שורת ליקויים בפיקוח ובאכיפה בתחומי המזון, האקלים וההתפלה

דו"ח מבקר המדינה השנתי שפורסם אתמול (ג') כולל חלק העוסק בפעילות משרד הבריאות בתחומי המזון, האקלים וההתפלה. הדו"ח חושף שורה של ליקויים משמעותיים בפיקוח ובאכיפה, העלולים להשפיע ישירות על בריאות הציבור.

בטיחות מזון

בתחום בטיחות המזון, דו"ח המבקר מתניהו אנגלמן מצביע על כך שמשרד הבריאות טרם השלים את המעבר לתקינה האירופאית בנושא הימצאות חיידקי ליסטריה במזון ולא קבע לוחות זמנים להשלמת עבודה זו. כתוצאה מכך, מוצרים רבים המשווקים באיחוד האירופאי אסורים ליבוא לישראל, גם כאשר אין הצדקה בריאותית לכך.

בנוסף, נמצאו ליקויים חמורים בעמידה בלוחות זמנים לבחינת תקני מזון. המשרד לא הציג את תוצאות בחינתם של 15 תקנים שעליהם המליצה הוועדה לבחינת תקני מזון ולא הסיר את הרשמיות של שמונה תקנים כנדרש בחוק. הסרת הרשמיות פירושה ביטול הסטטוס המחייב (הרשמי) של התקן הישראלי והפיכתו ללא מחייב. המשמעות היא הגבלה לא מוצדקת של יבוא מוצרים כמו שמן זית, שוקולד, דבש ומוצרי דבש.

נציין כי ביום א' השבוע פרסם משרד הבריאות את הרפורמה ברישוי עסקי מזון. מתווה הרפורמה מוגש להערות הציבור עד ל-17 לנובמבר. "הרפורמה", צוין במשרד הבריאות, "תתאים את הרגולציה בישראל לרגולציה המובילה בעולם, תוך התמקדות בהכשרת העוסקים בתחום ובאחריות בעל העסק בניהול סיכונים ובשמירה על בריאות הציבור באופן יעיל ואפקטיבי תוך הקלת עול כלכלי מיותר לעוסקים בתחום וללקוחות".

אקלים והתפלה

בהיבט של שינויי האקלים והשפעתם על בריאות הציבור, הדו"ח מתריע כי משרד הבריאות טרם ביצע סקר חיוני בנושא רעלני אצות ורעלנים אחרים המופרשים למים על ידי מינים פולשים. זאת, למרות החשש כי משבר האקלים עלול לגרום לפגיעה באיכות מי הגלם של מתקני ההתפלה, בין היתר בשל התרבות מינים פולשים אלה בים התיכון.

בנושא ההתפלה שנבדק גם הוא בדו"ח השנה, נכתב כי בין השנים 2018-2023 לא נערכה אף ביקורת במתקני ההתפלה על ידי משרד הבריאות, בניגוד לנוהל המחייב ביקורת שנתית לפחות. יתרה מכך, התגלו מקרים חמורים של אי-דיווח על תקלות משמעותיות. למשל, במתקן התפלה אחד נמצאה "לשלשת ציפורים" במכל מי המוצר, ובמקרה אחר לא דווח על דליפת תזקיק דלק לים בסמוך למתקן ההתפלה.

המבקר מציין כי משרד הבריאות לא הפעיל אמצעי אכיפה, כגון הגשת כתבי אישום בכל חמש הדוגמאות שנבדקו בביקורת, ובין השאר אי דיווח על כך שמכל מי המוצר במתקן התפלה היה פתוח למפגעים כגון לשלשת ציפורים שנמצאה בו; אי-דיווח מיידי על אירוע דליפת תזקיק דלק לים בסמוך למתקן ההתפלה; עיכוב בדיווח מיידי על תקלה שגרמה לעליית רמת העכירות במים ועוד.

בכל המקרים שנבדקו המשרד הסתפק בייזום דיונים עם המתפיל ובתכתובת המבהירה למתפיל שלא פעל כנדרש וכיצד עליו לפעול. כך למשל, המבקר מציין ביקורת שבוצעה במתקן התפלה, שבו "התרחשו בשנת 2023 18 אירועי עכירות גבוהה" שחייבו עצירה של אספקת המים מהמתקן. המתפיל לא דיווח על רוב האירועים הללו למשרד הבריאות ולא עצר את אספקת המים כנדרש. למרות שהיה ניתן להטיל קנסות של מאות אלפי שקלים, בפועל מינהלת ההתפלה הטילה עליו קנסות של "כמה עשרות אלפי שקלים בלבד".

עיכוב בהוספת מגנזיום למים המותפלים

סוגיה נוספת שעולה בדו"ח היא העיכוב המתמשך בהוספת מגנזיום למים המותפלים. כבר יותר מעשור שמשרדי הממשלה השונים, כולל משרד הבריאות, מעכבים את יישום תקנות בריאות העם בעניין הקמת מתקן חלוץ (פיילוט) לבחינת הוספת מגנזיום למים מותפלים. זאת למרות עמדת משרד הבריאות שיש צורך בהוספת מגנזיום למי ים מותפלים. נציין כי ממצאים שעלו ממחקרים שנערכו בארץ מצביעים על החשיבות של הוספת מגנזיום למי השתייה.

בסיכום הדו"ח, המבקר אנגלמן קורא למשרד הבריאות, רשות המים, אגף החשכ"ל במשרד האוצר ומינהלת ההתפלה לערוך "הליך סדור של הפקת לקחים" ולפעול לתיקון הליקויים. המסקנות מהליך זה אמורות לשמש בסיס להחלטות עתידיות בנוגע להפעלת מתקני ההתפלה הקיימים והעתידיים, כולל האסדרה והפיקוח עליהם.