פרמיות ביטוחי בריאות יתייקרו בשיעור של 45%. כך נחשף אתמול (ב') בדיון ברפורמה למניעת כפל ביטוחי בריאות בוועדת הבריאות של הכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי, הדגיש את הצורך בהיערכות לכניסת הרפורמה לתוקף ב-1 ביוני ולוודא שהיא תמצה את מטרותיה לצד שמירה מוחלטת על זכויות המבוטחים.
עוד בעניין דומה
החוק "צמצום כפל ביטוח", שהוביל אגף התקציבים עם משרד הבריאות, נועד למנוע את הכפל בביטוחי בריאות שלהערכת האוצר המסתכם בכ-1,300 שקל לשנה, כ-30% מעלויות הביטוח למשק בית. כפל ביטוחי נוצר למי שרוכשים שירותי בריאות נוספים (שב"ן) בקופות החולים וביטוחי בריאות בחברות הביטוח, המהווים 70% מעלות הביטוח המסחרי. ההערכה היא שמדובר בכשני מיליון איש בישראל שברשותם ביטוח כפול על ניתוחים, גם דרך קופות החולים וגם דרך חברות ביטוח.
במסגרת הרפורמה יועברו מבוטחים בפוליסת ביטוח פרטית עם כיסוי ניתוחים "מהשקל הראשון", שלהם יש שב"ן (שירותי בריאות נוספים) של קופת חולים, אוטומטית ב-1 ביוני לפוליסת "משלים שב"ן".
נציגי הקופות ונציג משרד הבריאות אמרו בדיון כי הם נערכים לרפורמה. ד"ר ליאור ברק ממשרד הבריאות ציין כי המשרד הוריד את המגבלות שהיו בשב"ן לקליטת רופאים על מנת שקופות החולים יוכלו לקלוט רופאים לביצוע ניתוחים דרך שב"ן. נציגי קופות החולים הודיעו כי הם נערכים להגדלת רשימת הרופאים ברשימת שב"ן.
נציגי הרופאים בדיון התייחסו להעדפת ניתוחים בשב"ן על פני ניתוחים במסגרת ביטוח מסחרי. ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים ב"שיבא", אמר כי מבחינת הציבור זוהי עוולה. חברות הביטוח מצמצמות את רשימות הרופאים כיוון שהחוק מחייב אותן לעמוד בשיעור של 50% רופאי שב"ן ו-50% רופאים פרטיים. עוד אמר כי "כדי לקבוע תור לניתוח צריך להגיע לרופא מומחה ושם מתחילים העיכובים".
בנייר עמדה של ארגון הרופאים העצמאים (ארצ"י) שהוגש לפני הדיון נכתב כי כוונת המדינה להמשיך בביצוע הרפורמה באמצעות יישום השלב השני, מבלי להביא בחשבון את השלכות המלחמה בדרום ובצפון ישראל, היא בלתי סבירה ואף תמוהה. "המלחמה גרמה להחרפת המצוקה במערכת הבריאות כמו גם לערעור הביטחון הלאומי והחרפת הנטל הכלכלי על אזרחי ישראל", נכתב במסמך.
הארגון מציין כי בדק את מוכנות קופות החולים ומשרד הבריאות למהלך ובין השאר הוא מצביע על העומס שנוצר בשל המלחמה: "המלחמה שיתקה במידה רבה את חדרי הניתוח במערכת ועצרה למשך מספר שבועות את כלל הפעילות האלקטיבית. פעילות זו לא חזרה לעצמה באופן מלא בשל כניסת פצועים מהחזית באופן שוטף. הערכת המערכת היא כי עד סוף שנת 2024 יטופלו כ-20,000 פצועים בעקבות המלחמה. מדובר על הגדלת הביקוש הגדול ממילא, ללא הוספת היצע".
עוד נטען כי "תוספות התקציב שניתנו לקופות במסגרת הסכמי הייצוב ותקציב 2024 היוו למעשה הלבנה של הגירעון התפעולי שנוצר ולא תוספת להגדלת הפעילות הניתוחית, כפי שנעשה בתכנית לקיצור תורים. התקציב אינו מספק על מנת להתמודד עם הגידול הראשוני בביקוש לשירותים, זאת כאמור טרם המלחמה, ומוביל כבר עתה לעומסים כבדים ושחיקה של הצוותים הרפואיים".
