חזון שוויוני לצמצום פערי בריאות ורק שני תקנים במשרד הבריאות

בדו"ח מקיף שפורסם אתמול (א') חושפת ועדת העשור לצמצום פערי בריאות כי למרות שהשוויוניות בבריאות מעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כיום קיים במשרד הבריאות רק "תחום צמצום פערים" עם שני תקנים בלבד. זהו פער בין  החזון לבין המשאבים המוקצים בפועל לטיפול באחת הסוגיות המשמעותיות ביותר במערכת הבריאות הישראלית.

הדו"ח הסופי שפרסם מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, מצביע על פערים מדאיגים בתוצאות בריאותיות כמו תחלואה ותמותה בין קבוצות באוכלוסייה, במיוחד בפריפריה החברתית והגאוגרפית. הוועדה זיהתה את הגזענות כמכשול מרכזי לשוויוניות במערכת הבריאות, והמליצה על הקמת מנגנון קבוע למיגור תופעות של גזענות והדרה.

הוועדה, בראשות פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, מציגה תמונת מצב מקיפה של אי-השוויון במערכת הבריאות ומציעה שמונה המלצות אסטרטגיות לשינוי המצב בעשור הקרוב.

ההמלצות הן: קביעת יעדים ומנגנוני מדידה למיגור אי שוויון בבריאות בעשור הקרוב; מיסוד תחום הבריאות בשלטון המקומי ובאשכולות אזוריים; חיזוק האוניברסליות של מערכת הבריאות; פיתוח מענים ייחודיים ורב-מערכתיים לאנשים החיים בעוני; היערכות לשינוי אקלים עבור אוכלוסיות ברמת פגיעות גבוהה; הרחבת שירותים, מיצוי זכויות והגברת יישוג, כולל פתיחת מרכזים דיגיטליים ופיזיים בקהילה, שיתוף פעולה עם ארגוני חברה אזרחית שיכולים להגיע לאוכלוסיות מרוחקות, והכשרת אנשי מקצוע שתפקידם להגיע אל אנשים שאינם ממצים את זכויותיהם הבריאותיות; חיזוק המשילות במשרד הבריאות לצמצום אי שוויון וצמצום אי שוויון בשנות החיים הראשונות.

ההמלצה הדחופה ביותר היא הקמת אגף ייעודי לצמצום אי-שוויון במשרד הבריאות, שיכלול כוח אדם בכיר ומקצועי. "אי אפשר להמשיך במצב הקיים", מדגיש פרופ' דוידוביץ'. "ללא גוף מרכזי חזק שיוביל את המאבק באי-השוויון, נמשיך לראות פערים הולכים וגדלים בין מרכז לפריפריה ובין אוכלוסיות שונות".

בין ההמלצות המשמעותיות האחרות: שילוב מדד חברתי-כלכלי בנוסחת הקפיטציה, צעד שעשוי לשנות דרמטית את אופן חלוקת המשאבים במערכת הבריאות. הוועדה ממליצה גם על הרחבה משמעותית של רובד הביטוח הבסיסי, כשהצעד הראשון הוא הכללת טיפולי שיניים בסל הבריאות הציבורי, בעלות של כ-3 מיליארד שקל.

חברי הוועדה ממליצים בנוסף להקים מחלקות בריאות סטטוטוריות ברשויות המקומיות, במיוחד באשכולות חברתיים-כלכליים 1-5, בעלות של כ-95.7 מיליון שקל לרשויות המקומיות, בנוסף ל-7.7 מיליון שקל שיוקצו לאשכולות האזוריים. "הרשויות המקומיות הן המפתח לצמצום פערי בריאות", אמרה ד"ר שלומית אבני, מנהלת אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, שהייתה יו"ר משותפת של תת-ועדת משילות, שת"פ ואסטרטגיה. "הן מכירות את השטח ויכולות להתאים את המענים לצרכים המקומיים".

הדו"ח מצביע על מספר נקודות כשל קריטיות במערכת. אחת הבולטות היא המצב בטיפות החלב, שם קיים מחסור חמור בכוח אדם. בניגוד למערכת הבריאות הציבורית בקהילה, התקינה בטיפות חלב אינה מתעדכנת אוטומטית עם גידול האוכלוסייה, מה שמונע את היכולת להפוך אותן ל"תחנות לבריאות המשפחה" כמתוכנן.

הוועדה מתייחסת גם להיערכות לשינויי האקלים, במיוחד עבור אוכלוסיות פגיעות. הוועדה ממליצה על פיתוח תוכניות ייעודיות לחיזוק החוסן האקלימי של קבוצות בסיכון, כולל זקנים החיים בעוני, נשים הרות ודרי רחוב.

חברי הוועדה מצביעים גם על הצורך בפיתוח מענים מיוחדים לאוכלוסיות החיות בעוני, מהגרי עבודה, חסרי בית ואוכלוסיות מודרות אחרות, כולל הטמעת "פרקטיקה מודעת עוני" במערכת הבריאות והקמת מרכזי מיצוי זכויות. במקביל, הומלץ על הנגשת שירותי רפואה מרחוק לאוכלוסיות בעוני ושיפור משמעותי של הרפואה הציבורית בפריפריה. "אנחנו רואים שוב ושוב איך אנשים החיים בעוני מתקשים לממש את זכויותיהם הבריאותיות," מציינת ליטל גרוסמן, מנהלת מחלקת בריאות בישראל בארגון רופאים לזכויות אדם, שהייתה יו"ר משותפת של תת-ועדת מימוש זכויות ועבודה עם החברה האזרחית והציבור.

ההמלצות גובשו על ידי צוות של 30 מומחים ממשרדי ממשלה, מערכת הבריאות, האקדמיה והחברה האזרחית, לאחר עבודה מעמיקה שכללה ארבע תת-ועדות וסדרת דיונים מקיפה. הדו"ח מדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין-משרדי וחיזוק הקשר עם ארגוני החברה האזרחית למיצוי זכויות.

"זהו מסמך מכונן שמציע מפת דרכים ברורה לצמצום פערי הבריאות בעשור הקרוב," מסכם פרופ' דוידוביץ'. "השאלה היא האם תהיה נכונות פוליטית וציבורית להקצות את המשאבים הנדרשים ולבצע את השינויים המבניים הנחוצים. בלי זה, נמשיך לראות פערי בריאות הולכים ומעמיקים בחברה הישראלית".