הניתוח הבריאטרי הפופולרי בישראל: מעקף קיבה בהשקה אחת

בשנת 2021 נותחו בישראל 8,197 אנשים בניתוח בריאטרי, מתוכם 77.7% נשים ו-22.3% גברים. הגיל הממוצע של המנותחים היה 38.9 שנים. כך עולה מד"וח הרישום הלאומי לניתוחים בריאטריים במבוגרים לשנת 2021.

הדו"ח שפורסם לאחרונה מציג את המידע שנאסף ברישום הלאומי לניתוחים בריאטריים על ניתוחים שנעשו בישראל בשנת 2021, כולל מאפייני החולים, סוגי הניתוחים, אחוז הסיבוכים באשפוז ותמותה לאחר הניתוח. הוא מציג מגמות עיתיות בסוגי הניתוחים המבוצעים בישראל ובנוסף מציג נתוני מעקב בשנים שלאחר הניתוח בחולים שעברו ניתוח בריאטרי מאז הקמת הרישום בשנת 2014.

נתוני עודף המשקל וההשמנה בישראל בשנת 2020 מראים כי 54.7% מהאוכלוסיה סובלת מכך, נתון שמציב את ישראל במקום ה-15 מתוך 37 מדינות OECD לגבי עודף משקל והשמנה מתחת לממוצע הארגון, שעומד על 66.4%. על פי הדו"ח, ל-86.5% מהמנותחים היתה מחלה נלווית אחת או יותר, עלייה מ-84.4% בשנת 2020. שיעור המנותחות הבריאטריות היהודיות היה הגבוה ביותר ועמד על 47.4% (3,881) ואילו שיעור הגברים הערבים היה הנמוך ביותר ועמד על 6.7% (547).

ניתוחים נפוצים

הניתוח הנפוץ ביותר בישראל היה מעקף קיבה בהשקה אחת (OAGB), שבוצע ב-68.5% מהמקרים, ואחריו ניתוח שרוול קיבה (SG) ב-16.2% מהמקרים.

התפלגות סוגי הניתוחים הבריאטריים בישראל בשנת 2021 היתה שונה משמעותית מהנתונים העולמיים של האיגוד העולמי לניתוחים בריאטריים (IFSO) לשנים 2020-2021. בעוד שבעולם הניתוח הנפוץ ביותר היה שרוול קיבה (SG) עם 61% מכלל הניתוחים, בישראל ניתוח זה היווה רק 16.2% מהניתוחים.

הניתוח הפופולרי ביותר בישראל היה מעקף קיבה בהשקה אחת (OAGB), שבוצע כאמור ב-68.5% מהמקרים, בעוד שבעולם ניתוח זה היווה רק 4.6% מהניתוחים. ניתוח מעקף קיבה בשתי השקות (RYGB) היה פחות נפוץ בישראל (12.6%) לעומת העולם (26%). ניתוח טבעת מתכווננת (LAGB) היה מעט יותר נפוץ בישראל (2.4%) מאשר בעולם (0.9%), בעוד שניתוחים אחרים, כולל מעקף תריסריון בהשקה אחת והטיה ביליופנקראטית, היו פחות נפוצים בישראל (0.3%) לעומת העולם (7%).

ברוב בתי החולים היו מרבית המנותחים בעלי 40<BMI ק"ג/מ. לפי הנחיות חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ניתוחים בריאטריים באנשים בעלי 35>BMI ק"ג/מ יכולים להתבצע רק בהתוויה של ניתוח חוזר. ניתוח במסגרת מחקרית לחולי סוכרת שאינה מאוזנת היה אפשרי עד לשנת 2016 אבל מאז לא גויסו יותר חולים למחקר, והתוויה זו לניתוח לא התקיימה משנת 2017 ואילך.

 סיבוכים לאחר ניתוח בריאטרי

ממצאים נוספים שעולים מהדו"ח מראים כי שיעור הסיבוכים באשפוז לאחר ניתוח בריאטרי עמד על 2.0%, ירידה מ-2.9% בשנת 2019. הסיבוך השכיח ביותר היה דימום, שהתרחש ב-98 מנותחים בניתוח ראשוני ו-13 מנותחים בניתוח חוזר. משך האשפוז הממוצע לאחר ניתוח בריאטרי היה 2.2 ימים. בקרב חולי הסוכרת, 42.3% היו מאוזנים לפני הניתוח, ושישה חודשים לאחר הניתוח, 91.8% היו מאוזנים.

שלוש התלונות העיקריות בפנייה לחדר מיון לאחר ניתוח בריאטרי הן: דימום, חסימה ואלח דם. את הסיבוכים לאחר הניתוח ניתן לסווג לשלוש קבוצות: סיבוך פתופיזיולוגי שאינו קשור לניתוח (בדרך כלל  קשור להרדמה), סיבוך הקשור לאימוביליזציה – חוסר בתנועה, וסיבוך הקשור לסוג הניתוח הספציפי.

