האירועים הקשים של השבת השחורה בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל שמתנהלת כבר קרוב לשנה מלווים בעלייה בחשיפה של ישראלים רבים לאירועי טראומה שעלולים להשפיע בהמשך על סיכון להתפתחות פוסט טראומה. כך עולה ממחקר חדש שנערך בארה"ב בהובלת ד"ר דן אבן.
עוד בעניין דומה
מדובר הן בחשיפה ישירה לאירועים טראומטיים בקרב חיילים בחזית הנלחמים ברצועת עזה ובגבול הצפון ובקרב אזרחים שנפגעו במתקפת חמאס על יישובי הדרום ובמתקפות הטילים ברחבי הארץ, והן בחשיפה עקיפה דרך קרובי משפחה וחברים קרובים שחוו אירועי טראומה, חשיפה של צוותי הצלה שנדרשו לטפל בנפגעים וחשיפה לאירועי הטראומה דרך התקשורת, ובייחוד בסרטונים קשים שמופצים מאז השבעה באוקטובר ברשתות החברתיות.
בהגדרתה, פוסט טראומה היא תגובת דחק מתמשכת וכרונית לאירוע הטראומטי שפוגעת משמעותית ביכולות תפקודיות ובאיכות החיים, המאובחנת לפי הגדרתה פורמאלית כשהתסמינים נמשכים מעל לחודש, וחמורים דיים כדי לפגוע באורח החיים התקין. בספרות המקצועית מתחדדת לאחרונה ההבנה כי גם חשיפות עקיפות מתנהגות כמו חשיפה ישירה לאירועים טראומטיים בסיכון להתקבעות הפרעת פוסט טראומה.
מחקר חדש שנערך בארה"ב מהדק עוד יותר הקשר בין פוסט טראומה לבין חשיפות עקיפות לטראומה, כמו גם לחשיפה מצטברת למספר אירועים טראומטיים. המחקר נתמך במענק של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) וממצאיו פורסמו בגיליון אוגוסט 2024 של כתב העת PLOS ONE.
צבר חשיפות עקיפות
במחקר שנערך במסגרת בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת בוסטון (BU) בהובלת דיקן בית הספר, פרופ' סנדרו גלאה, בוצעה בדיקה להשפעות ישירות ועקיפות ומצטברות של חשיפה לאירועים טראומטיים על הסיכון לפוסט טראומה, וזאת כחלק ממחקר נרחב (מחקר HTRS) שבחן השפעות של שני אירועים טראומטיים בשנים האחרונות על תושבי העיר יוסטון שבטקסס: התמודדות עם סופת הוריקן הארווי, שהובילה לשטפונות חסרי תקדים בדרום מזרח טקסס וליותר ממאה הרוגים ולמעל 30 אלף איש שנעקרו מבתיהם; ובהמשך מגיפת הקורונה כאירוע טראומטי נוסף שפשט בעולם כולו בשנים 2021-2020.
המחקר בחן מדגם של 1,167 בוגרים תושבי יוסטון שנחשפו לשני אירועים אלה. מעל לעשירית מהמשתתפים במחקר (12.6%) אובחנו עם פוסט טראומה. הממצאים זיהו כי חשיפות ישירות ועקיפות לאירועי הטראומה העלו באופן מובהק את הסיכון להתפתחות הפרעה פוסט טראומטית.
חשיפה ישירה לאסון ההוריקן, שלוותה בנזק למשתתפים במחקר עצמם, לרבות פגיעה פיזית או חשש גדול מפגיעה, שהופיעה בקרב כשליש הנבדקים, העלתה פי 3.18 את הסיכון להתמודדות עם פוסט טראומה. חשיפה ישירה למגיפת הקורונה, שתועדה אצל כמחצית מהנבדקים במחקר, העלתה פי 2.13 את הסיכון להתמודדות עם פוסט טראומה.
בהמשך התברר כי גם חשיפות עקיפות לוו בסיכון לפוסט טראומה. חשיפות עקיפות לאסון ההוריקן, שכללו בין השאר פגיעה בקרוב משפחה או חבר קרוב (שתועדה בקרב 4.6% מהנבדקים), מוות של אדם קרוב כתוצאה מהאירועים (שתועד בקרב 2.2% מהנבדקים) וחשש לשלומו של אדם קרוב (שתועד אצל 54.8% מהנבדקים), נקשרו לעלייה של 91% בסיכון להתפתחות פוסט טראומה.
באופן דומה, חשיפות עקיפות למגיפת הקורונה שכללו פגיעה בקרוב משפחה או חבר קרוב (בקרב מעל לשליש – 39.6% מהנבדקים), מוות של אדם קרוב מהמגיפה (בקרב 19.4% מהנבדקים) וחשש לשלומם של קרובים (בקרב 64.6% מהנבדקים), העלו ב-69% את הסיכון להתפתחות פוסט טראומה.
קשרים אלה היו מובהקים לאחר נטרול משתנים מתערבים, לרבות גיל, מין, מוצא, רמת השכלה, מצב משפחתי ורמת הכנסה.
