מספר הנדבקים בקדחת מערב הנילוס ממשיך לעלות. נתונים מדו"ח מודיעין של משרד הבריאות מראה כי נמשכת תחלואה חריגה בישראל, בעיקר באזור המרכז. החל מחודש מאי מדווח על צבר מקרי תחלואה בישראל ונכון ל-12 ביולי דווח על 405 חולים מאומתים, מתוכם 31 נפטרו, מרביתם ממרכז הארץ, אך מעט תחלואה מדווחת גם באזורים נוספים. מרבית החולים הם קשישים (בעיקר מעל גיל 70), גברים יותר מנשים, אך מוכרים מקרים גם בילדים.
עוד בעניין דומה
התפרצות התחלואה החלה השנה מוקדם מהרגיל. היקף האשפוזים המדווחים בחודש יוני גבוה באופן משמעותי מהממוצע הרב שנתי לחודש ולתקופה זו של השנה. היקף המקרים הכולל שדווח מתחילת השנה גבוה משמעותית מהממוצע הכלל שנתי. במשרד הבריאות מציינים כי "הסיבה להקדמה של מקרי התחלואה ולהיקפיה החריגים לעונה זו איננה ברורה. הסבר אפשרי אחד הוא שהתופעה נגרמה בשל סיבות אקלימיות, ובפרט מזג אוויר חם מהרגיל בתחילת עונת הקיץ".
עוד נכתב בדו"ח כי לפי שעה לא זוהו באופן מובהק מאפיינים קליניים חריגים של מופעי המחלה בקרב החולים ובכלל זאת שיעורי מאושפזים, תמותה ותסמינים נוירולוגיים בהשוואה לעבר, אך הנושא עודנו בבחינה.
"ניתוח גנומי של רצפי הנגיפים, שבודדו בישראל ובעולם במשך השנים, מראה כי הדגימות שעלו השנה בישראל שייכות לאותו ענף מקומי ולא קיימת שונות מהותית בינן לבין הדגימות מהעבר. דגימות של יתושים נגועים, שנדגמו בישראל במשך השנים האחרונות, התגלו כקרובות מאוד לחלק מהרצפים שעלו השנה בישראל, מה שמדגים שהתחלואה השנה סה"כ מייצגת את השונות הגנומית הכללית של הנגיפים שקיימת בישראל בשנים האחרונות, ולא מראה על פרופיל גנטי חדש משותף (שהיה יכול להסביר תיאורטית חלק מהתופעה)".
הכותבים מדגישים כי "לפיכך, נראה כי לא סביר ששינוי גנטי כלשהו בנגיף שבסירקולציה בישראל הוא שהוביל לתחלואה החריגה השנה. עדיין נדרשים ריצופים נוספים לצורך קביעה ברורה יותר".
בנוסף, על פי הדו"ח, ככל שהתחלואה נפוצה יותר כך עולה הסבירות להתייצגות של מופעים נדירים ופחות מוכרים של המחלה (למשל דיווח על מקרה של פגיעה בראייה), אך הופעתם אינה מעידה, ככל הנראה, על שינוי בחומרת המחלה ביחס לשנים עברו.
ניתוח נתונים על הידבקות בקדחת מערב הנילוס בעולם לא מראה חריגה בתחלואה בבני אדם אך קיימים דיווחים ממדינות שונות בחצי הכדור הצפוני על מציאת יתושים ועופות נגועים בנגיף, בהיקף חריג ומוקדם לעונה.
פרופ' מיכל חוברס, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי מאיר קראה למניעת התפשטות היתושים באמצעות ריסוס. "נמנעתי עד כה לצייץ בנושא, לא בגלל חוסר החשיבות או הדחיפות, אלא מהתחושה שכולם מותשים משלל הבשורות הרעות, ומה תשנה עוד מחלה אחרי שהותשנו מהקורונה. אבל אל תתבלבלו. אנחנו באמצע התפרצות שהחלה מחוץ לעונה (בד״כ מקרים ראשונים סוף יולי, אוגוסט, והשנה החל בתחילת יוני)", צייצה פרופ' חוברס ברשת X.
לדבריה, "בבית חולים מאיר לדוגמה, שמצוי בלב אזור השרון, אובחנו בשלושה שבועות האחרונים 66 אנשים, מתוכם נפטרו שמונה, שלושה מונשמים. מבין המאושפזים, 55 אושפזו עם דלקת מוח שמתבטאת בבלבול, שקיעה במצב ההכרה, סימני צד ועוד. הרבה מהם לא שוחררו הביתה אלא לשיקום נוירולוגי לא קל".
פרופ' חוברס ביקרה את הרשויות על אי ניהול המשבר: "אז מה יש (היה אמור) לעשות. דיגום יתושים היה אמור לתת אזהרה מוקדמת לטיפול במרבצי יתושים ואזהרת התושבים, אך בחלם ההפך הוא הנכון. מחלת האנשים שהגיעו במספרים הולכים וגדלים עם בלבול וסימנים נוירולוגיים גרמו למשרד להגנת הסביבה 'לגלות יתושות נגועות'. ומה נעשה? שאלה מצוינת. למרות שהמשרד לבקרת מחלות האמריקאי ממליץ בזמן התפרצות על ריסוס יתושים בוגרים, כאן מסתמכים על חינוך האוכלוסיה לדאוג למניעת הצטברות מים בעציצים. כמו שאנחנו עדים מהמספרים הגדלים, זה לא ממש עובד".