ארגון הרופאים העצמאים מצביע על פגיעה בהיקף תעסוקת הרופאים ובין השאר מציין כי "כבר כעת אנו רואים את קופות החולים משתמשות בכוחן כמבטחות מונופסוניות ודוחפות להורדת התגמול לרופאים, כשהתגמול בקופות החולים נמוך מהביטוחים המסחריים גם כך. פעולה זו אינה מתיישבת עם השיעור הנמוך של רופאים לנפש בישראל ועם השחיקה הגבוהה ממנה סובל המקצוע. התוצאה תביא לצמצום שעות הפעילות והזמינות לציבור והגדלת מספר הרופאים הפועלים באופן פרטי מלא ללא תלות בגוף מממן, וכן לאובדן מוחות שייצאו אל מחוץ למקצוע או יעבור למדינות אחרות".
ד"ר אבי גולדפרב, נציג הארגון ומנהל מחלקת אף אוזן גרון בבית החולים וולפסון, אמר בדיון כי בשנים הקרובות רופאים רבים יפרשו לגמלאות ולא יהיו זמינים בשב"ן וכי הרפורמה תצמצם את הבחירה לציבור. "קיבלתי הודעה מחברות הביטוח שנפרדות דרכנו. אני לא עובד בשב"ן ואין לי כוונה להיכנס אליו. אם אתם חושבים שהרפורמה תגרום להסטה של כוח אדם למערכת הציבורית, אתם רותמים את העגלה לפני הסוסים. התורים אלי כיום בבית החולים, למרפאת החוץ, הם תשעה חודשים. זה לא שיש יותר רופאי אף אוזן גרון, להפך - מספר הרופאים שייצאו לפנסיה גדול בהרבה מזה של הנכנסים".
בעוד שנציגי האוצר בדיון אמרו כי מדובר הרפורמה תחסוך למשקי הבית, נציגי ארגונים שהשתתפו בדיון ציירו תמונה שונה.
עו"ד אלה תמיר-שלמה, נציגת לובי 99, הסבירה את עמדת הציבור: "אני נמצאת פה בשם מיליוני מבוטחים שבעקבות הרפורמה נדרשים להכריע בין שתי פוליסות ביטוח בריאות כשאין להם מושג מה הם ההבדלים בין הפוליסות. אתם מדברים על שיבוב, כיסויים, משלים שב"ן, שקל ראשון, אך לרוב הציבור אין מושג מה זה אומר. מה הם כן יודעים? שהפוליסה התייקרה בעד 40% ואפילו יותר. הם גם יודעים את מה שחברות הביטוח וסוכני הביטוח מספרים להם. אותו כפל ביטוחי נוצר מלכתחילה בגלל חברות הביטוח וסוכני הביטוח שבגלל מודל התמריצים המעוות שלהם ניצלו את חוסר הידע של הציבור".
גם שירה כלפון, סמנכ"לית חברים לרפואה, אמרה כי השב"ן משתנה תדיר משיקולים של קופות החולים. "כל המערכת עובדת עקום, ולאזרחים רבים יש גם שב"ן וגם ביטוח פרטי ועדיין באים לבקש מאיתנו תרומות למימון תרופות כי הן אינן מכוסות באף ביטוח".
על פי נתוני רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, פוליסת "שקל ראשון" צפויה להתייקר ב-39% בממוצע למבוטחים עד גיל 20 ומעל גיל 66, הפוליסה תתייקר ב-45%. גם פוליסת משלים שב"ן תתייקר ב-2.3% בממוצע. מרבית העלייה תהיה בגילאי 66 ומעלה (התייקרות של 5.6%). עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2023 בוצעו 43,978 ניתוחים במסגרת פוליסת "שקל ראשון" ורק 14,194 בפוליסת משלים שב"ן.
ח"כ משריקי דרש מהממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון באוצר, להעביר לוועדה נתונים על מספר בעלי הפוליסות בביטוח "מהשקל הראשון" שעברו למשלים שב"ן וכמה בחרו להישאר בביטוח "מהשקל הראשון". הוא קרא למשרדי האוצר והבריאות לדאוג לרשימת רופאים מגוונת מבחינת מומחיות, ותק ופריסה גיאוגרפית, ולהעביר לוועדה נתונים על השינויים שחלו בקבוצת הרופאים הזמינים למבוטחים במסגרת המשלים שב"ן ובמסגרת ביטוח "מהשקל הראשון" - מספרם, מומחיות, ותק ופריסה גיאוגרפית.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
