש באמצעי שיווק ופרסום.

ניתוח דפוסי המעברים בין קופות החולים מראה כי ב"כללית", בין השנים 1995 ל-2010 ומשנת 2016 יותר מבוטחים עזבו את הקופה מאשר הצטרפו אליה. "מכבי" היא הקופה המובילה במספר המעברים נטו משנת 2015 ועד 2024, ב"לאומית" יותר מבוטחים עזבו את הקופה מאשר הצטרפו אליה מאז שנת 2006, וב"מאוחדת" המגמות משתנות לאורך השנים.

עוד עולה כי שיעורי המעברים גבוהים יותר בקרב אוכלוסיות מוחלשות, ביישובים חרדיים וערביים, ובאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים. החוקרים מציינים כי ייתכן שהסיבה לכך היא שאוכלוסיות אלו אטרקטיביות יותר מבחינת קופות החולים בגלל גודל המשפחה, ולכן הן ממקדות את מאמצי הגיוס שלהן בקבוצות אלו.

מתוך דוח מכון טאוב

עוד עולה מהמחקר, ש"מכבי" מתמקדת בגיוס מבוטחים מאוכלוסיות חזקות – מספר המבוטחים החדשים גדל ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב גבוה יותר, וקופת חולים "מאוחדת" מגייסת יותר מבוטחים מן האשכולות הנמוכים. בקופת חולים "כללית" לא נצפו הבדלים משמעותיים בהצטרפות המבוטחים בין האשכולות השונים.

מתוך דוח מכון טאוב

לאור הממצאים, החוקרים מציעים מספר המלצות ובין השאר הם קוראים לפיתוח מדדי איכות טיפול משמעותיים שיאפשרו תחרות מבוססת תוצאים רפואיים.

בנוסף, מוצע לעדכן את נוסחת הקפיטציה כך שתשקף טוב יותר את צורכי הבריאות של המבוטחים ותמנע מצב של מבוטחים "רווחיים" ו"הפסדיים". "יש לתקן את הנוסחה ולכלול בה משתנים נוספים שיהוו מנבא נכון יותר להוצאות הקופות על המבוטחים, תוך מתן תגמול שולי לתקופה קצובה על מעבר מבוטחים", כתבו.

החוקרים מדגישים את חשיבות הרגולציה המוגברת של משרד הבריאות על פעילות קופות החולים, במיוחד לאור העובדה שהם אינם נאכפים בצורה מיטבית. במיוחד בהיבטים של גיוס מבוטחים ושיווק. "קופות החולים משקיעות מאמצים רבים בגיוס מבוטחים חדשים בשלל אמצעים, כגון תמריצים כספיים לעובדים והפעלת "מתאמי קהילה" במגזרים מסוימים. פיקוח הדוק יותר של משרד הבריאות יאפשר לצמצם את האלמנטים השליליים של התחרות ולמקד את קופות החולים בתחרות על איכות השירות למבוטחים", כתבו.

הם מציעים להתמקד בשיפור איכות השירות הרפואי במקום בתחרות על נתח שוק, ולפעול לצמצום פערי הבריאות בין מרכז לפריפריה. בהמלצותיהם מתייחסים החוקרים גם לסוגיית זמני ההמתנה במעבר בין קופות החולים, שכיום עשויים להגיע לשלושה חודשים וחצי וקוראים להקל על המעבר בין קופות החולים. "מוצע לקצר את תקופת ההמתנה לפרק הזמן המינימלי ההכרחי כדי להקל על המבוטחים את המעבר מקופה לקופה".

לדברי פרופ' דוידוביץ' "יש לפעול ללא הרף להשגת איזון בין תחרות ושוויון על מנת למנוע מצב שבו התחרות גורמת להגדלת פערי הבריאות". הוא מוסיף ואומר כי חשוב במיוחד למנוע זליגה של מבוטחים למערכת הפרטית ולהבטיח טיפול הולם גם למבוטחים שנחשבים "פחות אטרקטיביים" מבחינת קופות החולים.

פרופ' בן נון מדגיש כי "תחרות מנוהלת בין קופות החולים יכולה להוביל להתייעלות, לשיפור השירות ולהרחבת אפשרויות הבחירה של המבוטחים, אך זאת בתנאי שתלווה ברגולציה קפדנית שתיבחן מחדש באופן תקופתי".

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  מכון טאוב,  חוק בריאות ממלכתי,  פרופ' נדב דוידוביץ',  פרופ' גבי בן נון,  קופות החולים
תגובות
אנונימי/ת
25.12.2024, 19:24

יפה שהידוע מזה שנים מובא באופן מחקרי. אבל אין חדש תחת השמש וכל ה״תודה״ צריכה להיאמר ליקב ליצמן שפעל, עוד לפני שמם, כשר חרדי לקידום עניני הרפואה בקרב קהילתו. הוא ולא אחר אשם במתן האפשרות למבוטח לעבור פעמיים בשנה מקופה לקופה ובכך פתח הפתח למעשי סחטנות שחלקכם אפילו לא שמע עליהם. ולענין בריאות הציבור - שר מגדרי, מנכ״ל עושה דברו, משרד בריאות שנעדר כל יכולת רגולציה רפואית נאותה ועוד ועוד מדרדרים את הרפואה כמה שנים

אנונימי/ת
25.12.2024, 19:33

מעבר לתחרות בין הקופות, מאז הרפורמה מעבירים יותר טיפולים, , תרופות לבצוע דרך הביטוחים המשלימים כדי להקטין הוצאות הקופות ולגלגל על מטופלים וגם כניסת תרופות גנריות (לא תמיד מהחברות הכי מוקפדות) במחיר זהה שהיה לתרופות המקור
כדאי גם לבדוק זמני המתנה לקביעת תורים לרופאים מומחים להשוואה בין הקופות

אנונימי/ת
25.12.2024, 19:41

במגזר החרדי והערבי משלמים למטופלים כדי לעבור קופה !

אנונימי/ת
26.12.2024, 00:10

אוכלסיה ערבית בצפון ודרום הקופות מתייחסות לאוכלסיה כאל עדר כבשים . הן מחלקות תקנים להתמחות בתנאי שהרופא מביא איתו 200 ויותר מבוטחים, לא חשובה איכות או התאמה, מה שמשנה מביא כמה ראשים ומעביר לקופה. יחס מגעיל ובהתאם שירותים מזעזעים

אנונימי/ת
26.12.2024, 09:49

קופות החולים הן של החולים, הציבור חייב בכול קופה לשלוט על הוצאות שאינן לעניין. אין הלימה בין הוצאות הפרסום שרוצות רק להגדיל את המעבר בין הקופות דבר שלא קורה לבין החובה לפרסם כול הזמן את זכיות החולה בכול גיל . זכות לטיפול בבית חולים נבחר, זכות לטיפול בבית, זכות לתור בזמן סביר שאם לא יוכל החולה לפנות מחוץ לקופה ובמימון הקופה. כל זה חייב לבוא ליידי ביטוי בהוצאות השיווק. מדדי איכות שחייבים להיות מפורסמים און ליין ברמה של המרפאה והתחום. ועוד ועוד....

החוקרים ממליצים על "פיתוח מדדי איכות טיפול משמעותיים שיאפשרו תחרות מבוססת תוצאים רפואיים." משונה שחוקרים כ"כ מכובדים לא יודעים שתכנית כזו קיימת כבר קרוב לעשרים שנה. התכנית חיה ובועטת, בפיוח מתמיד ואפילו זמינה לציבור. החוקרים מוזמנים לפנות למכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ושם ישמחו, לדעתי, לעשות להם היכרות עם התכנית.