הקשר בין מלחמות ופגיעה בבריאות הציבור ידוע זה מאות שנים. טעות היא לחשוב שהקשר בין מלחמות זיהומיות למלחמות הוא דבר השייך לעבר, לנפוליאון או מלחמות העולם. גם במהלך המאה ה-21, מלחמות פוגעות באופן חמור בבריאות הציבור באופנים רבים, כולל בעלייה במחלות זיהומיות, גם בקרב האוכלוסיה האזרחית.
השילוב בין תנאי מלחמה הפוגעים בתשתיות של מים, חשמל וביוב, בהרס מערכות בריאות בקהילה ובבתי חולים, וכן העקירה של אנשים רבים מבתיהם, כולם מהווים קרקע פוריה לתחלואה והתפשטות של מחלות זיהומיות שונות. אם נוסיף לכך פגיעה גם באספקה הסדירה של חיסונים, הסיכון עולה אף יותר. זהו למעשה הרקע הקיים כעת להתמודדות עם מניעת התפשטות מגיפה פוליו בעזה ובישראל.
הפסקות אש לצורך מבצעי חיסונים התרחשו במלחמות ועימותים באזורים שונים בעשורים האחרונים, דוגמת תימן, סרי לנקה, אפגניסטן, קולומביה ואל-סלבדור
טעות לחשוב שקריאה להפסקת אש לצורך ביצוע מבצע חיסון לפוליו היא קריאה ייחודית או "פוליטית". זהו למעשה הקונצנזוס הבינלאומי. הקריאה שלנו להפסקת אש בכדי לאפשר את מבצע החיסונים אינה יוצאת דופן. הפסקות אש לצורך מבצעי חיסונים התרחשו במלחמות ועימותים באזורים שונים בעשורים האחרונים, דוגמת תימן, סרי לנקה, אפגניסטן, קולומביה ואל-סלבדור.
התפיסה מאחורי פעולות אלו הינה תפיסה של בריאות הציבור, הכוללת סולידריות אנושית יחד עם הבנת הסכנות והתועלת הצפויים, בייחוד כאשר אנו נמצאים בשלבים הסופיים והמורכבים של ביעור (ארדיקציה) של נגיף הפוליו. הקונצנזוס שקריאה להפסקת אש לצורך ההתמודדות עם הפוליו משותף גם לאיגודים הרפואיים הישראליים אשר עוסקים בתחום, כולל רפואת ילדים, מחלות זיהומיות ובריאות הציבור. זאת איננה קריאה ששייכת לימין או לשמאל הפוליטי, אלא קריאה אנושית וערכית, אשר גם התועלת שבה ברורה.
מעבר לחיסונים, הפסקת אש תאפשר שורה של צעדים נוספים כגון ניטור אינטנסיבי של הביוב, הנגשה ושיפור הזמינות של שירותי בריאות, התנאים הסניטריים, נגישות למים בטוחים והסדרת תנאים קובעי בריאות, ביניהם שיפור הביטחון התזונתי, מחסה ודיור ושיקום שירותי רפואה בעזה
הריסות חאן יונס, דרום רצועת עזה, 19 ביולי 2024. צילום: עבד רחים חטיב/ פלאש 90
כפי שמלמד הניסיון בעולם, חייבים לפעול מהר ובצורה כוללנית, רב מערכתית, תוך מוכנות לוגיסטית, המאפשרת מבצע חיסון של האוכלוסיה. פעילות זו חייבת להיעשות במהירות רבה ובבטיחות. הפסקת האש תעניק ביטחון לעובדי הבריאות, לעובדים הלוגיסטיים, למשפחות ולילדים. בלי הבטחה שכזו לביצוע מהיר ונרחב של מבצע חיסוני ייווצרו ריכוזים של בלתי מחוסנים ("כיסים") שיהוו סכנה להמשך הדבקה.
