שליש מהאוכלוסיה המבוגרת בישראל סובלת מסוכרת

אוכלוסיית ישראל מזדקנת בקצב מואץ - כך עולה מדו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם השבוע. נכון לשנת 2022, קבוצת בני 65 ומעלה מנתה 1.2 מיליון איש והיוותה 12.4% מכלל האוכלוסיה. על פי התחזיות, מספר זה צפוי להכפיל את עצמו תוך שני עשורים ולהגיע לכשני מיליון בשנת 2045.
רוב בני 65+ (57.6%) נמצאים בקבוצת הגיל 65-74, אך מגמה זו צפויה להשתנות עם כניסת דור ה"בייבי בומרס" לקבוצת הגיל 75+.

דוח המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית בישראל מתמקד בתמונת מצב של אוכלוסיית בני 65 ומעלה בישראל בשנים 2015–2022 ומציג את נתוני מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית בשלושה תחומים מרכזיים: בריאות (מדדי בריאות ותפקוד); משמעות (מדדי רווחה ואיכות חיים) וחוסן כלכלי (שיעור העוני, אי שוויון ויכולת להסתדר כלכלית). בנוסף מוצגים בדו"ח נתונים מתחומים של ניהול בריאות, אורח חיים בריא, אורח חיים חברתי פעיל, מוכנות כלכלית (נתונים בתחום זה מוצגים לראשונה) ואוריינות דיגיטלית.

תוחלת חיים ושנות חיים בריאות

על פי הדו"ח, נשים חיות בממוצע 22 שנים נוספות מגיל 65, לעומת 19.3 שנים אצל גברים, אך רק 11.4 שנים מתוכן מוגדרות כ"בריאות". לעומתן, הגברים, למרות תוחלת החיים הקצרה יותר, נהנים מ-11.8 שנים בריאות.

הפערים מעמיקים כשבוחנים את ההבדלים בין האוכלוסיה היהודית לערבית. בזמן שתוחלת החיים של יהודים בגיל 65 עומדת על 19.6 שנים לגברים ו-22.2 שנים לנשים, בקרב ערבים המספרים נמוכים משמעותית: 17 שנים לגברים ו-19.8 שנים לנשים.

מגיפת הקורונה העמיקה את הפערים הללו, כשהפגיעה הקשה ביותר נרשמה בקרב גברים ערבים - ירידה של כמעט שנתיים בתוחלת החיים, (מ-17.8 שנים ב-2019 ל-16 שנים ב-2021). הערבים גם מדווחים יותר על קשיי התמודדות כלכליים (60.2% לעומת 17.9% אצל יהודים), תחושות דיכאון (35.9% לעומת 22.6%) ובדידות (52.6% לעומת 25%).

בהשוואה בינלאומית ישראל מדורגת במקום ה-11 מתוך 38 מדינות ה-OECD בתוחלת חיים בגיל 65 (ירידה מהמקום התשיעי ב-2020 לגברים). בשנות חיים בריאות בגיל 65, ישראל מדורגת במקום החמישי לגברים ובמקום השמיני לנשים מתוך 32 מדינות היורוסטאט (שיפור מהמקום ה-15 ב-2020).

תחלואה ותמותה מסרטן

בתחום התחלואה, הסרטן נותר האתגר המשמעותי ביותר. יותר מ-62 אלף חולי סרטן בני 65 ומעלה אובחנו בחמש השנים האחרונות והיו בחיים בסוף 2021, כשהם מהווים יותר ממחצית מכלל חולי הסרטן בישראל. הגברים מושפעים יותר, עם שיעור של 6,379 ל-100,000 לעומת 4,811 בנשים.

סרטו מהווה את הסיבה המובילה לתמותה בקרב בני 65 ומעלה בישראל, כאשר מחצית מכלל חולי הסרטן במדינה הם בני גיל זה. שיעור החולים בקרב בני 65 ומעלה גבוה פי 4.4 מהשיעור בכלל האוכלוסיה, גברים מושפעים יותר מנשים.

מקור: הלמ"ס

בקרב הגברים, סרטן הערמונית הוא הנפוץ ביותר, אחריו סרטן הריאה וסרטן שלפוחית השתן. אצל הנשים, סרטן השד מוביל, אחריו סרטן המעי הגס וסרטן הריאה.

