מה נחשב בעיני הציבור לזמן ומרחק סבירים לקבלת טיפול רפואי?

מחקר שנערך על ידי חוקרים מאסותא מרכזים רפואיים מצא כי 60% מהציבור מוותר על טיפול רפואי בשל מרחק וחוסר נגישות, בין אם מדובר בזמני המתנה ארוכים לטיפול או מרחק גדול מדי מאזור מגוריהם.

המחקר נערך על ידי ד"ר רועי ברנע, החוקר הראשי במכון אסותא לחקר שירותי בריאות וד"ר רותי ברגר, שביקשו לבדוק מה נחשב לזמן ומרחק סבירים לשירותי בריאות. המחקר נערך במימון המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות והוא הוצג בכנס השנתי של המלמ"ב שנערך היום (ד').

נסקרים במדגם מייצג של 1,000 איש קיבלו שאלון הבוחן את התפישות לגבי סבירות הנגישות לשירותי בריאות שונים מבחינת זמן ומרחק, ודירוג פתרונות אפשריים באמצעות מערכת iPanel.

ממצאי המחקר מראים כי רוב הציבור בישראל (75%) סבור ששירותי הבריאות ניתנים במרחק סביר ממקום מגוריהם, עם שיעור הסכמה גבוה יותר בירושלים והמרכז (כ-80% וכ-77% בהתאמה), לעומת הצפון והדרום (64% ו-70% בהתאמה).

בהתייחסות לזמן ההמתנה לשירותים רפואיים עלה כי רק שליש (33%) מהנשאלים סבורים שזמן ההמתנה לשירותים רפואיים הוא סביר. עוד עלה כי תפיסת הזמן הסביר משתנה בהתאם להשכלה: בעלי השכלה גבוהה נוטים להיות ביקורתיים יותר כלפי זמני ההמתנה.

המטופלים הסכימו כי זמן המתנה סביר לרפואה אקוטית הוא בטווח המיידי (יום-יומיים), ואילו עבור שירותים כגון תור לניתוח אלקטיבי או תור לרופא מומחה, זמן המתנה סביר הוא עד חודש.

זמני ההמתנה הסבירים מתארכים אצל מטופלים מהפריפריה. כ-60% ו-85% מהמטופלים מוכנים לנסוע עד כשעה לרפואה שניונית ועד שעה וחצי לבדיקות דימות, בהתאמה. כ-60% מאוכלוסיית המדגם ויתרו על שירות רפואי כלשהו עקב חוסר נגישות.

כחלק מהמחקר, המשתתפים התבקשו לדרג פתרונות לשיפור הנגישות. הדירוג כלל את ההצעות הבאות: הגדלת כוח האדם במערכת הבריאות (67%), הגדלת משאבים תקציביים (54%) והרחבת שעות הפעילות (46%).

"מהסקר עולה כי רוב המשיבים היו סבורים שזמן ההמתנה להליכים שונים במערכת הוא לא סביר וקיים צורך בשיפור המצב הקיים", מסכם ד"ר ברנע. "השלב הבא במחקר יהיה הנגשת הממצאים למנהלים בכירים במערכת הבריאות, הצפת הפערים בין עמדותיהם לעמדות הציבור וניסיון לגשר על הפערים הללו, לייצר אמת מידה אחידה וקביעת הרף לסבירות במערכת הבריאות, וזאת בתיאום ציפיות בין רחשי הציבור למידת המסוגלות של קברניטי המערכת".