ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2023 ירדה ב-0.9% במונחים ריאליים בהשוואה לשנת 2022. ההוצאה הלאומית לבריאות עמדה על 136.3 מיליארד שקל במחירים שוטפים, המהווים 7.2% מהתמ"ג. ההוצאה לנפש במחירים קבועים ירדה ב-3%. כך עולה מדו"ח בנושא ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2023 שפרסמה אתמול (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עוד בעניין דומה
מימון ההוצאה הלאומית לבריאות התחלק כדלקמן: 23.2% מומנו באמצעות מס בריאות ו-40.6% מומנו מתקציב המדינה. שיעור המימון הציבורי כאחוז מהתמ"ג עמד על 4.6% בשנת 2023, ירידה לעומת שיעור של 4.7% בשנת 2022. בהתייחס להוצאה הלאומית השוטפת לבריאות (ללא השקעות), היא הסתכמה ב-7.0% מהתוצר המקומי הגולמי.
מקור: למ"ס
חלקם של משקי הבית ברכישת תרופות ושירותים רפואיים הוא 21.3% מההוצאה הלאומית לבריאות. 13.5% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים.
סך כל המימון הפרטי של משקי בית ואחרים הסתכם ב-34.8% בשנת 2023. שיעור המימון הפרטי (ללא חו"ל) מהתמ"ג בשנת 2023 היה 2.5%, זהה לשיעור בשנת 2022 ונמוך מהשיעור בשנת 2021 (2.4%).
שיעור המימון הציבורי (תקציב המדינה ומס בריאות) עמד בשנת 2023 על 4.6% מהתמ"ג. עד שנת 2019 היה השיעור יציב – 4.3%-4.8%, ב-2020 הוא עלה ל-5.7%, ובשנים 2021 ו-2022 ירד ל-5.4% ול-4.7%, בהתאמה.
מקור: למ"ס
בשנת 2023 סיפקו קופות החולים 33.5% משירותי הבריאות. "יצרני שוק" – בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים, סיפקו 56.1% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2023. החלק שסופק על ידי מוסדות ממשלתיים (כגון בתי חולים לחולי נפש ובתי חולים למחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות) הסתכם ב-6.0% מההוצאה הלאומית לבריאות. זוהי ירידה מ-8.4% ו-10.4% בשנים 2022 ו-2021, בהתאמה, וחזרה לרמה דומה לזו שהיתה בשנים 2019-2003. חלקם של השירותים שסופקו על ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח (כגון "מגן דוד אדום") עמד על 4.5%.
מקור: למ"ס
בהתייחס להתפלגות ההוצאה השוטפת לבריאות לפי סוג השירות, בשנת 2022 ההוצאה לשירותי בתי החולים ומחקר הסתכמה ב-31.7% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאה לשירותי מרפאות ציבוריות ורפואה מונעת הסתכמה ב-43.3% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאה לרפואת שיניים ולרופאים פרטיים הסתכמה ב-12.5% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאות לתרופות וציוד רפואי שנקנו על ידי משקי הבית הסתכמו ב-3.7%. הוצאות מינהל כוללות מינהל ממשלתי ותשלום דמי ניהול לביטוחים פרטיים.
מקור: למ"ס
בהשוואה בינלאומית, בשנת 2023 אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת (ללא השקעות) לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל (7.0%) היה דומה לאחוז באירלנד (6.6%) ונמוך מחלק ממדינות ה-OECD, ובמיוחד מגרמניה (11.8%) ומקנדה (11.2%). השיעור הנמוך ביותר היה בלוקסמבורג (5.8%) ובהונגריה (6.4%).
מקור: למ"ס
בשנת 2023 ההוצאה השוטפת לבריאות לנפש במונחי שווי כוח הקנייה בישראל הסתכמה ב-3,803 דולר בדומה להוצאה בליטא (3,822 דולר) ונמוכה מזו שבמרבית מדינות ה-OECD. עם זאת, בהשוואה הבינלאומית לא מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכדומה. כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל.
מקור: למ"ס
עוד עולה מההשוואה הבינלאומית כי אחוז המימון הציבורי (הכולל הוצאות ממשלה וביטוחי בריאות חובה) של ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל (64%), גבוה מאחוז המימון הציבורי בצ'ילה (58%), בפורטוגל (62%) ובקוראה הדרומית (63%) ונמוך מזה שבליטא (67%), קנדה (70%) והונגריה (71%). אחוז המימון הציבורי בשוודיה הגבוה ביותר – 86% מההוצאה השוטפת לבריאות.
מקור: למ"ס
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