נמצאו פערים משמעותיים בין האוכלוסיות: בעוד שבאופן כללי שיעורי התחלואה נמוכים יותר באוכלוסיה הערבית, בסרטן הריאה המצב הפוך - שיעור התחלואה בקרב גברים ערבים כפול מזה של גברים יהודים. בסרטן השד, בעוד שבכלל האוכלוסיה השיעור גבוה יותר בקרב נשים יהודיות, בגיל 65 ומעלה המגמה מתהפכת.

שיעורי התחלואה עולים עם הגיל ומגיעים לשיא בקבוצת הגיל 75-84, למעט בסרטן הערמונית וסרטן השד, שם דווקא נצפית ירידה עם העלייה בגיל. הפער המגדרי הבולט ביותר נמצא בסרטן שלפוחית השתן, שם שיעור התחלואה בגברים גבוה פי שישה מזה של נשים.

לצד זאת מחברי הדו"ח מציינים כי נרשמה מגמת ירידה הדרגתית בשיעור המקרים החדשים מאז 2015.

סוכרת

שליש מבני 65 ומעלה הם חולי סוכרת - עלייה משנת 2015, אז עמד שיעורם על 32% ועלה ל-33.3% בשנת 2022. מדובר בשיעור הגבוה פי 4.6 מזה שבכלל האוכלוסיה.

מקור: הלמ"ס

השיעור הגבוה ביותר של חולים נמצא באוכלוסיה הערבית המבוגרת, שם כמעט מחצית (45.5%) מבני 65 ומעלה הם חולי סוכרת, לעומת 31.8% בקרב יהודים ואחרים. גם בין גברים לנשים קיים פער משמעותי - 36.3% מהגברים המבוגרים חולים בסוכרת לעומת 30.8% מהנשים. קבוצת הסיכון העיקרית היא בני 75-84, שם מגיע שיעור החולים ל-38.4%.

שבץ מוחי

קרוב ל-75% ממקרי השבץ המוחי בישראל מתרחשים בקרב בני 65 ומעלה. למרות זאת, ישנה מגמת שיפור מתונה - ירידה בשיעור המקרים החדשים מ-14.1 ל-1,000 נפש בשנת 2015 ל-11.5 ב-2021.

מקור: הלמ"ס

הסיכון לשבץ מוחי עולה דרמטית עם הגיל: מ-7.6 מקרים ל-1,000 נפש בגילאי 65-74, דרך 14.9 בגילאי 75-84 ועד לשיא של 23.2 מקרים בקרב בני 85 ומעלה.

מחלת כליות כרונית ודיאליזה

מחלת כליות כרונית, הנגרמת בעיקר בשל סוכרת סוג 2 ויתר לחץ דם, מהווה אתגר משמעותי בקרב האוכלוסיה המבוגרת בישראל. בשלב המתקדם של המחלה נדרש טיפול דיאליזה או השתלת כליה.

בשנת 2022, כשני שלישים מכלל מטופלי הדיאליזה החדשים היו בני 65 ומעלה, עם שיעור של 88.2 מקרים ל-100,000 נפש - פי חמישה מהשיעור בכלל האוכלוסיה.

הנתונים מצביעים על פערים משמעותיים: גברים מושפעים פי שניים יותר מנשים, והאוכלוסיה הערבית מושפעת פי שניים יותר מהאוכלוסיה היהודית. בקרב נשים ערביות מעל גיל 65, השיעור גבוה פי שלושה מאשר בקרב נשים יהודיות.

קבוצת הגיל 75-84 היא הפגיעה ביותר, עם שיעור של 113.9 מקרים ל-100,000 נפש, בהשוואה ל-74.9 בקרב בני 65-74 ו-89.2 בקרב בני 85 ומעלה.

 דיכאון

כמעט רבע (23.7%) מבני 65 ומעלה דיווחו על תחושות דיכאון בשנת 2022. עם זאת, יש מגמת שיפור - ירידה משמעותית מ-32.2% ב-2015.

גם פה ניכרים פערים מגדריים ואתניים: נשים מדווחות על דיכאון בשיעור גבוה משמעותית מגברים (27.5% לעומת 16.7%), והאוכלוסיה הערבית מדווחת על שיעורים גבוהים יותר מהאוכלוסיה היהודית (35.9% לעומת 22.6%).

קיימים גם פערים גיאוגרפיים משמעותיים: במחוז חיפה נרשם השיעור הגבוה ביותר של דיכאון (35.1%), בעוד שבמחוז תל אביב נרשם השיעור הנמוך ביותר (16.5%).