בנוסף, מטופלים בריאטריים הם בעלי סיכון לאירועים תרומבואמבוליים, עקב מספר גורמים נלווים הכוללים השמנה, חוסר בתנועה, דיכוי נשימתי (היפוונטילציה) ופקקת וורידים

הסיבוכים הכירורגיים כוללים: דימום – מקווי החיתוך/ כריתה בקיבה/ מעי, מכלי הדם או מאיברים אחרים (כבד, טחול, דופן בטן וכו'); חסימת מעיים, הנגרמת עקב תסביב של המעי סביב עצמו; בקע פנימי, לאחר פרוצדורות עוקפות לסוגיהן או עקב הידבקויות בחלל הבטן. בצורה נדירה, חסימה עלולה להתפתח עקב בקע בצלקת הניתוחית (נדיר לאחר ניתוחים לפרוסקופיים).

סיבתו השכיחה ביותר של אלח דם (Sepsis) היא דליפה גסטרו אינטסטינלית וכאבי בטן המהווים תלונה שכיחה ונגרמים עקב סיבות ניתוחיות, סיבות שאינן ניתוחיות וכן בשל סיבות נפשיות או התנהגותיות.

בנוסף, במהלך התקופה שלאחר הניתוח הבריאטרי, ללא תלות בסוג הניתוח שבוצע, צפויה עלייה חוזרת במשקל, המתחילה לרוב מהשנה השנייה שלאחר הניתוח, אך קיים מנעד גדול בשיעורה עקב דרכים שונות לחישובה והצגתה במחקרים שונים.

תמותה

שבעה (0.08%) מטופלים שנותחו במהלך 2021 נפטרו במהלך השנה לאחר הניתוח הבריאטרי - עלייה מארבעה מנותחים (0.05%) בשנת 2020. שלושה מהם היו בקבוצת הגיל 39-18 שנים וארבעה היו בקבוצת הגיל 64-40 שנים. מנותח אחד עבר ניתוח מעקף קיבה בשתי השקות, RYGB, ארבעה עברו ניתוח מעקף קיבה בהשקה אחת, OAGB, ושניים עברו ניתוח שרוול קיבה, SG. בדו"ח מצוין כי סיבת המוות אינה בידי מחברי הדו"ח ולפיכך אינה קשורה לניתוח בהכרח.

הרישום הלאומי לניתוחים בריאטריים

הרישום הלאומי לניתוחים בריאטריים הוקם בסוף שנת 2013 במרכז הלאומי לבקרת מחלות. מתווה הרישום נקבע על ידי ועדת היגוי שמונתה לצורך זה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, והיא ממשיכה ללוות את הרישום ופעילותו.

עד הקמת הרישום הבריאטרי הלאומי לפני עשור היו בישראל נתונים מוגבלים על היקף הניתוחים ומאפייני החולים, כמו גם על שיעור הסיבוכים קצרי וארוכי הטווח, כולל תמותה. הערכה נכונה ברמה הלאומית של תועלת ובטיחות הניתוחים הבריאטריים, בייחוד לאור השינוי המהותי בסוגי הניתוחים בארץ בשנים האחרונות, מחייבת איסוף נתונים מקיף ומעקב ארוך טווח. הקמת הרישום גישרה על חלק מפערים אלה.

עם זאת, אין כיום ברישום מידע מבוסס לגבי סיבוכים מאוחרים. בחודש יוני 2019 הורחב הרישום כך שיכלול גם סיבוכים כירורגיים עד 90 יום מהניתוח, אך הדיווח עדיין חסר ובמשרד הבריאות עוסקים בהטמעת הצורך לדווח ובשיפור הנתונים ותיקופם בדרכים שונות.

שליש מהמנותחים לא ביקרו אצל דיאטנית לאחר הניתוח

למרות ההנחיות לערוך מעקב אחר כל מנותח, רק 66.2% מהמנותחים ביקרו אצל דיאטנית לפחות פעם אחת 4-8 חודשים לאחר הניתוח, ורק ל-70.8% תועדה מדידת משקל אחת לפחות בתקופה זו.

הירידה הגדולה ביותר במשקל נרשמה במטופלים שעברו ניתוח ראשוני, שנה לאחר הניתוח, בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (18-39 שנים), בקרב נשים יהודיות ובניתוח מסוג מעקף קיבה בהשקה אחת.

המחקר מדגיש את הצורך בשיפור המעקב אחר המנותחים בקהילה ואת החשיבות של ביצוע בדיקות דם במועדים המומלצים לאחר הניתוח.