• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
סקירה

זיהומים נרכשים בבתי חולים: אתגר מתמשך במערכת הבריאות הישראלית

טיפול בזיהום ומניעת הישנותו מהווים אתגר אמיתי בפני העוסקים בתחום, אך בשנים האחרונות פותחו אסטרטגיות חדשות ומבטיחות לטיפול ולמניעה

זיהומים נרכשים בבתי חולים ממשיכים להוות אתגר משמעותי במערכת הבריאות בישראל, עם 4,000-6,000 מקרי מוות בשנה. כמחצית מהזיהומים הללו נגרמים מחיידקים עמידים לטיפול אנטיביוטי, כאשר אחד המחוללים המשמעותיים הוא חיידק הקלוסטרידיום דיפיצילה (CDI).

החיידק, מתג אנארובי גרם חיובי מייצר ספורות, שתואר לראשונה בספרות בשנת 1893, הפך לגורם המוביל לזיהומים המלווים בשלשול בעולם המערבי. בשנים האחרונות נצפתה עלייה בווירולנטיות של החיידק, עם הופעת זנים חדשים המובילים לעלייה בתחלואה ובתמותה.

נתוני משרד הבריאות מצביעים על גידול משמעותי של 13.1% בסך המקרים בין השנים 2019-2023, מגמה המנוגדת למצב במדינות אירופה.

זיהום ב-CDI מאריך משמעותית את משך האשפוז ומעלה את עלויותיו. כ-20-25% מהמטופלים שהחלימו יחוו הישנות המחלה תוך 8 שבועות, כאשר לאחר ההישנות הראשונה הסיכוי להישנויות נוספות מזנק ל-50-60%. אחד מכל עשרה מטופלים ימות תוך 30 יום מרגע האבחון, ולמטופלים עם זיהום חוזר יש סיכון מוגבר ב-33% למוות תוך 180 יום.

אוכלוסיות בסיכון כוללות מטופלים מעל גיל 65, חולים עם מחלות רקע כגון סכרת ואי ספיקת כליות, מדוכאי חיסון, דיירי מוסדות סיעודיים, וחולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי לאחרונה. עם זאת, חשוב לציין כי גם מטופלים צעירים ובריאים עלולים לחלות.

מערכת הבריאות נוקטת במספר אסטרטגיות מרכזיות להפחתת זיהומים בבתי החולים. בין האמצעים: צמצום השימוש באנטיביוטיקה רחבת טווח, זיהוי ובידוד מהיר של התפרצויות, תוכניות חינוך והדרכה הן בבתי החולים והן בקהילה, הקפדה על ניקוי וחיטוי של מתקני בריאות, ומתן דגש מיוחד על טיפול באוכלוסיות בסיכון מוגבר.

טיפול בזיהום ומניעת הישנותו מהווים אתגר אמיתי בפני הרופאים העוסקים בתחום, אך הבנה מעמיקה יותר של הפתופיזיולוגיה הובילה בשנים האחרונות לאסטרטגיות חדשות ומבטיחות לטיפול ולמניעה של המחלה.

בשנת 2021 עודכנו הקווים המנחים האמריקאיים (IDSA/SHEA) והאירופאיים (ESCMID) לטיפול במחלה.

ההמלצות העדכניות מציבות את ה-FIDAXOMICINי(DIFICLIR) כקו טיפול ראשון, הן באירוע ראשון והן בהישנות ראשונה של המחלה. התרופה, אנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים, הניתנת במינון של 200 מ"ג פעמיים ביום למשך 10 ימים, הוכיחה עדיפות על פני ונקומיצין בהפחתת שיעור ההישנות ובהשגת ריפוי קליני ממושך. התרופה מיועדת לחולים מגיל 6 ומעלה.

היתרון המשמעותי של FIDAXOMICIN טמון במנגנון הפעולה הממוקד שלו, המכוון נגד RNA פולימראז של החיידק, תוך שמירה על המיקרוביום הטבעי ועיכוב ייצור הנבגים והרעלנים. התרופה כלולה בסל הבריאות וזמינה בקופות החולים ובבתי המרקחת ברחבי הארץ.

 

נושאים קשורים:  סקירה,  זיהומים נרכשים,  אנטיביוטיקה,  FIDAXOMICIN,  זיהומים בבית חולים,  קלוסטרידיום דיפיצילה