בהשוואה בינלאומית, ישראל ממוקמת במקום העשירי מתוך 28 מדינות שהשתתפו בסקר SHARE, עם 39.8% מבני 65 ומעלה שדיווחו על תחושות דיכאון או עצב. לשם השוואה, ביוון נרשם השיעור הנמוך ביותר (29.5%) ובפורטוגל הגבוה ביותר (56%).

מצב תפקודי – ADL

נתונים מסקר SHARE 2022 מראים כי 84.9% מבני 65 ומעלה בישראל דיווחו שאינם מתקשים בפעולות יומיומיות בסיסיות וזהו שיפור לעומת 2019 (82.7%). עם זאת, כ-10% מתקשים בעד שלוש פעולות ו-5% מתקשים בארבע עד שש פעולות.

התפקוד יורד משמעותית עם הגיל: 92.1% מבני 65-74 לא מתקשים בפעולות יומיומיות, לעומת 75% בלבד מבני 75 ומעלה. נשים מדווחות על קשיים רבים יותר מגברים (81.2% לעומת 89.5% שאינם מתקשים).

בהשוואה בינלאומית, ישראל מדורגת במקום ה-18 מתוך 28 מדינות שהשתתפו בסקר. במלטה נרשם השיעור הגבוה ביותר של בני 65 ומעלה שאינם מתקשים בתפקוד (92.2%) ואילו בפורטוגל השיעור הנמוך ביותר (72.9%). ישראל נמצאת בקבוצת המדינות עם שיעור גבוה יחסית (5%) של אנשים המתקשים בארבע עד שש פעולות יומיומיות, בדומה לקפריסין וליטא, לעומת שוויץ עם פחות מאחוז אחד.

אשפוזים וביקורים במלר"ד

בהתייחסות לשימוש בשירותי בריאות, נתוני 2022 מראים כי 22.8% מבני 65 ומעלה בישראל אושפזו לפחות פעם אחת במהלך השנה בבתי חולים כלליים. מתוכם, 14.7% אושפזו פעם אחת, 4.8% פעמיים ו-3.3% שלוש פעמים או יותר. זהו שיעור כפול מכלל האוכלוסיה (9.7%).

מגיפת הקורונה השפיעה משמעותית על שיעורי האשפוז - בשנת 2020 נרשם השיעור הנמוך ביותר של מאושפזים בכל קבוצות הגיל. עם זאת, קיימת מגמת ירידה הדרגתית בשיעורי האשפוז מאז 2015.

הסיכוי לאשפוז עולה משמעותית עם הגיל: 39.2% מבני 85 ומעלה אושפזו לפחות פעם אחת - יותר מכפול משיעור בני 65-74 (17.5%). מעניין לציין כי בעוד שבכלל האוכלוסיה גברים מאושפזים יותר מנשים, בקרב בני 65 ומעלה המגמה מתהפכת: 25.3% מהנשים לעומת 20.8% מהגברים.

מקור: הלמ"ס

נתוני 2022 מראים כי 31.1% מבני 65 ומעלה ביקרו במחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד) לפחות פעם אחת במהלך השנה - עלייה מ-29.4% ב-2021. מתוכם, 18.7% ביקרו פעם אחת, 6.7% פעמיים, ו-5.7% שלוש פעמים או יותר. זהו שיעור גבוה משמעותית מכלל האוכלוסיה (20.3%).

הסיכוי לביקור במלר"ד עולה דרמטית עם הגיל: רק 24.2% מבני 65-74 ביקרו במלר"ד, לעומת 35.8% מבני 75-84 ויותר ממחצית (53.1%) מבני 85 ומעלה.

בדומה לאשפוזים, גם כאן ניכרת השפעת מגיפת הקורונה - בשנת 2020 נרשם השיעור הנמוך ביותר של ביקורים בכל קבוצות הגיל (26.8% מבני 65 ומעלה). נשים מבוגרות נוטות לבקר במלר"ד יותר מגברים - 13.2% מהנשים ביקרו יותר מפעם אחת במהלך השנה, לעומת 11.8% מהגברים.

ריבוי הביקורים במלר"ד מדאיג כיוון שהוא חושף את המבוגרים לסיכונים כמו זיהומים וירידה במצב התפקודי, ולכן קיימת שאיפה לצמצם ביקורים חוזרים ככל הניתן.