• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

תמונת מצב מדאיגה: תת טיפול בהפרעות אכילה בישראל

כ-10% מבני הנוער סובלים מהפרעות אכילה, לצד מגמת עלייה גם במבוגרים | עד כ-20% מהנערות ימותו מהמחלה | מחסור אקוטי במיטות אשפוז ובכוח אדם פסיכיאטרי מומחה בתחום גורם להחמרת מצב החולים

אנורקסיה נרבוזה, תת משקל. אילוסטרציה

כ-10% מבני הנוער בישראל סובלים מהפרעות אכילה וכ-20% מהנערות הלוקות בהפרעות אכילה ימותו מהמחלה. כך הזהיר פרופ' ישראל שטראוס, מנהל המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי מעייני הישועה בדיון משותף שנערך אתמול (ג') בוועדת הבריאות והוועדה לזכויות הילד בכנסת, שבו דנו במחסור במענה טיפולי בהפרעות אלו.

לדברי יו"ר וועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), זמני ההמתנה לטיפול בהפרעות אכילה ארוכים מדי, יש לפתוח מסגרות טיפול נוספות כבתים מאזנים, והיחס לצעירים במצוקה חייב להיות רגיש ומהיר. הוא הזהיר כי באזור ירושלים, המשרת כמיליון נפש, קיימות שש מיטות בלבד לטיפול בתחום. יו"ר הוועדה לזכויות הילד, אלי דלל (הליכוד), הדגיש כי המענה הקיים לא מספיק, והדבר מביא להחמרה במצב צעירים חולים אלה.

דו"ח שהגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא מראה כי על פי ההערכות, מספרם של הסובלים מהפרעות אכילה בישראל עומד על כ-55-41 אלף איש, אך זוהי ככל הנראה הערכת חסר שכן היא אינה כוללת נשים מתחת לגיל 15 ומעל גיל 24 או גברים. בנוסף, במשרד הבריאות אין מידע מדויק על מספר הלוקים בהפרעות אכילה כיוון שחלק גדול מהאוכלוסיה הלוקה בהפרעות אלו אינו פונה לטיפול או שפונה לטיפול פרטי.

מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת

על פי הדו"ח, קיימות עדויות שבקרב הלוקים בהפרעות אכילה קיים שיעור גבוה של תחלואה כפולה, בעיקר עם הפרעות אישיות וחרדה, לכן אין נתונים על מספר המאושפזים בגין הפרעות אכילה לעומת מספר הלוקים בהפרעה זו ומאושפזים בגין הפרעות נפשיות אחרות הנלוות לה.

עוד עולה מהדו"ח כי בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים במאפייני האוכלוסיה הנפגעת, ובעוד שבעבר התופעה היתה שכיחה בעיקר בקרב נשים יהודיות צעירות וחילוניות, כיום נרשמת עלייה בשכיחות גם בקרב גברים במגזר הערבי והחרדי ובקרב נשים מבוגרות שלקו במחלה בצעירותן.

שיעור בני הנוער העסוקים בדיאטה בישראל מגיע ל-76%. זאת ועוד, כ-80%-90% מהנערות הסובלות מהפרעות אכילה חוו פגיעה מינית.

מנתוני מחקרים בעולם עולה כי אחוזי התמותה בקרב הסובלים מהפרעות אכילה נעים בין 5% ל-20%, כשהשיעור הגבוה ביותר הוא בקרב הסובלים מאנורקסיה נרבוזה. שיעורי תמותה אלה הם הגבוהים ביותר מבין כל ההפרעות הפסיכיאטריות.

המערכת הטיפולית מתמודדת עם אתגרים משמעותיים, כולל זמני המתנה ארוכים של עד שישה חודשים לטיפול אשפוזי, מחסור במיטות אשפוז ובכוח אדם פסיכיאטרי מומחה בתחום. לדוגמה, באזור ירושלים המשרת כמיליון תושבים, קיימות רק שש מיטות אשפוז.

מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ד"ר יובל רווה, מנהל מחלקת פסיכיאטרית לילד במשרד הבריאות, סיפר כי למרות שתוקצבו 32 מיטות וצוות סיעודי וטיפולי להפרעות אלו, 12 מהן, שנמצאות באזור המרכז, לא אוישו. הוא הדגיש כי במקומות שאוישו מיטות, הבעיה פחתה בצורה משמעותית.

ד"ר אורנה אטיאס, מנהלת מרפאת אופק להפרעות אכילה של "כללית" במחוז דרום, אמרה בדיון כי כ-30% מהחולים מפתחים מחלה כרונית עם פגיעה תפקודית משמעותית במספר מישורים, כולל פגיעה גופנית בפוריות ובצפיפות העצם, פגיעה רגשית ופגיעה בתפקוד החברתי. בנוסף, קיים שיעור גבוה של תחלואה נלווית, בעיקר הפרעות אישיות וחרדה.

אתגר מיוחד קיים במגזר החרדי, שם חסרות מסגרות טיפול רגישות תרבותית. המחלקה ב"מעיני הישועה" היא המחלקה האשפוזית הדתית היחידה בעולם כיום, עם 14 מיטות בלבד, והיא נותנת שירות לכל הארץ ואף לחו"ל. במגזר זה קיימת לעתים הימנעות מפנייה לטיפול בשל חשש מפגיעה רוחנית, מה שמוביל לפנייה מאוחרת במצבים קשים.

מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אבחון וטיפול מוקדם בהפרעות אכילה הם קריטיים. ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, סיכויי השיקום גבוהים יותר ויש להתייחס למעגל המשפחתי, שכן המשפחות הופכות לעתים קרובות לגורם הטיפולי העיקרי, עם עלויות טיפול פרטי המגיעות ליותר מ-6,000 שקל בחודש.

נושאים קשורים:  הפרעות אכילה,  חדשות,  אנורקסיה נרבוזה,  פסיכיאטריה,  בית החולים מעייני הישועה,  פרופ' ישראל שטראוס,  ד"ר יובל רווה,  ד"ר אורנה אטיאס
תגובות