מעבר לחיסונים, הפסקת אש תאפשר שורה של צעדים נוספים כגון ניטור אינטנסיבי של הביוב, הנגשה ושיפור הזמינות של שירותי בריאות, שיפור התנאים הסניטריים, נגישות למים בטוחים והסדרת תנאים קובעי בריאות, ביניהם שיפור הביטחון התזונתי, מחסה ודיור ושיקום שירותי רפואה בעזה. פעולות אלו דורשות שיתוף פעולה בין גורמים רבים ומצריכות תכנון מתאים, אך בלעדיהן נתקשה להמשיך ללא פגיעה בריאותית בילדים ובאוכלוסיות פגיעות בכלל, ואוכלוסיות ישראליות בפרט.
למעשה, כבר מתחילת המלחמה יצאנו בקריאה לממשלה להתייחס לנושאים אלה של הסכנות לבריאות הציבור. לצערנו, התאמתו התחזיות השליליות והתרעות אנשי בריאות הציבור. קריאתנו נבעה מהתפיסה המקצועית והערכית של אנשי בריאות הציבור אשר עוסקים בתחומים של בריאות הציבור במצבי חירום ומלחמה. כפי שכתבנו אז: "הדם רותח והראש מסרב לקלוט את הזוועות והפשעים שהתרחשו על ידי הטרוריסטים של החמאס... אין לתאר את הפשעים הברבריים שהחמאס תכנן וביצע באופן מתועב. הטיפול וההחזרה של החטופים נמצאים בראש סדר העדיפות כעת, כמו גם הטיפול הפיזי והנפשי בפצועים והניצולים ובאלפים הרבים של המשפחות, כולל עקורים רבים שנאלצו לעזוב את בתיהם... עם זאת, כמומחים בבריאותן של אוכלוסיות, אנחנו פונים אליכם בבקשה לאפשר אספקת מים לתושבי עזה, דווקא בשל המצב הקשה והדילמות שניצבות בפנינו".
שיתוף הפעולה האזורי והבינלאומי הינו צו השעה גם כעת וגם בחשיבה על היום שאחרי. כל מי שסבור אחרת נמצא בדעת מיעוט מבחינה מקצועית, וחובת ההוכחה של הפוליטיזציה של השיח במובן השלילי מונחת לפתחו
גם בהמשך הפרכנו את רעיונות העוועים של מצור שיביא להתפתחות מגיפות בעזה, כחלק מהלחימה נגד חמאס. יצאנו בקריאה זאת הן בשל ערכה המוסרי והן בשל העובדה שבסופו של דבר מגיפות לא יודעות גבולות.
שיתוף הפעולה האזורי והבינלאומי הינו צו השעה גם כעת וגם בחשיבה על היום שאחרי. כל מי שסבור אחרת נמצא בדעת מיעוט מבחינה מקצועית, וחובת ההוכחה של הפוליטיזציה של השיח במובן השלילי מונחת לפתחו.
הכותבים הם: פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' דורית ניצן, פרופ' אורה פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, פרופ' חגית הוכנר, פרופ' אורלי מנור, פרופ' מנפרד גרין, פרופ' שירה זלבר שגיא, פרופ' ענת גסר-אדלסבורג, פרופ' אלדד דן, פרופ' חגי לוין, פרופ' איתמר גרוטו - איגוד רופאי בריאות הציבור ובתי הספר לבריאות הציבור בישראל
מקורות:
Owoaje, E., Rahimi, A.O., Kalbarczyk, A. et al. Conflict, community, and collaboration: shared implementation barriers and strategies in two polio endemic countries. BMC Public Health 20 (Suppl 4), 1178 (2020). https://doi.org/10.1186/s12889-020-09235-x
Russell, I., Wise, L., & Badanjak, S. (2021). Breathing Space: Vaccination Ceasefires in Armed Conflict. PSRP, University of Edinburgh. www. politicalsettlements. org/wp-content/uploads/2021/09/Breathing-Space-Report. pdf [last accessed: 29 August 2024].
ASPHER Statement: Polio in Gaza - A call for an immediate ceasefire to carry out a critical poliovirus immunization campaign, 20 Aug 2024. pdf. https://www.aspher.org/news,122.html [last accessed: 29 August 2024].
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