בהמשך נמצא כי גם חשיפה מצטברת לשני האירועים הטראומטיים היתה מלווה בעלייה בסיכון לפוסט טראומה: הצטברות של חשיפות ישירות לשני האירועים העלתה פי 2.53 את הסיכון להתפתחות פוסט טראומה. המחקר חידש ומצא כי גם הצטברות של חשיפות עקיפות לשני האירועים היתה מלווה בעלייה גבוהה עוד יותר, של פי 2.79, בסיכון להתפתחות פוסט טראומה, במודל שנטרל השפעתם של משתנים מתערבים.
ההשלכות בעקבות מלחמת חרבות ברזל
למחקר עשויות להיות השלכות גם בנוגע למלחמה הנוכחית בישראל, כפי שמציין החוקר הראשי בעבודה שריכז את המחקר במסגרת פוסט דוקטורט בארה"ב, ד"ר דן אבן (PhD), המשמש בין השאר חוקר ישראלי באוניברסיטת בן גוריון ועורך את אתר "כמוני" – רשת חברתית בתחום הבריאות.
"לצד החוויות הקשות ביותר של אלה שנחשפו בשנה החולפת באופן ישיר לאירועים טראומטיים במלחמה", אומר ד"ר אבן, "הממצאים מרמזים כי גם מי שקרוביהם נחשפו לטראומות במלחמה עלולים לפתח תסמינים משמעותיים ומצויים בסיכון לפוסט טראומה. חשוב לפתח גם עבורם במסגרת מערכת בריאות הנפש טיפולים ייעודיים שיוכלו לסייע להם בעיבוד והתמודדות עם האירועים".
לדבריו, לאור התקדמות בשנים האחרונות במחקרים על שיטות למניעת פוסט טראומה אצל אלה הנחשפים לאירועים טראומטיים שמתמקדים בעיקר בחיילים בשדה הקרב, "ניתן לשקול על רקע הממצאים לנסות ולפתח גם צעדי מנע למניעת פוסט טראומה אצל מי שנחשפו באופן עקיף לטראומה אצל אדם קרוב".
צעדי מנע
בשנים האחרונות מתחדדת ההכרה בקהילה הרפואית והמדעית בחשיבות השפעתן של חשיפות עקיפות לאירועים טראומטיים על הסיכון לפוסט טראומה. במהדורה העדכנית של ספר האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי ה-DSM5, הוכרו לראשונה חשיפות עקיפות מסוימות כגורמי סיכון לפוסט טראומה, ובעיקר חשיפות של צוותי הצלה לנפגעי טראומה. עם זאת, ההגדרה הרשמית עוד אינה כוללת סוגים נוספים של חשיפות עקיפות, כמו חשיפות לאירוע טראומטי דרך המדיה, המדיה החברתית ומשחקי מחשב, שעל השפעותיהן על הסיכון לפוסט טראומה עוד מתנהל שיח ער בקהילה המקצועית.
מספר מחקרים ביססו בשנים האחרונות את ההשפעות המזיקות של חשיפה עקיפה לאירועי טראומה, כמה מהם נעשו בישראל למודת המלחמות. כך, מחקר של פרופ' זהבה סולומון מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' גדי זרח מאוניברסיטת אריאל, שפורסם במארס 2020, תיאר השפעות של חשיפות עקיפות לטראומה אצל ילדיהם של שבויי מלחמת יום כיפור.
ממצאי המחקר הנוכחי מלווים בעבודות ספורות נוספות שרומזות על השפעת חשיפות עקיפות לטראומה בהתפתחות פוסט טראומה. כך למשל ביוני 2008 דיווחו חוקרים אמריקאים על סיכון מוגבר לפוסט טראומה בקרב תושבי ניו יורק שנחשפו לשני אירועים טראומטיים בשנת 2001 – אירועי הטרור הקשים של ה-11 בספטמבר ובהמשך התרסקות מטוס חברת אמריקן איירליינס בשכונת קווינס בנובמבר אותה השנה כתוצאה מתאונה. המחקר זיהה עלייה בסיכון לנזקים נפשיים הן לאחר הצטברות של חשיפות ישירות לאירועים והן לאחר הצטברות חשיפות עקיפות.
במחקר נוסף מארה"ב שפורסם באפריל 2015 נמצא כי חשיפות עקיפות קודמות לשלושה אירועים טראומטיים בצפון ארה"ב דרך אמצעי המדיה השפיעו על עלייה בתגובה שלילית לפיגוע הטרור במרתון בוסטון באפריל 2013.
למחקר הנוכחי מספר מגבלות, בין השאר מאחר שלא כלל את מי שהתגוררו מחוץ ליוסטון במהלך ההוריקן וכן התבסס על תסמינים עליהם דיווחו הנבדקים לצורך אבחון פוסט טראומה וללא התערבות קלינאים באבחון התופעה.
החוקרים קוראים להמשיך ולהעמיק בבחינת ההשפעות של חשיפות עקיפות לאירועים טראומטיים על פוסט טראומה, וממליצים לאור הממצאים לפתח שירותי פוסט טראומה ייעודיים גם לאלה שנחשפו באופן עקיף לאירועים טראומטיים, למשל בפגיעה של אדם קרוב.
לצידם של ד"ר אבן ופרופ' גלאה השתתפו במחקר גם ד"ר גרגורי כהן ורושן יאנג מאוניברסיטת בוסטון.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
