• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

בתקופת הקורונה נשים עם מחלת לב נמנעו מפנייה למיון

מחקר ישראלי מצא כי החשש מהידבקות במגפה גרם לירידה של כ-20% בפניות נשים למלר"ד בשל תסמונת כלילית חריפה | הירידה נמשכה גם לאחר החיסונים וביטול הסגרים

נגיף הקורונה והלב. אילוסטרציה

במהלך מגפת הקורונה חלה ירידה משמעותית במספר הביקורים במחלקות לרפואה דחופה (מלר"דים) בשל תסמונת כלילית חריפה (ACS) בישראל. הירידה הגדולה ביותר נרשמה בקרב נשים מעל גיל 65, עם ירידה של 18.4% בפניות ב-11 החודשים הראשונים מאז החלה המגיפה, שהייתה תקופת הגל הראשון של המגפה. עוד נמצא כי הירידה המשמעותית בפניות, נמשכה גם לאחר מבצע החיסונים הנרחב וביטול הסגרים.

המחקר התפרסם בכתב העת International Journal of Epidemiology בשבוע שעבר והובל ע"י אלכס קגן ופרופ' חגי לוין, מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף פעולה עם ד"ר דנה צפת, מנהלת המרכז לבריאות לב האישה בהדסה, וציונה חקלאי, מנהלת אגף המידע במשרד הבריאות.

במהלך מגפת הקורונה דווחו ירידות חדות בפניות של חולים עם בעיות לב דחופות, דבר שעורר חשש לבריאות הציבור. החוקרים ביקשו לבדוק את ההשפעת מגפה הקורונה על הפניות לבתי חולים בישראל, בעקבות ACS לאורך שלבי המגיפה השונים.

החוקרים ניתחו נתונים לאומיים של יותר מ-61 אלף ביקורים בחדרי מיון בכל בתי החולים בישראל בין ינואר 2018 לדצמבר 2021 עם ACS, כולל אוטם שריר הלב (AMI - Acute Myocardial Infarction) ותעוקת חזה בלתי יציבה (Unstable Angina). הם התמקדו בהבדלים בין קבוצות גיל ומגדר שונות בפניות למלר"דים בשל תסמונת כלילית.

התקופה חולקה לשלושה חלקים: התקופה שלפני המגפה (ינואר 2018 - פברואר 2020), התקופה המוקדמת של המגפה (מרץ 2020 - ינואר 2021) והתקופה המאוחרת של המגפה (פברואר 2021 - דצמבר 2021).

מתוך כל הביקורים שנבדקו, 94.4% מהמקרים הסתיימו באשפוז, 2.3% שוחררו הביתה, ו-0.91% הסתיימו במוות במחלקה לרפואה דחופה. המדגם כלל רק מטופלים מעל גיל 25, כאשר 55.1% מהביקורים היו של מטופלים מעל גיל 65, ו-69.7% היו גברים. הגיל החציוני של המטופלים היה 66 שנים.

כאמור, במהלך הגל הראשון והסגרים, חלה ירידה משמעותית של 18% בהגעה של נשים בגילאי 65 ומעלה עם  ACS, בהשוואה לממוצע לפני הקורונה. אצל גברים בגילאי 25-64 הירידה הייתה מתונה יותר (כ-7%). בשלב המאוחר, שכלל שיעור התחסנות גבוה באוכלוסייה וללא סגרים, נשים בגילאי 25-64 חוו ירידה נוספת של כ-20%, בעוד אצל הגברים הייתה חזרה קצרת טווח למצב שקדם למגיפה.

החוקרים מסכמים כי חשש מהידבקות בקורונה והימנעות מבתי חולים השפיעו במיוחד על נשים מבוגרות וצעירות יותר וכי תוצאות המחקר מדגישות את חשיבותן של אסטרטגיות הסברה מותאמות גיל ומין כדי לעודד הגעה לטיפול רפואי דחוף גם בתקופות חירום בריאותיות.

נושאים קשורים:  מחקרים,  קרדיולוגיה,  מחלת לב כלילית,  קורונה,  חירום בריאותי,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
23.12.2024, 19:51

עוד ניסיון לטייח את הקשר בין אירועי לב לחיסוני הקורונה. זה לא יחזיק לאורך זמן :-)